Skip to content

"קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה": מה זה לעזאזל חֵלֵכָה?

מאי 21, 2017

 

 

לפני ימים אחדים ניקדתי שיר שהופיעה בו המילה "חלכה" – כלומר מסכן או עני. מילה מעניינת, חשבתי לי. מנין, בעצם, הצורה הזאת? הלכתי לבדוק, ומיד מצאתי דברים מעניינים.

מילון רב-מילים, ששם לו למטרה לשקף את העברית בת-ימינו, מציג את המילה הזאת כך:

 

 

המילה מנוקדת "חֵלֵכָה", כפי שרובנו אכן מכירים אותה, בצירוף ציטוט מתאים מתהילים וכן השורה הידועה מהאינטרנציונל בתרגום שלונסקי: "קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה, עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב".

יפה ונכון, אבל זה לא כל הסיפור. אם נפנה למילון ההווה, נמצא ש"חלכה" מנוקד דווקא כך: חֵלְכָה.

 

 

גם זה יפה ונכון, וגם זה לא כל הסיפור. כדי למצוא את הסיפור כולו, נפנה (כמו במקרים רבים אחרים) למילון אבן שושן. ושם נמצא אישור לחשדנו שלמילה "חלכה" יש שתי צורות משום שאחת מהן, חֵלְכָה, היא הצורה ה"רגילה", צורת ההקשר; והאחרת, חֵלֵכָה, היא צורת ההֶפְסֵק.

מה זו צורת הפסק? הנה פסוק מספר משלי: "שמע בני תורת אביך ואל תיטוש תורת אמך". כאשר קראתם את הפסוק הזה, כיצד הגיתם לעצמכם את המילה האחרונה? מכיוון שזהו פסוק ידוע, ודאי הגיתם אותה כפי שהיא מנוקדת בתנ"ך. ושם, מכיוון שזוהי המילה האחרונה במשפט ואחריה מגיע סוף פסוק, הצורה הרגילה, אִמְּךָ, הופכת לצורה אחרת: אִמֶּךָ. זוהי צורת ההֶפְסֵק, כלומר צורה שמילים מסוימות מקבלות לפני הפסקה בקריאה – לרוב הפסקה עיקרית, כלומר סוף פסוק או אתנחתא.

וכשם שצורת ההקשר "אִמְּךָ" הופכת לצורת ההפסק "אִמֶּךָ", כך המילה "בֵּיתְךָ" הופכת ל"בֵּיתֶךָ"; בדומה לכך, "כֶּסֶף" הופכת ל"כָּסֶף", "שֶמֶש" ל"שָמֶש" ועוד (ומכאן גם ה"גֶפֶן במובן גָפֶן" המפורסם של "לול").

 

 

השימוש בצורת ההפסק כמעט נעלם בעברית המודרנית. אף על פי כן, אנו פוגשים בה פה ושם, בעיקר בביטויים ש"קפאו" כשהם כוללים צורת הפסק – למשל הביטוי "חינם אין כָּסֶף", שהשתמר בצורה זו, שבה הוא מופיע בספר שמות. גם כשאנו אומרים "נו, לֵכוּ כבר" במקום "לְכוּ", אנו משתמשים בצורה תקנית לחלוטין של הפועל – אלא שזו צורת הפסק, שכיום אנו משתמשים בה גם כשאין אחריה כל הפסקה.

ומה עם ה"חלכה"? המילה "חלכה" מופיעה במקרא פעמיים, שתיהן בתהילים, פעם בצורת ההקשר חֵלְכָה ופעם בצורת ההפסק חֵלֵכָה. רצה הגורל והצורה שהשתמרה בדיבור של ימינו היא דווקא צורת ההפסק.

"חלכה", בכל הגייה, היא מילה נדירה למדי, אך צורת הרבים שלה דווקא מוכרת: חֶלְכָּאִים. החלכאים האלה מופיעים בדרך כלל כחלק מהצירוף החרוז "חֶלְכָּאִים ונִדְכָּאִים". למרבה הששון, כיום אפשר להיתקל גם בצורת היחיד "חֶלְכָּא ונִדְכָּא". ה"חֶלְכָּא" הזה אינו תקני כמובן, ונוצר בתהליך של גזירה לאחור מצורת הרבים; רוב דוברי העברית בני ימינו יתקשו לשלוף את "חֵלְכָה" כצורת היחיד של "חֶלְכָּאִים", ו"חֶלְכָּא" הוא ניחוש די מתבקש, שגם שומר על החרוז.

 

הסבר עשיר ומפורט על צורות הפסק והקשר מופיע באתר האקדמיה ללשון העברית.

34 תגובות
  1. יאיר permalink

    יופי!
    חֵלֵכָה אכן נדירה בדיבור היומיומי, ונדירים לא פחות הם מי ששרים את האינטרנציונל.
    בעברית, הם שרים "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" – וזהו שיבוש שהשתרש, כי המתרגם אברהם שלונסקי כתב "עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְסוֹד נַחְרִימָה" כאות למלחמת-חורמה.

    • תודה רבה, יאיר! אכן "נחרימה", אבל השיבוש די הגיוני, סוג של חוכמת ההמונים… גם "נחרימה" וגם המנגינה הקשה והלא-קליטה הזאת, זה כבר יותר מדי : )

      • סתיו permalink

        אגב, למה "עדי"? מה זה? למה לא "עד"?

    • רציתי לציין כי הביטוי מלחמת חורמה הינה דוגמה איך ביטוי בתנך "ויכום עד חורמה" משנה מובן אולי מחוסר ידיעה כי חורמה היא שם של מקום.

  2. זאב רז permalink

    כשמן בעצמותי הקשישות
    תודה!!

  3. רפי מֶזס permalink

    מעולה.

  4. ICNIC permalink

    חווית הקריאה כצפייה בג'נגילר שמחזיק באוויר חמישה כדורים! תענוג!

  5. משה קלרטג permalink

    א. שוב נהניתי.
    ב. ומה עם ביל"ו? בית יעקב לכו ונלכה? איך לנַקֵד את נלכה?

    • תודה רבה, משה! "נֵלְכָה" היא דוגמה למה שנקרא "עתיד מוארך" ("הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ…"). הצורה הזאת מבטאת מוֹדוּס שנקרא "קוהורטטיב", של כוונה אישית והמרצה עצמית לבצע פעולה מסוימת, שטרם התבצעה בפועל (בלשונו של עמיתי אלקנה דוד – "מודוס היאללה"). לפועלי עתיד מוארך בעברית מצטרפות במקרים רבים המילים "נא" ו"הבה": הָבָה נֵרְדָה, אִמָּלְטָה נָּא…

      https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A1_(%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA)

      • משה קלרטג permalink

        תודה רבה.

      • אלקנה permalink

        דוגמה לעתיד/ציווי מוארך המציין זירוז והמרצה אפשר לראות בכותרת הפוסט הזה – קום ה ת נ ע ר ה – ציווי רגיל בתוספת ציווי מזרז – מוארך.
        לגבי הצורה נֵלְכָה – זוהי הצורה ה"רגילה" לעתיד מוארך. אילו ביל"ו היתה קמה בתקופת התנ"ך סביר מאוד שהפועל היהי מנוקד "נֵלֵכָה", כצורת הפסק.

        • בשבוע האחרון גב האומה תקעו לי בראש את "אל ארץ עוץ נֵלֵכָה…" 🙂

        • אלקנה – בדיוק, תודה רבה.
          טריליאן – מעולה, תודה רבה. משווה ומעלה עם "עם המנהיג נֵלֵכָה" בביצוע ילדת הפלא לילך גליקסמן, מתוך "פנטסיה – מיטב שירי סרטים מצוירים ומחזות מוסיקלים".

  6. דיצה permalink

    אין לי אלא להצטרף לקודמי בדברי הלל שבח ותודה

  7. תודה רבה! רק אעיר שהמשפט "רצה הגורל והצורה שהשתמרה בדיבור של ימינו היא דווקא צורת ההפסק." אירוני משהו, מאחר שהצורה השתמרה בימינו בשירה ובספרות אך לא ממש בדיבור…

    • את צודקת, טריליאן, "חֵלֵכָה" מופיעה בדיבור כמעט רק כציטוט של השורה הזאת מהאינטרנציונל או כפרפראזה עליה. מעניין שהיא הייתה בעיניי מילה שעדיין קיימת פה ושם, אם כי נדירה, אבל כשאני חושבת על זה – כנראה לא ממש, ואם היא מופיעה בנפרד, זה כווריאציה החדשה "חֶלְכָּא", שנוצרה בגזירה לאחור.

  8. מרתק.
    גם החלכה (קומית נערה 🙂 )
    וגם 'צורת ההפסק',
    מהדברים שיודעים ולא יודעים שיודעים…
    תודה!

  9. טליה permalink

    ממש מעניין!
    תמיד חשבתי שהמילים הן 'קום התנערה עם ולכה', מלשון ללכת.
    באמת לא הכי הגיוני, אולי בהקשר הציוני.
    לא העליתי על דעתי שזה קשור לחלכאים מאחר ולא הכרתי את צורת היחיד המיוחדת הזו.
    תודה על ההשכלה!

    • טליה, הטרנספורמציה הציונית הזאת לאינטרנציונל נהדרת, ממש מסובבת אותו במאה ושמונים מעלות, מ"פועלי כל העולם התאחדו" חזרה לרעיון הלאומיות. מוציאה את האינטרנציונל מהאינטרנציונל, אפשר לומר : )

  10. באמת מעניין כרגיל.
    תודה.

  11. Ayala permalink

    חג שבועות שמח ומרנין לכל משפחות רז ועוזיאל על כל שלוחותיהן

    ימים טובים, איילה

  12. תודה רבה, שלומית. מחכים כתמיד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: