מה הקשר בין תרתי משמע לתרי זוזי?
בקרוב אנו עומדים לשיר על גדי שנקנה בתְרֵי זוּזֵי, כלומר בשני זוזים, שהרי תְרֵי (או תְרֵין) פירושו "שניים" בארמית. הפתגם "מילה בסלע, מַשְׁתּוֹקָא בִּתְרֵין" פירושו "מילה בסלע, שתיקה בשניים"; "סלע", כידוע, הוא שם של מטבע, והביטוי אומר ששתיקה יקרה לפעמים ממילים, כלומר, לפעמים כדאי לשתוק (אמרה נכונה מאין כמותה).
וכשם ש"תְרֵי" בארמית פירושו "שניים", "תְרֵי-עשר" הם שנים-עשר. ו"תְרֵי-עשר" התקצרה לה והפכה ל"תריסר", מילה שימושית שנקלטה היטב בעברית.
אך הידעתם שיש קשר בין ה"תרי" של תרי זוזי לבין הביטוי "תרתי משמע"? תַרְתֵי (או תַרְתֵין) הוא צורת הנקבה של תְרֵי, שפירושה "שתיים". תַרְתֵי מַשְמָע פירושו "משמיע שתיים", כלומר לדבר יש שתי משמעויות, שני מובנים ("נרות מנגנים, המצאה מדליקה תרתי משמע!").
בדומה לכך, תַרְתֵי דְסָתְרֵי פירושו "שתיים הסותרות", כלומר שני דברים הסותרים זה את זה ("חמין קליל זה תרתי דסתרי").
תודה לרוני הפנר מהשפה העברית על התשובה המועילה, שסייעה בהכנת הפוסט.
בתמונה: מטבעות קרתגיים. לא זוזים, אבל שניים.
סחתיין !
תודה רבה 🙂
עבדתי פעם במקומון (מזמן), וקיבלתי לשכתוב ידיעה על פרשה כלשהי של זיוף כספים. הכתב ציין שמדובר בזיוף "תרתי משמע". לא הבנתי מה יכול להיות תרתי משמע בזיוף, אז התקשרתי לשאול. הוא ענה: "זה לא היה סתם זיוף, זה היה זיוף אשכרה!"
גדול.
תרחיש אלטרנטיבי – "זמרת מואשמת בזיוף כספים. השכנים: זה היה זיוף תרתי משמע".
נהדר!
🙂
כרגיל, חכמתי.
תודה רבה, ופסח כשר ושמח.
תודה רבה, צביקה! חג חירות שמח לך וליקיריך.
אהבתי את הדוגמא עם הנרות המנגנים 🙂
תודה! האמת שבתחילה הבאתי דוגמה אחרת, ואז החלפתי אותה. המקורית הייתה "ליקוי חמה תרתי משמע – כוכב חמה בינינו לבין השמש!" (זה אכן קורה, אירוע אסטרונומי נדיר יחסית). אחר כך הגעתי למסקנה שהדוגמה הזאת קצת רחוקה ודורשת פענוח, ולכן מעכבת את הקריאה. אני שמחה שאהבת את הנרות 🙂
מחכים, תודה.
תודה, משה.