דילוג לתוכן

יד שנייה, מעורך

דצמבר 11, 2018

 

כאשר חושבים על עבודת העורך או העורכת, חושבים בדרך כלל על יצירה חדשה: טקסט שהגיע אל העורך ישר מן המחשב של הכותב או המתרגמת.

אכן, בדרך כלל זהו המצב; אך יש שהטקסט שנועד לעריכה הוא טקסט שכבר נערך והתפרסם פעם אחת. תהליך כזה קורה לעיתים ביצירת ספרות מקורית (על דוגמה מרתקת כזו כתבתי כאן), אך לרוב מדובר בספר עיון שהוחלט להוציא מהדורה מעודכנת שלו. במצב כזה העורך מקבל לידיו טקסט מטולא, המורכב מחלקים שכבר נערכו, וכעת אולי עודכנו ותוקנו, ומחלקים חדשים שהתווספו אליהם.

טקסט כזה מציב אתגרים מיוחדים. הוא דומה מעט לעבודה של אדריכל שאינו מקבל מגרש ריק, אלא בניין קיים שיש לשפצו ולהוסיף לו. ייתכן שהוא היה מתכנן את הבניין הזה אחרת מלכתחילה, אך כעת עליו להתחשב בקיים – המעטפת, חלוקת החלל, הכיוונים, הסגנון ואף הבנייה עצמה: היכן, בעצם, נמצאות פה הקורות והצנרת?

הן האדריכל דנן והן העורך ישמחו לגלות שבעל המקצוע שהיה שם לפניהם עשה עבודה טובה: שהיסודות מוצקים, החלוקה הגיונית והגימורים עשויים היטב. הרבה פחות משמח לקבל לידיך עבודה מחופפת (במיוחד בצירוף ההנחיה "יש פה כמה תוספות, על השאר רק תעברי במהירות לראות שהכל בסדר").

בעריכת מהדורה מעודכנת יש לבחון את הספר הן ברמת המאקרו (הנושאים, הארגון, הסגנון) והן ברמת המיקרו (מהמינוח ועד הכתיב וצורת הרישום של ציטוטים ופריטים ביבליוגרפיים). לאחר מכן יש להחליט מה מן הבחירות הקיימות יישמר במהדורה החדשה, והיכן מוטב לנצל את ההזדמנות כדי לערוך שינוי. האם יש בספר כפילויות, שזה הזמן להיפטר מהן? האם הכותרות מסורבלות, וכדאי להציע כותרות קליטות ומושכות יותר? האם הכותב הוסיף כמה קטעים חדשים, אך לא הבחין באי-התאמות בינם לבין החלקים הישנים? (למשל: בספר בתחום התקשורת, חקר מקרה חדש שהתווסף מתאר את הקמת תאגיד התקשורת הציבורית "כאן", בעוד שפרק ישן מציין כי הערוץ הראשון נמצא במצב חמור ומנתח את האפשרויות הניצבות בפניו.) אם נוצרה אי-התאמה כזו, ייתכן שהפרק הישן דורש עדכון, ויש להחליט על היקפו. לכל שינוי יש עלות – בזמן עבודה שלנו, ואולי גם של אנשים אחרים.

גם ברמת המיקרו, כדאי להתחשב בבחירותיו של העורך הקודם כדי לחסוך עבודה מיותרת. מבחינת הכתיב, למשל, רובנו נוהגים על פי הנחיות הכתיב המלא של האקדמיה ללשון; אך רובנו גם חורגים מהן פה ושם. אם העורך הקודם נהג אחרת מאיתנו, מוטב אולי ליישר קו איתו ולא לשנות לאורך כל הספר "הכל" ל"הכול", "אמתי" ל"אמיתי" או להפך. כדי לזכור את העדפותיו של העורך הקודם ולא לחרוג מהן, כדאי להכין לעצמנו קובץ מרוכז של ההעדפות האלו. במובן מסוים, העבודה היא הפוכה מהרגיל – במקום לוודא שהכתיב אחיד בהתאם להעדפות שלנו, צריך לגלות את ההעדפות שלפיהן הוא אחיד (יש לקוות). עבודת העריכה דומה קצת למטה משטרה בזמן חקירה של פשע – כאשר החוקרת תולה על הקירות את התמונות והראיות המצטברות ("תיאורטי", "מוטיבציה", "בית-משפט עם מקף אבל בית חולים בלי, למה???").

ומה הבונוס האפשרי בפרויקט כזה? כמובן, כאשר העורכת הקודמת היא מצוינת, הטקסט רהוט ובהיר, הבחירות עקביות והארגון אלגנטי – זו ההזדמנות הטובה ביותר להכין לעצמנו קפה, להתיישב בנחת וללמוד משהו.

6 תגובות
  1. אורית רז permalink

    הי שלומיתי, איזו כתיבה רהוטה ובהירה, פשוט תענוג לקרוא, גם אם אני לא עורכת במקצועי. מאחלת לך שתקבלי המון טקסטים לעריכה, יד שניה, יד ראשונה … העיקר שיבואו בשפע ויביאו לך ברכה! אוהבת ומעריכה מאד, אורית 😚❤😚

  2. Noshe Redlich permalink

    אינני איש מקצוע העריכה ולכן איני מגיב על דברים מקצועיים אבל עקרונית בכל מקצוע צריך להתחשב בתנאי ההתחלה.

  3. Netta permalink

    אוי וואי, הייתי כנראה יוצאת מדעתי אם הייתי צריכה לערוך מחדש טקסט, במיוחד אם הוא לא במצב מלהיב. אחד מהדברים השנואים עלי הוא לעבור על עבודה/מסמך/דו"ח של חברות. קל לי יותר פשוט לכתוב הכל מחדש, מזל שאני לא עורכת 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: