Skip to content

על קָנֶה, סיידר ושמוּזינג: מילים עבריות במקומות מפתיעים

אוקטובר 19, 2017

 

 

המוכר האיטלקי הגיש לי קשית לשתייה ואמר "This in Italian cannuccia". כלומר, לזה קוראים באיטלקית קָנוּצָ'ה.

קָנוּצָ'ה, חשבתי לעצמי. נשמע מוכר, דומה ל"קָנֶה" בעברית. בדקתי, ואכן: cannuccia היא צורת הקטנה של המילה האיטלקית canna, המקבילה ל-cane באנגלית, ושתיהן התגלגלו אל השפות המודרניות האלה מלטינית, ולשם מיוונית; אל היוונית הגיעה המילה ממקור שמי, ומילון מריאם-ובסטר מציין שהיא קרובה ל-qanû האכדית וכן-כן, גם ל"קָנֶה" בעברית.

אילו התגלגלה ההיסטוריה של העברית קצת אחרת, הייתי יכולה לומר לאיטלקי הסימפטי "אה, קנוצ'ה בעברית זה קָנֶה" (או אולי: קָנִית?). אבל לא כך היה, ואנו קוראים לצינורית השתייה הזאת דווקא "קשית", או "קש" – מבחינת התוכן, כמובן, מילה קרובה למדי (גם קש וגם קנה הם מעולם הצומח).

נחמד למצוא צמד מילים כזה, בעברית ובשפה אירופית מודרנית, שהקשר ביניהן מוקדם כל כך. שהרי הקשר בין צמד מילים קרובות כאלה יכול להיות מאוחר בהרבה. המילה cider באנגלית, לדוגמה, מקורה בעברית, במילה "שֵׁכָר". "שיכר", שפירושה משקה משכר, עברה ליוונית דרך הסֶפּטוּאָגִינטָה ("תרגום השבעים" של התנ"ך) בצורה sikera; ממנה המשיכה ללטינית, בצורה sicera; ולאחר עוד כמה מעברים הגיעה אל האנגלית, במשמעות המצומצמת יותר של "משקה העשוי ממיץ תפוחים".

וכמובן, יש מילים שאומצו מן העברית בתקופות מאוחרות עוד יותר, אם ישירות ואם בעקיפין. דוגמה נחמדה היא schmooze ("שמוז"), באנגלית אמריקאית – פטפוט, ובפרט פטפוט שנועד ליצור או לשמר קשרים מקצועיים. קל יחסית לזהות את schmooze כמילה שמקורה ביידיש; פחות שקוף שמדובר במילה שהגיעה אל היידיש מן העברית – "שמועות", שהתגלגלה ליידיש כ"שמועסן", דיבור. המילה עברה אפוא מן העברית אל היידיש, ממנה אל האנגלית האמריקאית, ובינתיים סגרה מעגל וחזרה אל העברית. במעבר מן האנגלית לעברית שמרה "שמוז" רק על המשמעות הספציפית יותר של שיחה למטרת נטוורקינג, וצורתה משקפת את התחנות שעברה: בדרך כלל היא מופיעה עם הסיומת האנגלית ing – כלומר לא "שמוז", אלא "שמוזינג".

נחמד להיתקל כך בקרובות משפחה של מילים עבריות. ונחמד במיוחד למצוא קרובת משפחה שיצאה לדרכה לפני אלפי שנים, ומופיעה לה בשקט בתוך בקבוק מיץ באיטליה.

 

14 תגובות
  1. זאב רז permalink

    אני יכול (מזמן) לפרוש בשקט…
    איזה יופי!!

  2. וואו.
    הקטע של השמוזינג הימם אותי.
    איזה גילגול מדליק!
    תודה שלומית עשית לי את הבוקר.
    🙂

  3. אילנה פריד permalink

    וישנן כמובן המילים הללויה והושע-נא שהועברו מעברית ללטינית של הכנסיה. הללויה נכנסה גם אל האנגלית המדוברת. המילה חוצפה שעברה ליידיש ומשם לאמריקאית, המילה בוס שבאה מבעל בית (ביידיש אומרים בלעבוס – סגול תחל ה-ל). יש עוד

    • תודה רבה, אילנה! מן הכיוון הדתי ישנן גם amen וגם cherub (כרוב, כלומר מלאך); kosher, שקיימת באנגלית המדוברת כפשוטה ובהשאלה; ועוד. לגבי "בוס" אינני כה בטוחה – מילון אוקספורד ומילון מריאם-ובסטר מציינים רק שמקורה בהולנדית, במילה baas, אדון ("master"). שוב תודה על התוספות!

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    בימי ראשון באטליה נשמעת תפילת הוזנה בקול גדול כלומר הושענו האל אליבה ד אברהם שטאל האטימולוג המילה סיידר התגלגלה מתרגום השבעים שהותירו את המילה שיכר כמות שהיא

  5. אלקנה permalink

    המלה carob (חרוב) באנגלית מקורה גם היא מהשפות השמיות הקדומות (עברית, ארמית, אשורית ועוד).

    • יפה! החרוב-carob, כמו השיכר, שייך לקבוצה הספציפית של שמות, שבאופן טבעי מתועתקים בדרך כלל (לא תמיד) ואינם מתורגמים, וכך עוברים בקלות משפה לשפה: בירה, קרואסון, באובב.

  6. אלקנה permalink

    וכמובן, לאחר ששלחתי את תגובתי מצאתי הסבר מפורט יותר הן לאטימולוגיה של המלה בעברית והן למעברה לשפות אירופה.
    http://www.balashon.com/2006/07/carob.html

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אולי את לא יודעת המילה קינמון באיטלקיתנאמרתcanela כמו מור קנה וקינמון יש מילים שבאות בהשפעה ערבית כמו mascino מסכןfazuloמעברית פסול יש בהרים מבנה מקלט למטפשים שנקרא baita

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: