Skip to content

פגש גאון בגאונה, אהב הרב את הרַבָּה

יוני 25, 2017

 

 

מי זוכרים את סדרת הטלוויזיה הזאת משנות השבעים, שנקראה במקור Charlie’s Angels? בעברית קראו לה בזמנו המלאכים של צ'רלי. כפי שרואים בתמונה, המלאכים האלה היו שלוש נשים (פארה פוסט המיתולוגית ושתי עמיתות), אבל צורת הנקבה "מלאכית" נעשתה מקובלת בעברית רק בשנים מאוחרות יותר. בתחילת שנות האלפיים הופקו בעקבות הסדרה שני סרטים, שכבר נקראו בעברית "המלאכיות של צ'רלי".

 

 

כיום המילה "מלאכית" קיימת בהחלט, בספרים רבים, למשל זה וזה, וגם במהדורה האחרונה של מילון אבן שושן (אם כי לא בזו שלפניה). לעומת זאת, היא אינה מופיעה במילון רב-מילים, החדש והמתעדכן ברציפות: "מלאך" מסומן בו כ"שם זכר", ואילו המילה "מלאכית", כערך נפרד, אינה קיימת.

"מלאך", כמובן, אינה מילה יחידה מסוג זה. ישנה קבוצה קטנה ומעניינת של מילים כאלה, שמבחינת תוכנן יכולות לציין זכר או נקבה, ובכל זאת יש להן, או הייתה להן עד לאחרונה, צורת זכר בלבד.

אחת המילים האלה היא "עובר" (עֻבָּר). כאן קל מאוד להבין מדוע: המילה "עובר" היא ותיקה בעברית (לשון חכמים), אך רק בעשרות השנים האחרונות אפשר לדעת במהלך ההיריון אם מדובר בבת או בבן. לפיכך "עוברית" – עובר ממין נקבה – היא תוספת חדשה יחסית לשפה העברית (ייתכן שהצורה "עוברית" הועדפה על פני "עוברה" משום שהסיומת – ִית משמשת גם להקטנה, כמו במילים "כפית" ו"מפית", ולכן היא מתאימה כאן במיוחד). פה רב-מילים מתגלה כמעודכן ביותר: המילה "עובר" אינה מסומנת כ"שם זכר" אלא כ"שם" בלבד, ונטיית השם כוללת את הצורות "עֻבָּרִית" ו"עֻבָּרִיּוֹת".

בעוד ש"עובר" לא קיבלה צורת נקבה עד לאחרונה מסיבה טכנולוגית, למילים אחרות לא הייתה צורת נקבה מסיבות תרבותיות. כל עוד גברים בלבד שימשו בתפקיד רב, לא היה צורך בצורת נקבה שתציין את התפקיד הזה, וכך נוצר פיצול במשמעות: המילה "רבנית" אינה מציינת רב-אשה, אלא את אשת הרב. כאשר נוצר הצורך לציין אשה המכהנת כרב, נטבעה גם מילה מתאימה – רַבָּה.

למילה "גאון" יש היסטוריה דומה במקצת: "גאון" פירושו גדוּלה, גובה. ראשי ישיבות בבבל כונו "גאונים", קיצור של צירופים כגון "גאון יעקב". בהמשך היה "גאון" לתואר כבוד לאדם הבקיא בתורה. במשמעויות האלה לא נדרשה ל"גאון" צורת נקבה. בעברית המודרנית התרחש במילה זו תהליך של שאילת משמע: בעקבות הקִרבה במשמעות והדמיון הצלילי למילה genius, החלה המילה "גאון" לציין גם אדם נבון או יצירתי במידה בלתי רגילה. כעת היה צורך בצורת נקבה למילה זו, ואכן, הצורה "גאונית" מופיעה כבר במהדורה הוותיקה של מילון אבן שושן. רב-מילים מציע שתי צורות, "גאונית" ו"גאונה", צורה שזכתה לאחרונה לפרסום הודות ל"החברה הגאונה" של אלנה פרנטה. במקביל אומרים גם "היא גאון" – כשם שאומרים "היא תופעה" או "היא משהו מיוחד".

כמה מילים אחרות כאלה הן "שוליה", "קולגה", "קורבן" ובהמשך ל"מלאך" – גם "ערפד".

המילה "שוּליָה" סובלת כנראה מסיומת ה"- ָה" שלה; זוהי סיומת אופיינית לנקבה בעברית, ולכן קשה לגזור מ"שוליה" צורת נקבה. גם "קולגה", שהיא כמובן מילה לועזית שאולה, היא בעלת סיומת "- ָה" (שמקורה אולי בגרמנית). לכן קשה לגזור ממנה צורת נקבה – בניגוד למילים שאולות רבות אחרות, שרכשו צורת נקבה בקלות רבה (ארט דירקטור-ארט דירקטורית, אנדוקרינולוג-אנדוקרינולוגית). לפיכך, הן "שוליה" והן "קולגה" משמשות לנשים ולגברים כאחד.

"קורבן" ציינה בתחילה בעלי חיים שהוקרבו לאל, אך בעברית החדשה היא מציינת גם בני אדם שנפגעו במעשה פשע או בתאונה. לכאורה, אין קושי לגזור מ"קורבן" צורת נקבה – "קורבנה" או "קורבנית" (אמנם, "קורבנה" דומה ל"קורבנהּ", "הקורבן שלה", כיוון שאיננו הוגים את המפיק, ו"קורבנית" זהה לצורת הנקבה של שם התואר "קורבני"; אך דמיון או אף זהוּת כאלה קיימים בשפה בשפע, ולא הפריעו למשל לגזירת הצורות "גאונה" ו"רבה"). ובכל זאת, עדיין לא נגזרה מ"קורבן" צורת נקבה, וכתוצאה מכך אנו נתקלים בצירופים כגון "שתי קורבנות":

 

 

ולבסוף, גם המילה "ערפד" זכתה בצורת נקבה רק בשלב מאוחר יחסית. בשימוש המקורי של מילה זו, כשם של מין עטלף, לא היה בכך צורך (לרוב בעלי החיים יש שם עברי אחד בלבד, ממין זכר או נקבה – חולד, נמלה, צפרדע; רק מינים מועטים זכו בשמות נפרדים לשני הזוויגים – חמור ואתון, אריה ולביאה, סוס וסוסה). במשמעות המאוחרת יותר של דרקולה, "באפי" ו"דם אמיתי", דווקא רב-מילים מסתפק בצורת זכר בלבד, ואילו המהדורה המעודכנת של מילון אבן שושן כוללת את צורת הנקבה "ערפדית". בפועל קיימות כיום שתי צורות – "ערפדית" ו"ערפדה".

 

 

תודה ליעל כהנא-שדמי על התובנה היפה בעניין סיומת – ִית ב"עוברית", ששילבתי אותה בפוסט.

22 תגובות
  1. זאב רז permalink

    מאלף
    תודה
    נ.ב. יש לי ויכוח עתיק עם כמה לשונאים על צורת הנקבה של "כנר". רק היום ראיתי בעיתון הודעה על כנרית (!!) יפנית שמגיעה בחודש הבא לארצנו.
    להפתעתי מצאתי שהצורה "כנרית" איננה שגויה (וחבל…).

    • לדעתי, צ"ל כנרת (נו"ן ורי"ש סגולות).

    • תודה רבה. בעניין הכינור, צורות הנקבה בעברית נוצרות בעיקר בעזרת שלוש סיומות – סיומת – ָה, סיומת – ִית וסיומת -ת, המשפיעה על מבנה המילה, כגון בצמדי המילים נהג-נהגת וגנן-גננת. ברור שאף אחת מהן אינה נכונה יותר מהאחרות, והשאלה איזו מהאפשרויות תיווצר ותתקבל בציבור תלויה במילה הספציפית – איך תישמע כל אחת מהאפשרויות, אם אחת מהן כבר "תפוסה" וגורמים משפיעים אחרים. למשל, המתרגמת יעל כהנא-שדמי העירה בצדק שייתכן שנוצרה "עוברית" ולא "עוברה" משום שסיומת – ִית משמשת גם לצורת נקבה וגם להקטנה (מפית, כפית) כך שמתקבלת מילה "חמודה" יותר, שמתאימה למשהו קטן, כמו עובר/ית… (אוסיף זאת בהמשך לפוסט…).
      "כנרית" היא במידה מסוימת "תפוסה" משום שיש מי שכותבים כך את השם "ציפור קנרית". מכל מקום, זו כמובן לא סיבה לפסול את המילה – יש מילים רבות שמציינות כמה משמעויות, קשורות או בלתי קשורות.
      ודבר המילונים – אבן שושן (מהדורה ישנה) אכן מציין "כנרית" כנקבת הכנר, ואילו מילון ההווה ורב-מילים מעדיפים "כנרת"…

  2. כרגיל, למדנו וחכמנו.
    תודה רבה, ושבוע טוב.

  3. שלומית זדור permalink

    שמחה שיש לי הזדמנות להוסיף. האקדמיה ללשון הפכה לאחרונה לגוף שמן שבטוח שכל מילה עליו ״לעברת״… ראש ממשלה (שהיא במקרה אישה) הפך ל״ראשת ממשלה״… זה כל כך הזוי!! מה, לא יתכן שם עצם שהוא תמיד בזכר?? ראש על כתפיים של אישה הוא ״ראשה״?? (סתם…) באמת הגזימו!! פיג׳מה – נמנמה, טלפון – שח רחוק, אבל ״צילחה״ במקום מיגרנה?? השתגעו שם?? מי ידבר כך? למה לזבל את השכל ומצד שני לבטל עתיד נקבה (לדוגמה – תלמדנה, תשבנה, תאכלנה, וכד׳) כדי ״להקל״ על דוברי העברית… אנא, הניחו לעברית, אל תורידו את הרמה בדקדוק ואל תשגעו אותנו עם מילים לא לעניין, שאף אחד לא יזכור, לא ישתמש ויהווה מקור ללעג אם כן ישתמש בהן.

    • משה קלרטג permalink

      סליחה, א. האקדמיה ללשון העברית – עוד לא מְשַלמת לי כלום.
      ב. כשקראתי את מה שֶכתבה שלומיתח, חִפשתי את "ראשה".
      ג. האקדמיה ללשון העברית לא החליטה בעד "ראשה". היא מתירה גם את זה.

      http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RonitGadish.pdf

      ד. הן יִהְיוּ או הן תִּהְיֶינָה – נוכחות ונסתרות בעתיד ובציווי

      http://hebrew-academy.org.il/2010/03/25/%D7%94%D7%9F-%D7%99%D6%B4%D7%94%D6%B0%D7%99%D7%95%D6%BC-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%9F-%D7%AA%D6%B4%D6%BC%D7%94%D6%B0%D7%99%D6%B6%D7%99%D7%A0%D6%B8%D7%94-%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%AA/

      ה. החלטות האקדמיה ללשון העברית – חָלוֹת רק על עובדֵי המדינה ועובדֵי צִבור – בעבודה הרשמית שלהם.

      בברכה נאמנה,
      משה קלרטג

      • אולי תלמד גם את עובדי התאגיד "כאן" לומר "שניים וחצי מיליון דולר" ולא "שני מיליון דולר וחצי".

    • שלומית, העלית כמה נקודות מעניינות מאוד לדיון, ומשה הוסיף תשובות מצוינות. אצטרף לדיון בהמשך, כשאהיה פנויה לכתוב בהרחבה…

    • שלום שלומית, תודה שהגבת ותודה על דברייך המעניינים. האקדמיה ללשון מעוררת לא מעט עוינות, אולי משום שאנשים לא אוהבים לקבל הוראות – ובסך הכל טוב שכך. אלא שהסמכות של האקדמיה להכתיב היא מועטה למדי, כפי שציין משה. רוב האנשים שמתעניינים בהחלטות האקדמיה עושים זאת לגמרי מרצונם. הוצאות ספרים, עיתונים וכיוצא בהם אינם חייבים, למשל, להשתמש בכתיב מלא על פי הנחיות האקדמיה, ובכל זאת כמעט כולם עושים זאת. על פי רוב, הוצאות ספרים ועורכי לשון בוחרים באיזו וריאציה על הנחיות האקדמיה – "אני משתמש בכתיב מלא לפי האקדמיה ללשון חוץ מזה וזה וזה" – וזה בסדר גמור; ההנחיות של האקדמיה ללשון יוצרות בסיס שממנו אפשר להמשיך, ושמאפשר למשל לשמור על אחידות לאורך אותו מסמך ואותה סדרת ספרים.

      בעניין "ראשה" – ומילים אחרות – שוב, החלטות והצעות של האקדמיה אינן מחייבות אותנו להשתמש בהן. יש הצעות שמתקבלות ומתפשטות, ויש שלא. ספציפית לגבי "ראש" ו"ראשה", הרי אנחנו אומרים על שחקנית שיש לה איכויות של כוכבת, או שהיא כוכבת רשת, למשל. למה אשה לא יכולה פשוט להיות "כוכב", כפי שגם לאשה וגם לגבר יש ראש? כי כך אנחנו, הדוברים, מעדיפים. כפי שכתבה יפה רונית גדיש במאמר "רָאשֹות ערים והמִשְנָה לנשיא – על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים" (שרלוונטי גם לפוסט הזה; לינק למטה).

      "שח-רחוק" הוא חידוש של משפחת בן-יהודה, לא של האקדמיה ללשון. גם "נמנמה" (או "נמנמת") אינה חידוש של האקדמיה. אף אחת מהן אינה מופיעה במאגר המונחים של האקדמיה (לינק למטה). "צִלחה" אכן של האקדמיה ולא מוצלחת גם לדעתי. הבחירה שלנו – להשתמש או לא להשתמש 🙂 חשוב לשים לב שהאקדמיה אינה מעמידה לרשותנו רק רשימות מילים. באתר שלה מופיעים הסברים ברורים ומועילים בסוגיות לשוניות, שאפשר לקרוא, ללמוד מהם ואז להחליט כיצד אנחנו רוצים לנהוג, או פשוט ללמוד מהם, בלי קשר להצעה ספציפית. בעיניי, בלי קשר להצעות ספציפיות, זה פשוט אתר מעולה בתחום הלשון 🙂

      http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RonitGadish.pdf

      http://hebrew-terms.huji.ac.il/

  4. האקדמיה ללשון התייחסה לסוגיית הנקבה של עובר והמליצה דווקא על עוברה ולא על עוברית:
    http://hebrew-academy.org.il/2012/08/08/%D7%A2%D7%95%D6%BC%D7%91%D6%BC%D7%A8-%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%94/

    • היי טריליאן, ראיתי את התשובה הזאת של האקדמיה כשהכנתי את הפוסט, ולא כללתי אותה מטעמי קיצור. אבל זו סוגיה מעניינת ביותר. באופן כללי, יש צורות חופפות בשפה, כולל חלקים שלמים מנטיית הפועל: אתה תאכל/היא תאכל, אתה תשמור/היא תשמור וכו'. כך גם "מלכותי", למשל, יכולה להתפרש כ"המלכות שלי" או כ"דומה למלך" (שם עצם עם כינוי קניין חבור או שם תואר). גם צורות הנקבה "טייסת", "כבאית" ו"חניכה" חופפות לשמות עצם אחרים (שני הראשונים) ולשם פעולה (השלישי). ההקשר עוזר להבין באיזו מהאופציות מדובר. מכל מקום האקדמיה ללשון אכן מעדיפה "עוברה" בדיוק מהסיבה הזאת, אבל יש לי רושם שהציבור מעדיף "עוברית". למעשה, העליתי עכשיו סקר בפורום המתרגמים והעורכים אג'נדה, וביקשתי להצביע על הצורה שנשמעת טבעית יותר, עוברה או עוברית. זה לא מחקר, כמובן, אבל יש העדפה חזקה ל"עוברית" (כרגע 40 לעומת 5).
      מכל מקום, זו הזדמנות לבדוק אי-אלו צורות נקבה בעלות סיומת – ִית, ולראות אם הן חופפות לשמות תואר. ובכן, מעניין לראות שבמקרים רבים אין חפיפה, כאילו צורת נקבה כזו נוצרת בעיקר כאשר אינה חופפת לשם התואר. למשל: מדענית, לעומת מדעית; טכנאית, לעומת טכנית; משפטנית, לעומת משפטית; ואחרים. ברור שצורת הזכר פה כולל סיומת שיוצרת את ההבחנה הזאת, אבל העובדה היא שצורת נקבה עם סיומת – ִית מתקבלת לעתים קרובות כאשר יש לזכר סיומת כזו. פרופ' אורה שורצולד אף מציינת זאת ב"פרקים במורפולוגיה עברית" (יחידה 4, אפשר לחפש "טבלה 4" בלינק שבסוף).
      סיומת – ִית מתווספת לעתים גם לצורת זכר שאין לה סיומת -אי או -ן, אך גם אז, מתקבלות תדיר צורות שאינן חופפות לשם תואר – כמו צפרית לעומת, נניח, ציפורית, וכן ספרית, צבעית, נגנית, קנאית ושדרית.
      נראה אפוא שהדוברים נוטים ליצור צורות נקבה שאינן חופפות לשמות תואר.
      לעומת זאת, מילים ממקור זר (מילים שאולות) מקבלות אך ורק סיומת – ִית. למשל: אנדוקרינולוגית, פסיכופטית, כירורגית, וטרינרית. זאת אף שבחלק מהמקרים נוצרת חפיפה עם שמות תואר, כמו בכל ארבע הדוגמאות שבחרתי כאן (מרפאה אנדוקרינולוגית, נטייה פסיכופטית, מחלקה כירורגית, רפואה וטרינרית).
      כמו כן, צורות נקבה שונות שנטבעו בשנים האחרונות הן דווקא בסיומת – ִית – למשל מלאכית ועוברית שפגשנו כאן, וזאת למרות החפיפה עם שמות התואר.
      בשורה התחתונה, חפיפה עם מילים אחרות נוצרת לעתים, ואינה שיקול יחיד של הדוברים בטביעה ובבחירה של מילים חדשות.

      https://books.google.co.il/books?id=ivTOgtCxTw4C&pg=PA54&lpg=PA54&dq=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%AA+%D7%A0%D7%A7%D7%91%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94+%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&source=bl&ots=zyU4hKINdS&sig=nKsN7OcF9p3OEPmEN4oyi-VVx-0&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjl9q2Q7dnUAhUHOxoKHcLZCyIQ6AEIKTAB#v=onepage&q=%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%94%204&f=false

  5. מתרגמי פנטזיה שוברים את הראש כל פעם מחדש כשמופיעים בספרים שלהם פיות ממין זכר. בגלל מבנה המילה קשה לגזור ממנה צורת זכר בעברית (פיי? בלעכס!) ונאלצים למצוא פשרות אחרות, כמו שימוש ב"פיה" גם לזכרים, או לקרוא להם "בני פיות". כל הפתרונות האלה נוטים להיות מאולצים מעט ולגבות מחיר של סרבול או בלבול מגדרי.

    • ובכן, "פיה" מתאימה למשקל של "אֵלָה", "עֵדָה". צורות היחיד הן "אֵל" ו"עֵד", אז יש הרבה היגיון ב"פיי", מה גם שבאנגלית קיימת המילה fey, שהיא אמנם שם תואר, אבל במשמעות קרובה – משהו שעושה רושם על-טבעי. עדיין, אני מבינה את ה"בלעכס"… וכן, זו דוגמה לקושי שיש לפעמים לגזור לאחור צורת זכר מצורת הנקבה, כשם שלעתים יש קושי לגזור צורת נקבה מהזכר, כפי שראינו כאן.

  6. וואו. כל כך מעניין ומעיף את הראש!
    זורק אותי לכל כך הרבה מחשבות.
    רגע, רק בוחרת כמה.
    .
    קודם כל שמיד עולה בי רצון שהכל יהיה
    ככה, פשוט, ובלי מגדר,
    אבל אז
    אולי העברית תאבד משהו מיוחד ויקר?
    ואז אני נזכרת בפמיניסטיות שכועסות,
    ששדיים ורחם הם ממין זכר, ומתעקשות לאמר:
    הרחם שלי עצובה, השדיים שלי יפות. וזה מוזר.
    .
    ואנקדוטה קטנטנה לסיום. רק אתמול אמר לי קולגה ערבי,
    שקרא לבתו החדשה מאלכּ ומיד תרגם לי: זה מלאך.
    כן כן.

    • היי מיכל, תודה רבה! כן, החלוקה לזכר-נקבה בפועל, בשמות עצם, בשמות תואר וכו' בסיסית מאוד בעברית, ואף שדברים משתנים (כמו שם המספר וגם צורת הפנייה המנומסת), עצם החלוקה הזאת לא תשתנה כנראה, לטוב ולרע, בעתיד הנראה לעין… מבחינה לשונית נטו זה מעניין ולכן טוב 🙂
      מאלכ כשם – זה מעניין מאוד! מעניין אם זה שם נפוץ או מקורי לבנות, ואם "מאלכה" – שקיימת בערבית, בדקתי בינתיים – משמשת לציון מלאכית במשמעות העל-טבעית, או רק למשמעויות אחרות, כמו הצטיינות או שליחות, ואם "מאלכה" משמשת כשם… גם בעברית יש מילים ממין זכר שמשמשות כשמות לבנות, כמו "יהל" (פועל בצורת זכר).

  7. שלומית
    כמו תמיד מעניין ומאלף.
    הצורה מרומזת מועלית כאן סוגיה מעניינת של השתנות שפה עם התקדמות הטכנולוגיה.

    • תודה רבה, משה! אכן, ההיבט הברור ביותר של השפעת התקדמות הטכנולוגיה על השפה הוא היווצרות מילים חדשות (כמו ממשק, ומהחדשות ביותר – נוזקה, כופרה); אבל יש גם שינויים עדינים יותר, כמו פה – מילה ממין זכר שצריכה עכשיו צורת נקבה.

  8. יואב פישר permalink

    מה עם ברמנית? מקצוע ידוע ומכובד בתל-אביב? :). הכרתי בחיי לא מעט נשים צעירות שסיפרו שהן ברמניות, ושהן, מברמנות (משורש ברמנ) בפאב זה או אחר.
    או אולי הבת שלי תרצה להתחפש לקאובואית? (השמטת ה- י' במכוון, מאחר שכך היא נהגית, וחסר תיעוד פורמאלי לאופן כתיבת המילה- "קאובויאית" או "קאובואית"?).

  9. כמה שבועות לאחר פרסום הפוסט (נובמבר) גיליתי צורת נקבה נוספת, שכלל לא חשבתי עליה – "חייזרה", נקבת החייזר, שהופיעה בבלוג היפה "יפן מונוגטארי". אירית ויינברג כותבת בו על המשוררת היפנית סיהטה טהי: "הנשים הצעירות בשירים שלה מרגישות בו בזמן חייזרות וזרות וגם בנות המקום בעיר הגדולה." גיגלתי ומצאתי שלצורה הזאת יש שימוש מסוים, אם כי מועט (לפחות בינתיים).

    https://ireadjapan.wordpress.com/2017/11/08/saihate-tahi/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: