דילוג לתוכן

הכינותי מראש: פנייה מתחשבת-מגדרית

מרץ 28, 2019

 

בשנים האחרונות מתרחש שינוי הדרגתי בניסוח של טקסטים, כך שיפנו בצורה שווה יותר לקוראות ולקוראים כאחד. הדרכים העיקריות לעשות זאת מוכרות, בוודאי, לקוראי ולקוראות הבלוג הזה; שמחתי ואף התרגשתי לגלות ספר קטן שעשה בהן שימוש שיטתי ואלגנטי כבר ב-1969. הגילוי היה משמח במיוחד כיוון שמחברת הספר הזה היא קרובה-רחוקה שלי דרך נישואין, הלא היא כוהנת מלאכת היד בתיה עוזיאל, שהייתה בין האורחים בחתונתי עם אוהד ואפילו הכינה לנו מתנה במו ידיה.

הספר הוא "בטיק", חוברת קטנה שראתה אור בהוצאת ארטא, ומעוצבת בחן רב הן בבחירת הפונטים ועיצוב הטקסט והן באיורים היפים שבה. הפנייה המתחשבת-מגדרית מתחילה כבר בעמוד הראשון, בדברי הפתיחה של ד"ר ליאו אושרוב, ממייסדי ארטא. וכך פותח אושרוב:

"קורא יקר"…

לכאורה, הפנייה בלשון זכר היא הפנייה המסורתית ("פנה לסניף", "לחץ כאן"). למעשה, בספר העוסק באומנות הבטיק, כלומר צביעת דוגמאות על בדים על ידי קשירה וטבילה, יש להניח שהרוב המכריע של הקוראים – בוודאי ב-1969 – היו קוראות. הפנייה הצפויה היא לפיכך כמו בספרי בישול ישנים (ולצערנו, גם בכמה חדשים) – "הוסיפי את הסוכר והמשיכי לערבב במהירות". אבל לא: "קורא יקר"…

האם כל הספר כתוב כך? אם כן, בכל זאת קשה לראות בו מופת לפנייה ניטרלית או מתחשבת-מגדרית. נמשיך אפוא לעמוד הבא, דבר המחברת. בתיה עוזיאל, בעברית האלגנטית והמהנה שלה, כותבת כך:

"כבר שנים אחדות שאני עוסקת בבטיק להנאתי – ובהוראתו לשמחת תלמידי. שיחותי בנושא זה בקול ישראל עוררו ענין רב וגל עצום של מכתבי מאזינות – הציפוני … שוב ושוב אני נהנית כשאני רואה את שמחת ההפתעה ואת חדוות היצירה של תלמידי …" אנו מוצאים כאן מעבר בין התייחסות ל"תלמידי" (הם) ל"מאזינות" (הן) – כלומר פנייה מעורבת, אחת האסטרטגיות המקובלות כיום לשילוב מגדרי.

בעמוד הבא נמצא את הפרק "מקורו של הבטיק", ובו מתואר כיצד עושים. "בתהליך זה אפשר בשלבים לצבוע את האריג במספר צבעים. יש כמובן לחשב בזהירות את הגוונים וסדר הצביעה …" (ההדגשות שלי). השימוש במילים כגון "אפשר", "יש ל-" ו"כדאי ל-", בתוספת שם פועל (לצבוע, לחשב), יוצר נוסח לא-ממוגדר המתאים לכולם.

בהמשך הספר אנו מוצאים את הפרק "אופן הכנת הצבע". פה כבר יש הנחיות לביצוע: "את הצבע … ממיסים בכוס אחת של מים רותחים … מוסיפים דרך פיסת בד דקה" – הניסוח הוא בלשון רבים, שאמנם אינה לשון רבות, אך עקרונית היא כוללת את שני המגדרים. במקומות רבים אחרים, המחברת כוללת את קוראיה בלשון "אנחנו": "למשל ציור בצהוב, כתום וחום אשר ברצוננו להוסיף לו ב'גנבה' צבע סגול או כחול …".

במקום אחר היא כותבת: "תנועה חפשית של האריג בתוך המים הכרחית כדי להבטיח שהצבע יחדור בכמות שווה לכל פינות הבד. בד מקומט ומכווץ יכול להיצבע בכתמים בלתי שווים אם לא יונע בקלות בתוך תמיסת הצבע" – פה אנו רואים עוד פתרון: התייחסות לא לצובע או לצובעת (או לצובעים), אלא לבד הנצבע.

האם יש עוד אפשרויות? כן. למשל, אפשר להיות מסורבלים ולהשתמש בלוכסן ("קורא/ת"), ואפשר ליהנות מהעמימות שמאפשרים טקסטים לא-מנוקדים (מילים כמו "לך", "בשבילך" ו"בחרת" אפשר לקרוא בשתי דרכים שונות). בימינו יש גם שתי אפשרויות שלא היו בנמצא בסוף שנות השישים – האחת טכנולוגית, כלומר ממשק המזהה את המשתמשים או שואל אותם איזו פנייה הם מעדיפים, והאחרת תרבותית – פנייה לא רק לשני מגדרים אלא לכלל הרצף באמצעות נקודה ("כותבים.ות", "יכול.ה").

ועדיין, בחוברת צנועת-ממדים של כעשרים עמודים, שבפועל נהנו ממנה, כנראה, בעיקר נשים, אנו מוצאים שימוש עדכני להפליא בכמה אסטרטגיות לפנייה לקוראים מכל המגדרים. כל זאת, כאמור, ב-1969, כשהצירוף "ראשת ממשלה" והמהומה שעורר עדיין היו רחוק בעתיד, ומרב מיכאלי עוד הייתה פעוטה בת שלוש. בתיה עוזיאל, כמו תמיד, הכינה מראש.

 

תודה לפרופ' יורם יום-טוב, שהעניק לי במתנה את "בטיק".

התמונה שלמעלה וצילום השער "אופן הכנת הצבע" לקוחים מתוך הספר.

 

 

ובהזדמנות זו: אתם.ן מוזמנות ומוזמנים לעוד הרצאה במסגרת סדרת "עורכים מארחים", בעריכתי, באוניברסיטה הפתוחה ברעננה. אלי ביז'אווי, במאי ומתרגם לתיאטרון ("רומאו ויוליה", "טרטיף", "סיפור הפרברים"), יספר על האמנות הייחודית של תרגום לבמה. יום חמישי 4.4.19, הכניסה בלא תשלום, פרטים כאן.

9 תגובות
  1. הו בתיה בתיה,
    כמה אהבה וכבוד יש בי לאישה הזו,
    וכמה אהבנו את ה"הכינותי מראש" שלה,
    וכמה משתמשת בו עד היום…
    וכמה יפה לראות את המודעות שהיתה לה כבר אז.
    הידד לבתיה!

    • היי מיכל, אין מה לומר שהיא השאירה מורשת. ביום כיף של העבודה לפני שנתיים בערך היה מתחם עם בריכות, חוף, מסאז', דרינקים ואוכל ו- "פינת בתיה עוזיאל" ליצירה 🙂 ואגב, כששומעים אותה בסרטונים העברית עוד יותר מרשימה מאשר בקריאה.

      והמודעות באמת מרשימה. הופתעתי מאוד מהגילוי הזה.

  2. מעניין!
    השימוש הכפול מסורבל ומיותר בעיניי, אבל אם כבר בוחרים בו עדיף לוכסן על נקודה. השימוש בנקודה כעור, דוחה ומבלבל.

    • היי טריליאן, תודה! הניסוחים המשלבים-מגדרית באמת מאריכים לעיתים וגם מושכים תשומת לב. ועדיין, הם מפרגנים פנייה מפורשת גם למחצית האוכלוסייה שאנחנו שייכות אליה…

      שיטת הנקודה חדשה יחסית ובאמת מבלבלת, היות שלנקודה יש שימוש מובהק אחר – סוף משפט. אבל הצורה הזאת הגיעה, להבנתי, מן האנשים שמעדיפים לא להגדיר את עצמם כזכר או נקבה, ולכן קשה להתווכח עם מי שמעדיפים להשתמש בה. מכל מקום, זו לא בחירה שעומדת על הפרק בהקשרים פורמליים.

  3. התמונה של בתיה עוזיאל מעלה זכרונות נעימים. ובעניין המגדר בכתיבה – אם זה מעניין אותך, ראי גם
    ׳הם – גוף שלישי יחיד׳
    http://al-fdik.orr-stav.com/2018/05/31/hm-guf-wliwi-ikid/

  4. מכירה את השימוש הזה ב-they, ואחלה פוסט. למעשה, תכף מוסיפה את הבלוג שלך ל"עמיתיי המלומדים" כאן משמאל, אני תמיד נהנית ממנו 🙂

  5. ורוני הפנר מוסיף (בפייסבוק):
    הצירוף קוראות וקוראים כנראה חוזר מדי כמה שנים.
    מצאתי אותו אצל איתמר בן אב"י ב-1931:

    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1931%2F04%2F01&id=Ar00204&fbclid=IwAR3NgBO6QQzmNkhiZ40vM__3UkBWdwZVPi1NTnELnHFBqfDlzf4ooSa-11g

    ואצל סופר ידוע (אם כי לי לא ידוע) משנת 1897, אבל אצלו זה באופן חלקי בלבד:

    http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZV%2F1897%2F03%2F26&id=Ar00204&fbclid=IwAR29YZwiZr5wtr5XvoGaQpQIPSH0AKAt8FDfewYDd0zYwu94y0Oz56BZA3o

  6. Sharon Eshet permalink

    לעונג היה לי לקרוא על חוברת הבטיק הקטנה הזו, אני חוקרת בימים אלו את תרבות הבטיק בארץ , האם תוכלי להעלות עוד תמונות מהחוברת?

    • שלום שרון, שמחה שנהנית. אני יכולה להעלות עוד אחת שתיים, או לחלופין לסרוק לך אם תרצי את כל החוברת, היא לא גדולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: