פה יוקם טקסט
אם תחפשו "לוֹרֶם אִיפּסוּם" בגוגל, תמצאו הסברים במה מדובר – אבל תמצאו גם עוד משהו: שורת אתרים בשלבי הקמה, אתרים צעירים, שהמעצבים שלהם טרם שיבצו בהם את הטקסטים שיופיעו בהם בהמשך. בינתיים, רק לצורך העיצוב, מופיע בהם טקסט נונסנס סטנדרטי, הנקרא על שם שתי מילותיו הראשונות – "לורם איפסום". כמה דוגמאות מצחיקות מסוג זה תמצאו כאן (רשת "עמל") וכאן (יקב צובה). "לורם איפסום" הוא סוג של סימן דרך לאתרים בהקמה, הדבר הבא, הצגות טרום-בכורה.
מהו הטקסט הזה, למה כדאי להשתמש בו, ולמה אולי בכל זאת לא כדאי?
הטקסט "לורם איפסום" מבוסס על קטע מתוך ספר של המדינאי, הנואם והפילוסוף הרומאי מרקוס טוליוס קיקרו. הספר הוא על תכליות הטוב והרע, והקטע הרלוונטי נמצא בחלק 1, סעיפים 33-32; השורה הראשונה בקטע הזה פירושה "אין אדם רוצה בכאב ככאב בלבד, או רוצה בו ומחפש אותו על מנת להרגישו רק כי הוא כאב." אך "לורם איפסום" אינו הקטע הזה בשלמותו, אלא משובש – חסרים בו חלקי מילים ומילים שלמות, ופה ושם יש אפילו מעט תוספות (פירוט כאן). התוצאה היא טקסט ג'יבריש לטיני, המתחיל ב"לורם איפסום דולור סיט אמט…".
טקסט הג'יבריש הזה משמש, אם כן, כטקסט-דמה לצורך עיצוב – של חוברות, אתרים וכדומה. הוא מאפשר למעצב "לשחק" בסוג האות, ברוחב הטור ובמרווח בין השורות, ולהציג ללקוח מסמך מעוצב להתרשמות ולבחירה – בלי צורך בטקסט ה"אמיתי". בדרך זו אפשר להכין את העיצוב ואת הטקסט במקביל, בלי שאחד מהם ייאלץ להמתין לרעהו. יתרה מזו: אם משתמשים בטיוטה של הטקסט ה"אמיתי" להדגמת העיצוב, התוצאה עלולה לבלבל את הכותב או הלקוח ("רגע, זה לא גמור, למה השתמשתם בזה?"). לורם איפסום אמור לאפשר ללקוח להתעלם מהתוכן – שהרי מדובר בטקסט סתמי – ולהתייחס לעיצוב בלבד.
אז אם כל כך טוב, מה רע? ובכן, כמה וכמה דברים. ראשית, גם טקסט סתמי עלול לבלבל את הלקוח ("אבל מה זה, מה כתוב כאן?"). שנית, טקסט סתמי, מטבעו, חסר את המאפיינים של הטקסט האמיתי. אם נבקש מהמעצב לעבוד עם לורם איפסום, אנו עלולים לגלות בהמשך שהטקסט האמיתי מכיל למשל נוסחאות, אבל העיצוב שהוכן אינו מביא זאת בחשבון, אם מבחינת סוג האות ואם מבחינת המרווח בין השורות. ייתכן שהעיצוב לא יתאים לממדיו של הטקסט האמיתי – כגון אורך הכותרות. ייתכן שהעיצוב הוכן לשפה אחת בלבד (כגון עברית) בעוד שבטקסט האמיתי יש חלקים בשפות אחרות (כגון אנגלית או יוונית). סכנה אחרת היא שלורם איפסום שנועד לטיוטה בלבד יגיע בטעות למסמך מודפס או יעלה לאתר – כפי שראינו למעלה. ולבסוף, הצורך לעבוד עם המעצב עשוי לעזור לכותב להתמקד ואף לסייע לו לעמוד בלוח הזמנים.
ולסיום, הנה לורם-איפסומר, מחולל ששואב טקסטים מוויקיפדיה לפי נושא שתבחרו, ויוצר טקסט נונסנס בנושא לשימושכם (באתר אא"א – בית לטיפוגרפיה עברית). ואחד הדברים המצחיקים שקראתי לאחרונה (באתר "המתכנה") – ריאיון עם לורם איפסום דולור. תיהנו.
היום, ה-31 בינואר, הוא יומו של סן ג'ובאני בוסקו, הקדוש הפטרון של עורכים, מו"לים ואנשים צעירים. אם דון בוסקו הוא גם הפטרון שלכם (וגם אם לא) – שיהיה לכם יום מעולה.
נהדר!!
שוב חידשת לי הרבה
תודה לך
תודה רבה!
שלומית היקרה,
תודה רבה על הפוסט המשעשע על תופעה שלא ידעתי על קיומה, או שאולי נתקלתי בה וחשבתי שחלה טעות באתר.
מזל טוב ליום הולדתך. אנא הרבי להעניק לנו, הקוראות והקוראים המסורים שלך, פוסטים מענגים ומרחיבי דעת כפי שאת מיטיבה לכתוב.
תודה רבה לך, אסנת! אני שמחה שהצלחתי לחדש, תודה רבה על התגובה המפרגנת ומחממת הלב!
א. קראתי תגובות קודמות.
ב. אין לי מה לחַדֵש. גם לא בנושא יום ההולדת.
טוב, אַת ודאי יודעת על ילדים דתיים, שרוצים כי יחגגו להם יום הולדת, ושואלים אותם – אם השֵם שלהם פרעה.
ג. אלמנטרי. סֵפֶר. ורצוי גם סֵפֶר דיגיטלי.
ד. ראיתי לאחרונה – מן היקב ומן הגורן.
טוב, גם החיים והמָוֶת – ביד הלשון. [מָוֶת וחיים ביד לשון.]
לא דובים ולא יער? לא יער ולא דובים?
משה – נחמד, עניין יום ההולדת ופרעה! לא הכרתי. תודה רבה.
[…] היום, ה-31 בינואר, הוא יומו של סן ג'ובאני בוסקו, הקדוש הפטרון של עורכים, מו"לים ואנשים צעירים. […]
לא פרנציסקוס מסאל?
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A1_%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%9C
נחשב לפטרון של סופרים והעיתונאים הקתולים.
תודה על ההיכרות עם פרנציסקו מסאל! אם אדליק נר לקדוש קתולי, הוא יהיה לדון בוסקו, כיוון שאני עורכת – ערכתי גם מגזינים, ולעתים ראיינתי, אבל עיתונאית אני לא. בכל אופן, טוב לדעת מי שומר על הקולגות 🙂
השיחה עם לורם איפסום דולור מזכירה לי את השיחות שאני מנהל לפעמים עם סירי (מהאייפד)
אני באמת צריכה לדבר איתה קצת בהזדמנות.