דילוג לתוכן

המשכיל יידום, החכם יסתום: שירה מהחצר האחורית

מרץ 25, 2018

 

לא רבים הם הזמרים שהם גם משוררים; אחד מהם הוא יענקל'ה רוטבליט. בהופעה שלו במסגרת ההרכב הנפלא החצר האחורית – עם תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן – שמתי לב לאלמנט סגנוני מיוחד, שהופיע בשניים מהשירים.

בשיעורי התנ"ך בבית הספר למדנו מהי "תִקבּוֹלֶת": מבנה המורכב משני חלקים המקבילים זה לזה בתוכנם, בתבנית התחבירית ובקצב שלהם, כמו הדוגמה המפורסמת "אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹןפֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים" (שמואל ב א כ, שתי תקבולות, מסומנות כאן בצבעים שונים). ולמה זה טוב? ובכן, תקבולת טובה היא יפה בעינינו, ונוסף על כך היא מדגישה את הנאמר ועוזרת לנו להבין ולזכור אותו. השורות הידועות האלה מתוך קינת דוד הן דוגמה טובה לכל התכונות האלה.

יענקל'ה רוטבליט מכיר היטב את התנ"ך ומרבה לשאוב ממנו; באחד השירים הנפלאים ביותר שלו, "מעבר יבוק", הוא משווה את עצמו בין השאר לנביא יונה, שהאל משגר אותו לשליחות – במקרה של רוטבליט, שליחות המוזיקה (הנה השיר, הנה המילים).

בשני השירים החדשים האלה, הרפרור לתנ"ך הוא כפול: ראשית, בעצם השימוש במבנה התקבולת, ושנית, בהרכב הספציפי שלה. כל אחת משתי התקבולות האלה בנויה מצלע אחת שהיא ציטוט מהתנ"ך, ומצלע שנייה שהיא "תרגום" שלה ללשון ימינו. הנה הן:

והמשכיל בעת ההיא יידום / והחכם בעת ההיא יסתום

(מתוך השיר "שעת הזאבים"; ביצוע, מילים)

לא נראה ההבדל בין עקוב למישור / בין העקום לישר

(מתוך השיר "האור החדש"; ביצוע, מילים)

כמו בתנ"ך, כך גם כאן – מבנה התקבולת מדגיש את האמירה והופך אותה לחריפה וזכירה במיוחד. אך רוטבליט, בהיותו רוטבליט, לא רק עושה שימוש באמצעי הזה, אלא נותן לו טוויסט – ה"תרגום" של הביטוי התנ"כי לעברית בת ימינו. השילוב של חזרה ותרגום מוודא שהשומעים יבינו מה נאמר, ובד בבד הופך ביטויים גבוהים וקפואים לאמירות ברורות ובוטות.

הטקסט המורכב מתנ"ך-פלוס-תרגום העלה על דעתי את תנ"ך רם, שכבר עסקנו בו כאן – תרגום של התנ"ך לעברית עדכנית. ועוד יותר מזה, נזכרתי בדף פייסבוק בשם שירת רם, מחווה הומוריסטית לתנ"ך רם. כותבי הדף שמו להם למטרה "להגיש לפניכם את מיטב השירה העברית מתורגמת ללשון מדוברת". כמו הטקסט התנ"כי ב"תנ"ך רם", גם כאן הטקסט המקורי הגבוה מופיע במלואו מול תרגום לעברית עדכנית. הנה כמה שורות מתוך השיר "למחרת" של לאה גולדברג ומתוך תרגום השיר מאת "פוכרת הצְבָיִים", מאנשי "שירת רם" (הטקסט המלא מופיע למטה):

הירוק היום ירוק מאוד / והאפור היום אפור מאוד …

ועוד לא קל לנשום, ועוד לא קל / לחשוב מול זה הרוח הנפתל

ובתרגום:

הצבעים היום חזקים מאוד / הצבעים היום חזקים מאוד …

יש לי קשיי נשימה / הפרעות קשב וריכוז

פה הכוונה היא כמובן להצחיק ולהפתיע, אך גם לנער את הטקסט המקורי ולהנגיש אותו לקוראים: להבהיר לנו מה, בעצם, כתוב כאן. רוטבליט ב"שעת הזאבים" וב"האור החדש", וגם כותבי "שירת רם" בדרכם, שולפים את הטקסט מהקשרו המקורי ה"מכובד" ומבטלים את הריחוק שיוצרת השפה הגבוהה. וכך, כאשר הטקסט המקורי והחדש מופיעים זה לצד זה, הכוונה המקורית נעשית שוב מיידית ושקופה: למשל, האמירה הקשה "אנחנו חיים בתקופה שבה אנשים חכמים סותמים". לשמחתנו, רוטבליט לא סותם, ויש בכך מקור לאופטימיות.

 

 

תרגום "למחרת" מאת פוכרת הצביים והתמונה מתוך דף "שירת רם" מופיעים כאן באדיבות "שירת רם".

4 תגובות
  1. רוני ה. permalink

    יפה. אני חושד שגם התקבולות בתנ"ך – או חלקן לפחות – שימשו בתפקיד חינוכי דומה. כלומר, שהן נוצרו כדי לגבש סגנון אחיד לכמה דיאלקטים, וללמד את השומעים אוצר מילים שהגיע ממקורות שונים או מתקופות שונות.

  2. מירב רונן permalink

    תודה שלומית, גם על ההיכרות עם פרויקט "שירת רם" הקסום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: