Skip to content

מי דומה לצ'רלי צ'פלין יותר מצ'רלי צ'פלין, או כשהתרגום עולה על המקור

מאי 14, 2017

 

 

האגדה מספרת שצ'רלי צ'פלין השתתף בזמנו בתחרות כפילי צ'רלי צ'פלין, והגיע למקום השלישי. שניים מהמתחרים היו כנראה מוצלחים יותר בתור צ'רלי צ'פלין מאשר צ'רלי צ'פלין עצמו. ובכן, לפעמים זה כך גם בתרגום: קורה שהתרגום מוצלח עוד יותר מהמקור.

כאן, כמובן, עולה השאלה – מה זה "מוצלח יותר מהמקור"? מקובל שמטרת התרגום היא לשקף את המקור באופן נאמן ככל האפשר, במגבלות השפה והתרבות. אם המקור חוזר על עצמו, עילג, סקסיסטי או לא-ברור, זה, ככלל, מה שצריך להיות גם בתרגום. אבל תרגום מאבד בהכרח חלק מתכונותיו של המקור – כגון עמימות מגדרית, רובד לשוני שאינו קיים בשפת היעד, משחקי מילים וכן הלאה. לפיכך, לעתים נחמד שהתרגום מצליח גם להוסיף משהו ליצירה, שלא היה בה במקור ובכל זאת הוא נאמן לרוחה ולסגנונה – אם בזכות מאפיינים של שפת היעד ואם בזכות הברקה של המתרגמת.

נתחיל בדוגמה לתרגום שבהכרח מאבד כמה דברים. אחת מיצירותיה של הסופרת אורסולה לה גווין היא רומן הנקרא במקור The Dispossessed. הפועל to dispossess פירושו בעברית "לנשל", והרומן בתרגומה של תמר עמית אכן נקרא "המנושל". אך השם המקורי צופן משמעויות נוספות: to dispossess כולל בתוכו את to possess, להיות הבעלים של דבר-מה, ואת תחילית השלילה dis; בהקשר של הרומן, הוא מרמז על שלילת הרכוש בחברה האנרכיסטית-קומוניסטית המתוארת בספר. כמו כן, possessed באנגלית פירושו אחוז דיבוק, כך ששם הספר רומז שרכוש הוא דיבוק, והוויתור עליו הוא החלמה נפשית, שחרור מדיבוק. המקבילה העברית "מנושל" בנויה בדרך אחרת ומקפלת בתוכה משמעויות אחרות; המעבר משפה לשפה שמר אפוא על המשמעות העיקרית, אך גרם לאיבוד המשמעויות האחרות. ואכן, בתרגומו החדש של עמנואל לוטם נקרא הרומן "בידיים ריקות" – שם הלקוח מן השורות האחרונות של הרומן, ומבטא במידת-מה את שתי המשמעויות הראשונות שהזכרנו כאן, אם כי לא את השלישית.

ראינו אפוא כיצד המעבר משפה לשפה עשוי לגרוע; אך כיצד הוא עשוי להוסיף?

דוגמה ידועה היא התרגום לעברית של משפט מתוך "חוות החיות" של ג'ורג' אורוול: "All animals are equal, but some animals are more equal than others". התרגום לעברית הוא "כל החיות שוות, אבל יש חיות ששוות יותר". המשפט המקורי אבסורדי מבחינה לשונית, כיוון שאי-אפשר להיות “more equal than others”; בעברית, לעומת זאת, המילה "שווה" כוללת גם את המשמעות של worth, ולכן תרגום פשוט יוצר משפט עברי שאינו אבסורדי אלא להפך, תקין וברור מאוד, וכולל טוויסט ציני במשמעות המילה – מ"שווה" במשמעות "שוויון" ל"שווה" במשמעות "ערך". כמובן, אפשר לטעון שתרגום נאמן היה יוצר משפט אבסורדי גם בעברית (תרצו לנסות?), אך קשה להתעלם מתוספת הערך שהשפה העברית יוצרת כאן כמעט מאליה.

דוגמה מעניינת אחרת היא שם הרומן “The End of Eternity” של אייזק אסימוב. Eternity הוא ארגון שחבריו נוסעים בזמן כדי לשנות אירועים בהיסטוריה ולשמור על האנושות, לפי מיטב שיפוטם. חברי Eternity משקיפים בו-זמנית על מאות אלפי שנים של היסטוריה, ומסוגלים לנוע ביניהן כמעט כרצונם ובאופן דיסקרטי, בדומה למשרתים במסדרונות המשרתים בבית אנגלי גדול. התרגום המתבקש של Eternity הוא "נצח", והספר אכן נקרא "סוף הנצח" בתרגומו החדש יחסית של איתמר פארן. אך בתרגומו הוותיק של עמוס גפן נקרא הארגון בשם "כלזמן", והספר נקרא בהתאם "קץ כלזמן". הצירוף היצירתי "כלזמן" אמנם אינו קיים במקור, אך הוא מבטא היטב את מהותו של הארגון הזה, והשם "קץ כלזמן" – לפחות לטעמי – מסקרן ומתאים יותר לספר מדע בדיוני מאשר “The End of Eternity”, שנשמע אולי שייך יותר לתחום הרומן הרומנטי.

ונחתום בדוגמה יפה שהציגה המתרגמת המעולה יעל אכמון, בהרצאה על תרגום בכנס "עולמות". תרגום בדיחות ומשחקי מילים הוא אתגר בפני עצמו, ובספרים שיש בהם בדיחות מילוליות רבות, המתרגם נדרש לפעמים להחליף את הבדיחה המקורית בבדיחה אחרת שתעבוד בעברית. אכמון תרגמה ספר שאחד מגיבוריו סובל מאמנזיה ואינו זוכר את שמו, אבל "יש לי תחושה שהוא מתחיל ב-A. אלברט, אלפרד, אנתוני…". "אידיוט," עונה לו אחת הדמויות האחרות. המעבר לעברית, שבה "אידיוט" מתחיל באותה אות כמו "אלברט, אלפרד, אנתוני", איפשר לאכמון להוסיף את התשובה "נכון, גם זה מתחיל באל"ף. אבל לא נראה לי שזה זה".

כמובן, דרושים פה זהירות ושיקול דעת, שהרי היצירה שייכת למחבר. המתרגם נדרש לאזן בין דייקנות לבין התאמה יצירתית לתרבות ולשפת היעד, כך ש"צ'רלי צ'פלין" שלו ישתלב בכבוד בתחרות הכפילים.

 

 

28 תגובות
  1. לא הזכרת את תרגום כותרת הספר של אשכול נבו, ׳שלוש קומות׳ – שיכול היה להיות

    The Three Stories

    שהיה מתאים במיוחד, מאחר והספר הוא לא רק על שלוש קומות בבניין מגורים, אלא גם שלושה סיפורים (משחק מילים שאיננו אפשרי אפילו במקור).

    אך לא היא. מסיבות השמורות לסופר או למו”ל, בחרו לתרגם אותו

    The Reasonable Person

    לכי תביני.

    • נכון… אני יכולה לנחש שהשיקול היה, שאם הספר ייקרא The three stories שמו יתפרש פשוט כ"שלושה סיפורים", והמשמעות של "קומות" תיעלם למעשה, כך שיתקבל שם די בנאלי. כמובן, אפשר לעקוף את זה בשם כמו "a three-story building" (באיות האמריקאי של storey). מוצא חן בעיניי האמת, באמת חבל ; )

  2. יש גם עניין של פערים תרבותיים שמשתנים בתרגום. הדוגמה הכי מפורסמת לזה היא "חולית" של פרנק הרברט, בתרגומו של עמנואל לוטם: הרברט שילב בספרו הרבה מרכיבים לשוניים מהתרבות הערבית, וקצת גם מהיהודית. לעמנואל לוטם בתרגומו היו שני יתרונות מהבחינה הזאת, והוא ניצל אותם היטב – לוטם עצמו שלט בתרבות הערבית הרבה יותר טוב מהרברט, ותיקן כמה טעויות לא מכוונות שלו, וגם קוראי העברית קרובים יותר למושגים בערבית (שפה שמית כמו העברית, והיא נוכחת במרחב שבו אנחנו חיים) ומבינים באופן הרבה יותר ישיר שמות כמו שייח' ח'ולוד וכדומה. וכמובן, המושג "קפיצת הדרך" נתפס בצורה שונה לגמרי בעברית מאשר "קוויזת האדראק" כפי שתעתקו אותו בכתוביות של הסרט של דיוויד לינץ'.

    תופעה דומה הייתה בספר "ישוע המלך" שאני תרגמתי. אני לא מתיימר כמובן לעלות על רוברט גרייבס, ולצערי חייב להודות שהמון רבדים בספר המורכב הזה אבדו בלית ברירה בתרגום, אבל בספר שמתרחש בישראל של ימי ישוע, עם המון ציטוטים מהברית החדשה והישנה ומהספרים החיצוניים והתלמוד, היו גם דברים שעבדו בהכרח טוב יותר בעברית, או לפחות אחרת. והיו פה ושם תיקוני עובדות נקודתיים, כמו היער על גדות הירדן בדרך ליריחו שהפך בתרגום לסבך צמחייה, כי גרייבס לא הכיר מספיק טוב את הנוף של הבקעה.

    • רמי, תודה על הדוגמאות המעולות והמפורטות! לפעמים מעבר ב"כיוון" הזה – כלומר, כאשר התרגום הוא לשפה ולתרבות שקרובות יותר לעולם תוכן מסוים – כרוך באיבוד של הזרה, שדווקא איננו יתרון וצריך להתמודד איתו. אני לא זוכרת מי כתבה לא מזמן על תרגום של ספר שיש בו מדריך תיירים ישראלי שמדבר אנגלית "ישראלית" מאוד, עם שגיאות אופייניות – זו התמודדות מאתגרת לאפיין דבר כזה כשהספר כולו כתוב בעברית. ויעל אכמון כתבה על שאלה קטנה ונחמדה, תעתוק השם Peeta במשחקי הרעב: מתברר שסוזן קולינס ציינה בפירוש שיש פה רמז ל"פיתה", שהרי מדובר בבן האופה והלחם הוא מוטיב חוזר בספר, בדרכים שונות (כולל השם "פאנם", שפירושו לחם בלטינית – panem et circenses, לחם ושעשועים). אבל Peeta באנגלית זה דבר אחד, ולקרוא לנער "פיתה" בעברית זה כבר משהו אחר, ברור מדי ונשמע מגוחך : ) כך שיעל בחרה, בחוכמה בעיניי, ב"פיטה" (שנראה כמו וריאציה על "פיטר" – גם זו מן הסתם חלק מהכוונה).

      • יעל אכמון permalink

        גם תרגום הספר עם מדריך התיירים הישראלי הוא שלי, מתוך הספר "שבויים" של טוד חזק לואי 🙂

  3. ditza permalink

    התמוגגתי

  4. זאב רז permalink

    נהדר

  5. לי עברון permalink

    מעניין מאוד, תודה!

  6. מעניין ומעורר מחשבה.
    ונהדר הדימוי של תחרות הכפילים.

  7. יאיר permalink

    דוגמה נאה ל"קרב" שבין תרגום למקור, וגם בין תרגומים שונים, תמצאו בסוף-דבר מעניין שכתב מולי מלצר לתרגום חדש שלו לסיפורי דיימון ראניון (הוצאת ספרי עליית הגג, 2016). וכך הוא כותב: "מסוף שנות החמישים של המאה ה-20, ובמשך כמה עשורים, התרגומים של [אליעזר] כרמי לראניון אכן היון מעין 'ספרי פולחן' בישראל. נהגו אפילו לומר עליהם שהם 'יותר טובים מהמקור' (אם כי, בינינו, מי מאיתנו קרא אז את המקור?…)"
    ובאמת, צריך הרבה אומץ לתרגם מחדש את ראניון, ושוב, כניסוחו של מלצר: "לבוא לישראלים שהתבגרו עם התרגום הישן של סיפורי דיימון ראניון, ולספר להם שהופיע תרגום חדש – זה קצת כמו ללכת ולסַפר ליהודי מאמין שהופיע נוסח חדש של התורה."
    אני הקטן לא אימצתי את הנוסח החדש של התורה, ודבֵק בנוסח כרמי.

    • יאיר, כן, ה"ראניונית" של כרמי הייתה ממש דיאלקט בפני עצמו… ו"מלחמות תרגומים" עם חסידים קנאים לתרגומים הישנים יש כמובן על ההוביט והנסיך הקטן.

  8. הילה permalink

    אוי, קץ כלזמן – איזו נוסטלגיה! לעולם לא הייתי מנחשת שזה "איטרניטי".

    • לגמרי נוסטלגיה, קראתי את זה בחטיבה… וגם אני לא הייתי מנחשת, נודע לי רק עכשיו איך בעצם נקרא הספר במקור. למעשה, זה נתן לי את הרעיון לפוסט.

  9. יורם נבו permalink

    מה יותר טוב (או מה עדיף כפי שאומרים בימינו)
    The more it snows ~~
    tiddely pom,
    The more it goes ~~
    tiddely pom,
    The more it goes ~~
    tiddely pom
    On snowing ~~

    And nobody knows~~
    tiddely pom ,
    How cold my toes ~~
    tiddely pom,
    How cold my toes ~~
    tiddely pom
    Are growing.

    או (מהזיכרון, מקווה שלא טעיתי)

    שלג יורד
    טידלי פום
    מוסיף טורד
    טידלי פום
    מוסיף טורד
    טידלי פום
    בלי עצור

    ואין למד
    טידלי פום
    כמה רועד
    טידלי פום
    כמה רועד
    טידלי פום
    אני מקור

    בתרגום הישן של פו הדוב יש הרבה קטעים שטובים יותר או לא פחות בעברית.
    והרבה מהם בשירים שתורגמו על ידי נתן אלתרמן.

    אבל הרי התרגום צריך להעביר את רוח היצירה ולא את המילים.
    כשיצא התרגום החדש (כבר לא כל כך חדש) לנסיך הקטן אבי לקח את המקור
    לשם השוואה (אבי קרא צרפתית). אחרי עיון קצר הוא אמר שבתרגום הישן יש הרבה
    קטעים וביטויים שבכלל לא קיימים במקור הצרפתי.
    אבל בתרגום הישן יש את רוח היצירה.
    ויש לי עוד דוגמאות רבות אבל הלאיתי מספיק.
    רק עוד ציטוט אחד מאבי שאמר על תרגומו של טשרניחובסקי להומרוס:
    ״מגיע לו פרס טשרניחובסקי לתרגום״

    • יורם – לדעתי התרגום באמת עוד יותר מוצלח. אולי כי בכל השורות שאינן "טידלי פום" יש 4 הברות, ולכן המקצב מאוד קבוע ומצלצל, בעוד שבמקור יש בהן בין 3 ל-5 הברות. וכמובן, מכיוון שעברית כתובה קצרה יותר מאנגלית כתובה, כל השורות גם קצרות יותר וגם אחידות יותר באורכן, אז הוא גם נראה יותר אלגנטי.

      והציטוט של אבא שלך על טשרניחובסקי נהדר.

  10. כשתרגמתי את עץ השיער של מרי דה מורגן (האגדה ששינתה את חיי על המלכה שאיבדה את שערה הנהדר) העברית כל הזמן נתנה לי מתנות. מהציפור הפלאית והמרושעת שגורמת לשערה לנשור שהיא דווקא "נשר" מכל הציפורים, עד שלל ה"סריקות" וה"גזרות" שמונחתות בסיפור, ועלה השלכת שמתאר את הגוון המדויק של זהב השיער הוא של עץ אשור, כמעט עץ אושר. הדימויים בסיפור הזה הם לגמרי שיריים והעברית הוסיפה שכבות משלה.

  11. מרית הזכירה לי עוד משהו – פרסמתי בזמנו סיפור מדע בדיוני הומוריסטי נחמד שמתחיל בזה שהגיבור משתיל לעצמו עין בישבן ומגלה איזו טעות זו הייתה. שם הסיפור במקור היה An Eye for an Eye. הסופר התמוגג כשסיפרתי לו שבתרגום לעברית זה יוצא "עין תחת עין", ומה בדיוק המשמעויות של המילה "תחת" בעברית. הצלחה גדולה. 🙂
    http://www.blipanika.co.il/?p=2168

    • רמי – נהדר, והסיפור (והתרגום) נהדר.
      אגב, אתה כמובן מכיר את זה, אבל ההשפעות בין שפות יוצרות עוד סוג של מצב. בפוסט קודם סיפרה אחת הקוראות על חנות יד שנייה באנגליה שנקראה Just a Second, ועל התובנה שלה שאת השם הזה אפשר לתרגם לעברית כפי שהוא, כולל משחק המילים ("רק שנייה"). זה כמובן לא מקרה, שכן יחידות הזמן דקה ושנייה הגיעו אלינו יחד עם השמות, שהם תרגומי שאילה: בלטינית של ימי הביניים, pars minuta prima – "חלק קטן ראשון" של השעה, החלוקה הראשונה של השעה ליחידות קטנות יותר; כך גם בעברית – דקה (או בנדב"ר הצבאי – קטנה!). החלוקה השנייה היא ה-secunda, השנייה.

  12. מאוד קשה שתרגום יהיה טוב יותר מהמקור. לשם כך צריך ליוצר גדול וברוך כשרון אך הדבר אפשרי. קראתי את "העורב" גם במקור וגם בתרגום הנפלא של ז'בוטינסקי ונהניתי יותר מהתרגום. אבל יתכן שזה בגלל שאינני אבא אבן ושליטתו באנגלית.

    • משה, לא קראתי את זה או את זה, באמת הגיע הזמן לתיקון…

      ובינתיים נתקלתי בעוד דוגמה לתרגום משדרג לשם ספר – בחיי שגם היא של יעל אכמון… The Mark of Athena הפך בעברית ל"אות אתנה", כלומר הרוויח מצלול (אליטרציה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: