דילוג לתוכן

שֵם על שֵם: דברים שנקראים על שם מישהו ולא ידעתם

אוקטובר 24, 2018

 

לאחרונה התוודעתי למונח הבוטני/גנני Wardian case: תיבת זכוכית להעברת צמחים, המגוננת עליהם מפגעי הסביבה. התיבה היא המצאה מן המאה ה-19, אז הביאה תועלת רבה בהעברת צמחים מרחבי העולם לגנים בוטניים כגון גני קיו בלונדון. רבים מהצמחים הועברו באניות, ותיבת הזכוכית אפשרה להחזיק אותם על הסיפון – באור השמש, אך מוגנים מרוח וממי מלח. התיבה הייתה שימושית גם על היבשה, ואפשרה לגדל צמחים עדינים כגון שרכים וסחלבים כשהם מוגנים מזיהום האוויר של ערי התקופה הוויקטוריאנית. התיבה, אם כן, הגנה על הצמחים; אך שמה לא נגזר מן המילה ward, הגנה, אלא משמו של ממציא התיבה, ד"ר נתניאל באגשו וורד (שאגב, לא היה כלל בוטנאי אלא רופא).

הגילוי הנחמד הזה הזכיר לי שם מטעה אחר, שגם הוא קשור לצמחים. רבים משבשים את שמו של מכון וולקני למחקר חקלאי, ומכנים אותו "המכון הוולקני", כאילו מדובר בשם תואר. אבל למכון אין, כמובן, קשר לתופעות געשיות (וולקניות): הוא פשוט נקרא על שמו של האגרונום והבוטנאי פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני.

האם יש עוד מילים או שמות כאלה, שנגזרו משמו של אדם מסוים, אך עלולים להטעות? "הכפר הירוק" הוא דוגמה מצחיקה במיוחד מסוג זה. יהודה זיו, גיאוגרף ודמות מרכזית בתחום קביעת השמות ליישובים ולרחובות בישראל, מספר כי הכפר הירוק נקרא תחילה "כפר הירוק", בלי ה"א הידיעה, וזאת כמחווה לדוד בן-גוריון. בן-גוריון הורה שלא יקראו שום דבר על שמו, ו"כפר הירוק" היה דרך לעקוף את ההנחיה הזאת, שהתבססה על שם משפחתו המקורי, גרין. אלא שהמחווה הייתה עדינה מדי, והפירוש המקורי נשכח; התוצאה היא שכיום נקרא הכפר בשם "הכפר הירוק על שם לוי אשכול".

ודוגמה מתחום שונה לגמרי – העוגה הזאת נקראת באנגלית German Chocolate Cake. זוהי עוגת שכבות שוקולד אמריקאית, ואין לה קשר לגרמניה; היא קרויה על שמו של סמואל ג'רמן (German), שפיתח את השוקולד ששימש במתכון העוגה. העוגה נקראה תחילה German's Chocolate Cake; הגרש וה-s נשמטו במרוצת הזמן, ויצרו רושם מוטעה באשר למקור העוגה.

 

 

תודה לחברי פורום אג'נדה, ובמיוחד ליעל בן-ישראל, לטליה נירגד-חסון ולאיתי נבו, על הדוגמאות הנהדרות שתרמו לפוסט.

תמונת עוגת השוקולד לקוחה מוויקיפדיה, באדיבות Tracy Hunter from Kabul, Afghanistan.

 

16 תגובות
  1. עובדיה permalink

    מדומני שהגבעה הצרפתית בירושלים – במקור על שם קצין אנגלי בעל שם המשפחה פרנץ'

  2. משה רדליך permalink

    באמת מעניין, תודה.

    באותו משקל. רחוב החי"ל (החטיבה היהודית הלוחמת) ברמת גן. עם הזמן הגרשיים נפלו וכולם אומרים רחוב החייל. כמדומני שבשכונת רמת החייל בת"א קרה אותו מקרה.

  3. יש שיטה בביולוגיה לזיהוי מקטעי DNA שנקראת Southern blot, על שם מי שפיתח את השיטה, אדווין סאות'רן. כשפותחו שיטות לזיהוי RNA וחלבונים, שמבוססות על אותה גישה, הן נקראו בהתאמה Northern blot ו- Western blot.
    (ויש גם Southwestern ו – North western).

  4. אלקנה permalink

    המאכל הנקרא "סביח", המוכר כפיתה גדולה ובתוכה סלט ירקות, חציל מטוגן, ביצה קשה, עמבה ועוד תוספות בווריאציות שונות, נקרא על-שם סביח (צבי) חלבי, יהודי יליד עיראק, שהיה בעל דוכן אוכל קטן ברח' עוזיאל ברמת גן שבו מכר בורקאס, ופלה ושתייה (על-פי דברי אשתו רינה). סביח נפטר בשנת 2012.
    רינה מספרת כי בשנת 1961, בעקבות בקשות נהגי קו 63, שתחנתו האחרונה היתה מול הדוכן, שיכין משהו רציני יותר לאכול. הוא התחיל להכין מנה שהורכבה ממרכיבים שיהודי עיראק נהגו לאכול בשבת בבוקר. "הוא היה שם בתוך הפיתה עמבה, ביצה חומה, חצילים וסלט ירקות פשוט של עגבניות ומלפפונים. מלפפון חמוץ הוא היה מוכר ביחידות, בגרוש אחד".
    שרון, אחד משלושת בניהם של רינה וסביח וממשיך דרכו מספר: "כולם היו אומרים לו – 'סביח, תביא מנה', והשם דבק במנה עצמה". "מצחיק, בהתחלה היו אומרים – 'סביח, תביא מנה'; והיום אומרים – 'תביא מנה סביח'".
    זקני העדה העיראקית לא הכירו את השם "סביח", מה גם שלא אכלו אותו בפיתה אלא בניחותא בביתם, בצלחת.

    לפי גרסה נוספת מקור השם הוא בראשי התיבות "סלט, ביצה, יותר חציל". זהו ככל הנראה פירוש הומוריסטי.

  5. יאיר permalink

    עוד על הצרפתים: האגדה (כנראה רק אגדה) מספרת שהמאכל הידוע כ- French toast הומצא בידי אחד, Joseph French במדינת ניו יורק ב-1724, אבל מכיוון שכישורי הדקדוק שלו היו לקויים, הוא שכח להוסיף בסוף שמו את s' השייכות.

    • היי יאיר, אגדה שממחישה את חשיבות הדקדוק!
      קבל עוד סיפור על לחם מטוגן, מהספר "חדרוכל": המחברים, אסי חיים ועופר ורדי, אספו "מתכונים מיתולוגיים" של קיבוצים, ובמעגן מיכאל, התברר שהמאכל המיתולוגי הוא לחם מטוגן, כלומר פרנץ' טוסט. והנה, אחת מחברות הקיבוץ גילתה שבאותו מיקום של הקיבוץ היה בזמנו מגדל וסביבו יישוב צלבני של אבירי מסדר סנט לזרוס, שנקרא pain perdu, כלומר "לחם אבוד" – השם הצרפתי למאכל זה, כי מכינים אותו מלחם מאתמול. ולמה קראו כך ליישוב הצלבני? – אבירי מסדר סנט לזרוס הגנו על הדרכים וטיפלו בחולים, וייתכן שלחם מטוגן היה אחד המאכלים שהגישו לצליינים ולמטופלים שהתגוררו אצלם.

      • משה רדליך permalink

        מדודתי ז"ל למדתי כי לחם ישן שנטבל בביצה עם מעט חלב ואח"כ טוגן נקרא "לחם סטודנטיאלי" בפולין לפני המלחמה.

  6. אילןש permalink

    רחוב המעג"ל ברמת גן. נקרא על שם אגודה לחקלאות זעירה בעיר בשם "משקי עופות גינות לכל".

  7. מרתק!
    לרחוב שגרתי בו בתל אביב קוראים שדרות יוצ"ר, על שם יוסף צבי רימון שהיה משורר נפלא ועכשיו הוא משורר נשכח. להשכחה הזו מצטרפת גם העובדה שאנשים (ואפילו כאלה שגרים ברחוב!) משמיטים את הגרשיים וקוראים לרחוב שדרות היוצר, מה שזלג גם למקומות רשמיים ובטח בקרוב פשוט יקובע וכל כך חבל.

    • תודה רבה, מיכל! ובאמת חבל על השכחה, גם אם הצורה המקוצרת בעלת משמעות יפה משלה. אנסה אני לזכור ולחפש ולקרוא שירים שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: