Skip to content

לשם ובחזרה: המסלול המעגלי של "מגדל השן"

נובמבר 23, 2017

 

 

לפני אי-אלו שנים יצא למסכים הסרט "הסיפור שאינו נגמר", ואני הופתעתי לגלות שהקיסרית שוכנת ב"מגדל השן", באנגלית – the ivory tower.

"אז הביטוי הזה קיים גם באנגלית," אמרתי לבן לווייתי (להגנתי, כנראה הייתי אז בת 14).

"בטח," אמר הוא. "זה ביטוי מתורגם מאנגלית. מתי כבר היו לנו מגדלי שן."

ובכן, האמירה הזאת הייתה בלתי מדויקת, למעשה – פעמיים. ראשית, משום ש"מגדל השן" מקורו דווקא בעברית; ושנית, משום שיש בהיסטוריה היהודית מגדל שן, או לפחות – בית שן: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א' כ"ב ל"ט).

אבל זה היה, כמובן, בית שן. מה מקורו של הצירוף "מגדל השן"? התנ"ך, אך לא ספר מלכים, אלא דווקא שיר השירים: "צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן". כאן, כמובן, הכוונה היא לצוואר בהיר וענוג. איך הגענו למשמעות המקובלת כיום?

ובכן, התחנה הראשונה הייתה כנראה הכנסייה הקתולית. במסורת הנוצרית – כמו היהודית – מקובל לראות את שיר השירים כאלגוריה לאהבה בין האל לעמו, או במקרה זה, הכנסייה, ו"מגדל השן" היה לאחד מכינוייה של מרים אם ישו. הכינוי, המציין טוהר שאינו ניתן להשחתה, מופיע ב"מזמור לורטו", שמקורו כנראה במאה ה-12 ואשר האפיפיור אישר אותו במאה ה-16 (כאן בלטינית ובאנגלית). מבקר הספרות הצרפתי שארל-אוגוסטן סנט בֶּוו, בן המאה ה-19, אחראי לשימוש החילוני של הביטוי. סנט בוו כתב על אחד הסופרים בני זמנו כי הוא "פרש למגדל השן שלו", כדי לציין את התרחקותו מענייני היומיום. הביטוי הצרפתי tour d’ivoire נכנס לאנגלית כתרגום השאילה ivory tower, המציין עיסוק בחיי הרוח תוך התרחקות מעניינים מעשיים, וספציפית – את חיי האקדמיה

מן השפות האירופיות חזר הצירוף, במשמעות זו, אל העברית. מעניין להבחין שבשונה ממילים ומביטויים רבים אחרים, שיצאו מן העברית או משפות שמיות אחרות ולימים חזרו לעברית בצורה שונה למדי (כפי שראינו למשל כאן וכאן), "מגדל השן" לא שינה את צורתו בדרך, אלא חזר בדיוק כפי שיצא. והדבר אינו מובן מאליו: אילו היינו מתרגמים את הביטוי ivory tower לעברית מבלי לדעת את מקורו, התרגום היה מן הסתם "מגדל השנהב". החזרה המדויקת לצירוף מ"שיר השירים" מעידה כי מי שהחזיר את הביטוי לעברית זיהה אותו וידע מנין הגיע. וכך, אנשי האקדמיה העבריים יכולים להסתגר (או לא) ב"מגדל השן" של השולמית.

 

12 תגובות
  1. זאב רז permalink

    מבריק ונהדר

  2. מעניין מאוד. תודה רבה.

  3. אסנת יחזקאל-להט permalink

    שלומית היקרה, אני מלאת הערכה לסקרנותך שאינה יודעת שובע ולנחישות ולשקדנות שבהן את מוצאת תשובות לקושיות שמסקרנות אותך. מרגש גם שכבר בגיל 14 התעניינת בסוגיות לשוניות.

  4. המומלץ לקמב"צ permalink

    ומחפירות לשוניות לחפירות ארכיאולוגיות:
    בשלהי שנות ה- 30' חשף גורדון לאוד במגידו את מטמון השנהבים, אוסף של מעל 300 פריטי שנהב שחלקם כנראה שימשו לחיפוי רהיטי עץ. הממצא תוארך ע"פ מיקומו בחתך החפירה לברונזה המאוחרת, כמה מאות שנים לפני אחאב ובית השן המקראי שלו, אבל אולי יש זיקה בין המטמון לאגדה על בית השן של אחאב, אשר בנה וביצר את מגידו בתקופתו.
    מעניין אילו סיפורים מרתקים הפסדנו עם אובדנו של ספר דברי הימים למלכי ישראל. נשארנו עם המסמך התיאולוגי היהודאי המגוייס- ספר דברי הימים למלכי יהודה.

  5. משה רדליך permalink

    מעניין ומרתק. מעניין גם שיצא עם קונוטציה חיובית ומהללת וחזר עם קונוטציה קצת שלילית של ניתוק מהמציאות.
    אגב האם יש מילה בעבריית לקונוטציה?

    • תודה רבה, משה! ונכון… בנוגע לקונוטציה, משתמשים לעתים ב"משמעות לוואי" או ב"הוראת לוואי". האקדמיה ללשון ממליצה פשוט על "קונוטציה".

  6. רענן פרומן permalink

    נהדר
    תודה על ההארה בנושא.
    התמונה שהצטיירה בי הביאה חיבר לתהליך של התעוררות מיוחד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: