Skip to content

מה ההבדל בין ת"ש לט"ש? אחד ותיק, אחד חדש

יולי 4, 2017

 

מייל מהמדריכה במחנה הצופים עורר דיון ערני בקבוצת הווטסאפ של ההורים. "היום החניכים יהיו בזמן ט"ש ב-21:00," כתבה המדריכה, "וכולם יהיו זמינים."

אוקיי, כנראה יהיה אפשר לדבר עם הילדים בתשע. אבל מה זה זמן ט"ש? מישהי נזכרה ש"זמן ת"ש" הוא הזמן הפנוי שיש לחיילים לפני השינה. אבל אם כך, למה ט"ש? אולי טעות. לא, לא טעות, המדריכה כתבה ככה כבר פעמיים. טוב, הלכתי לבדוק וגיליתי באתר mako "מילון צה"ל" ובו כתוב: "שעת ט"ש – שעת טרום שינה, שעה שמקבלים בערב בטירונות לעניינים אישיים כמו מקלחת ושיחות טלפון הביתה".

אהה! ובכל זאת, ההורים שהכירו את המונח זכרו בפירוש "שעת ת"ש", "תנאי שירות" – שעה שבה מטפלים בעניינים הפרטיים, תנאי שירות לכל הדעות. חזרתי לד"ר גוגל ומצאתי כמה ויכוחים בשאלה אם שעת ת"ש או שעת ט"ש, כולל ההסבר מלא החיים הזה שהופיע בפורום "מתגייסים" בתפוז ב-2002: "שעת ת"ש – תנאי שירות! ולא ט"ש, מעולם לא היה דבר כזה ולא יהיה דבר כזה שנקרא טרום שינה, כנראה מדובר בהנפצה של איזה מ"כית דיסלקטית שלא יודעת איך כותבים ת"ש אז היא ניסתה למצוא משהו שיתאים לט"ש."

לפי השערת ה"מ"כית הדיסלקטית", המונח השתנה אפוא במהלך הזמן – התחיל את דרכו כ"שעת ת"ש (תנאי שירות)" והפך ל"שעת ט"ש (טרום שינה)", אולי בעקבות טעות, או בדיחה, שהתקבלו. לקחתי את ההשערה הזאת לאנשים הטובים בפורום המתרגמים והעורכים אג'נדה, וסקר מאולתר הראה שאכן הצעירים יותר וההורים לחיילים הכירו "ט"ש", ואילו הדור הוותיק יותר זכר "ת"ש".

אם אכן התרחש שינוי כזה, אין הוא יחיד מסוגו: ראשי תיבות, וספציפית נוטריקונים (ראשי תיבות שנהגים כמילה), עוברים לעתים החלפה של צירוף המילים שהם מייצגים. לדוגמה, ראשי התיבות ממר"ם (יחידה טכנולוגית בצה"ל) ייצגו בעבר את הצירוף "מרכז מחשבים ורישום ממוכן", ואילו כיום התעדכנו ומייצגים (בחוסר דיוק מסוים) את הצירוף "מרכז מחשבים ומערכות מידע". בדומה לכך, ראשי התיבות DVD התחילו את דרכם כ-digital video disc, ואילו כיום הם קיצור של digital versatile disc. אמנם, "שעת ת"ש/ט"ש" עברה שינוי מעניין עוד יותר: שתי הגרסאות זהות בצליליהן, אך בניגוד לממר"ם ול-DVD, שונות בכתיבן; כלומר, הן הומופונים, אך לא הומוגרפים.

אך בכך לא תם העניין שבמייל הזה. כידוע, איננו מדברים תמיד באותו אופן ובאותו סגנון. אנו מתאימים את מאפייני הדיבור שלנו גם לנמענים, האנשים שאנו פונים אליהם – כגון: מבוגרים או ילדים, חברים או זרים – וגם לסיטואציה: רשמית, אינטימית וכן הלאה. לבן זוג אולי נגיד "אוף", ולפקיד בבנק "חבל". היכולת להתאים את מאפייני הלשון לסיטואציה על כל מרכיביה נקראת "כשירות תקשורתית".

האם הביטוי "זמן ט"ש" במייל ממדריכת צופים להורים היה בחירה לשונית מתאימה? הדיון שתמציתו "מה היא אמרה?" מעיד שכנראה לא: המדריכה הצעירה לא הביאה בחשבון שהורים לילדי צופים היו בצבא בעצמם די מזמן, ומצד אחר, עדיין אין להם ילדים בצבא.

האפיזודה הזאת הזכירה לי סיפור אחר, שהתרחש כשכן הייתי בצבא, וספציפית בבה"ד 1. מחלקה של צוערים עתודאים סיימה מטווח, והמפקד קרא לחניך התורן והורה לו לפתוח שתי אלונקות לקראת הריצה חזרה לבסיס. החניך, בחור אחראי ומסודר, שאל: "האם כבר צריך לשכב עליהן?". "לא," השיב הקצין. החניך התורן פנה אפוא אל הצוערים והסגיר את תחום לימודיו בניסוח ההנחיה הזאת, הזכורה לי כלשונה עד היום: "הקשיבו הקשיבו, יהיו שתי אלונקות פתוחות ללא אדם עליהן. האם כולם הבינו?".

 

 

תודה להורים בווטסאפ של הצופים, ובמיוחד לחמוטל ענר-ברוק, על הדיון המעניין ב"ת"ש/ט"ש". תודה רבה לחברי אג'נדה שתרמו ועזרו כתמיד, ובמיוחד ליפתח בריל על הדוגמה היפה של "ממר"ם".

13 תגובות
  1. ויקטור פליקשטיין permalink

    אגב, ב"מילון הקיצורים וראשי התיבות" של צה"ל (2010) (שאני מניח שיש לך כי הוא מופץ בצורה רשמית ברשת) מופיע, להפתעתי, גם ט"ש (טרום-שינה). ב"המילון למונחי צה"ל" (1998), לעומת זאת, הדבר הכי קרוב הוא זה:
    https://gyazo.com/1ca84686db19a867973954d8bc7d47bc

  2. לעתים בצבא מנסים למצוא פירוש נוטריקוני גם לשמות יחידות או פרויקטים שבמקור הן מילים רגילות ונבחרו רק כדי להישמע טוב ולא כי יש להן פירוש. אני לא מצליח להיזכר בדוגמה רצינית, אבל יכול להביא דוגמה מצחיקה. כששתי יחידות פיתוח התוכנה של חיל האוויר, ממד״ס ו-180, אוחדו בשנת 2006 ליחידת אופק, עשו סקר כדי למצוא פירוש לשם היחידה החדש. אחת ההצעות שמישהו העלה היתה בעיניי מדויקת במיוחד – ״ארגון וולונטרי לפיתוח קוד״. אגב, בסוף נשארו בלי ראשי תיבות.

    • "וולונטרי" ליחידה צבאית זה נפלא. במקרים רבים בוחרים את ראשי התיבות על פי המשמעות הרצויה שמתקבלת, גם אם הצירוף המקוצר הוא מאולץ במקרה הטוב. דוגמה מצחיקה שנתקלתי בה היא "יהלום – יחד הורים לילדים מחוננים". ברור ש"יחד הורים…" הוא לא צירוף טבעי במיוחד, שהיו מגיעים אליו אלמלא העניין של הנוטריקון.

  3. זאב רז permalink

    יש מפעל במערכת הבטחון ששמו במקור היה מאלו"ת. מבלי להסביר מה היו ראשי התיבות, נאמר רק שמהר מאד הוא הפך ל"מעלות: (הגיוני, לא?) וזהו שמו (הרשמי!!) כבר הרבה שנים.

  4. מעניין כתמיד!
    ואותי, המונח "טרום שינה" תופס,
    מין ביטוי משונה שכזה,
    ערבוב של פואטיקה וצבא,
    מקסים במוזרותו.
    בשתי מילים נכנסים ומתערבבים שני העולמות,
    קצת אולי כמו שבאמת קורה לחייל או חיילת,
    רגע לפני שהם עוברים לעולם החלומות.

    • תודה רבה! וכמה יפה כתבת, ונכון, ערבוב כזה…
      לי "טרום שינה" נשמע קצת מדעי, חשבתי לצרף אותו לשלבי מחזור השינה: טרום שינה – מקלחת וטלפון הביתה. מצב שינה ראשון – מעבר מגלי אלפא לגלי תטא, ואחר כך מצב שינה שני, שנת גלים אטיים, שנת REM 😉

  5. מעניין ומחכים. יש לי רק שתי שאלות:
    1)מה זה הנפצה? כנראה קשור בהפצת טעות(לפי ההקשר).
    2)האם יש מילים עבריותל"הומופונים" והומוגרפים"?

    • תודה רבה, משה. אני מכירה את "הנפצה" במשמעות אמירת שטות לא מבוססת. לפי ויקימילון, מילון צה"ל הנ"ל ואתר "השפה העברית", זהו סלנג צה"לי שפירושו הפצת שמועה לא-מבוססת, בעיקר בנושא חשוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: