אריזה כפולה: איך אורזים יחד שני טקסטים הפונים לקהלים שונים

כל טקסט הוא מסר, שנועד לקוראים מסוימים: צעירים או מבוגרים, אוהבי מתח או רומנטיקה. ומה אם ברצוננו לפנות במקביל לשני קהלים – ילדים קטנים וגם ילדים גדולים, קוראי עברית וגם קוראי אנגלית, רואים ועיוורים? יש דרכים להכין שני טקסטים שונים, ו"לארוז" אותם יחד עיצובית וויזואלית כך שכל טקסט יגיע אל קהל היעד שלו.

ממש לאחרונה נתקלתי בפתרון מקורי במיוחד. הספר "בית-ספר לקסמים" של מיכאל אנדה כולל סיפורים המתאימים לילדים בגילים שונים. בעמוד הראשון של המהדורה העברית (סדרת מרגנית) מופיעה הערה, המסבירה כי סדר הסיפורים שונה מאשר במקור: תחילה מופיעות יצירות המתאימות לילדים צעירים יותר (6 עד 8) כטקסט מנוקד, ואחריהן יצירות המתאימות לילדים גדולים יותר (9 עד 12) כטקסט בלתי מנוקד.

מדוע נעשה השינוי? במקור היצירות אינן מאורגנות לפי גיל הקוראים, אלא כל ילד – או הורה – יכול לשוטט בספר ולבחור בלי הכוונה "מלמעלה". אך במעבר לעברית נדרשה, כמובן, החלטה: האם לנקד או לא? הניקוד מסמן את הטקסט כמיועד לילדים צעירים יחסית. לפיכך, אילו היו מנקדים את הספר כולו, ילדים גדולים יותר היו נמנעים אולי מלקרוא אותו. לכן נעשתה כאן החלטת עריכה יצירתית – לנקד רק חלק מהסיפורים, וכדי למנוע "בלגן" ויזואלי – גם לרכז אותם יחד. כך כל קבוצת יצירות ממוענת חזותית לקהל המתאים לה.

הבחירה הזאת אמנם מקורית ומעניינת – אך כולנו נתקלנו בהפרדה דומה: בספרי ילדים רבים יש הקדמה או אחרית דבר שנועדו להורים. הסיפור עצמו מודפס באותיות גדולות ומנוקדות, ואילו ההקדמה – באותיות קטנות יותר ובלא ניקוד. העיצוב הזה מבהיר היטב למי מיועד כל טקסט. ואילו כאן כתבתי על "תפוח המשאלות" של ליאת קרן, הכולל סיפור מנוקד ובו מסגרות של טקסט לא-מנוקד; ההבחנה כאן היא רכה יותר, ומסמנת את הטקסט הלא-מנוקד כ"אופציה" לכולם.

ומה עם ספרים או חוברות דו-לשוניים? שילוב בין עברית לאנגלית מזמין כריכה דו-צדדית: שער ימני בעברית, שער שמאלי באנגלית. בספרי אמנות, במיוחד, אנו מוצאים בחירה כזו, כך שהשער העברי מוביל לפתח דבר עברי, השער באנגלית מוביל לפתח דבר באנגלית, ובמרכז הספר מופיעים תצלומי היצירות עם כיתובים בעברית ובאנגלית.

במצב שאין בו שילוב בין עברית לאנגלית, אלא בין שתי שפות הנכתבות באותו כיוון, פתרון אפשרי הוא שערים הפוכים – בצד אחד של הספר יש, למשל, שער באנגלית, ואם הופכים את הספר ב-180 מעלות, מוצאים את השער בצרפתית. השער באנגלית מוביל לטקסט רצוף באנגלית עד מחצית הספר, והשער בצרפתית מוביל לטקסט רצוף בצרפתית עד מחצית הספר; באמצע הספר נוצר מפגש בין שני עמודים שכל אחד מהם "עומד על הראש" ביחס לרעהו. עיצוב כזה יכול לשרת לא רק תוכן דו-לשוני, אלא גם שני סוגים של תכנים, ומופיע מדי פעם בשבועון "לאשה", כאשר בגבו מופיע שער נוסף והפוך עם הכותרת "לגבר". הנה דוגמה יפה לעיצוב כזה: ספר האפייה חצי-חצי, ספר מתכונים של קרין גורן. שער אחד הוא ל"צד המתוק", ובו מתכונים למאפים מתוקים. אם הופכים את הספר ב-180 מעלות, מגיעים ל"צד המלוח". עיצוב הכריכה, ובכלל זה צבעי הכותרות, השמלה ואפילו העוגה, ממחיש את הרעיון הזה.

כל הפתרונות האלה מאפשרים לנו ליצור "אכסניה" אחת ובה שני טקסטים הפונים לשני קהלים שונים. דוגמה מעניינת נוספת לפתרון כזה, שנתקלתי בה במוזיאונים, היא כיתוב מודפס וכיתוב בכתב ברייל המופיעים ממש זה על גבי זה, באותו שטח עצמו. רוב קוראי הברייל אינם רואים כמובן את הכיתוב ה"רגיל", והוא אינו מפריע להם; בדומה לכך, בליטות כתב הברייל אינן מפריעות לקוראים הרואים. כך אפשר להניח שני טקסטים שונים, הפונים לשני קהלים שונים, לא רק בכפיפה אחת – אלא ממש זה על זה.

תודה לאנשים הטובים בפורום אג'נדה, שתרמו גם הפעם מניסיונם ומידיעותיהם – חן חן! וכמו תמיד ובמיוחד – לאוהד.