Skip to content

אטימולוגיה עממית: קרבת משפחה מדומיינת

מרץ 8, 2017

 

 

בעקבות הפוסט שעסק במקור המילה "מַצְפּוּן", שאלו אותי כמה קוראים אם אין קשר בין "מַצְפּוּן" ל"מַצְפֵּן".

כאשר מתבוננים בשתי המילים האלה, אפשר בהחלט לקבל את הרושם שהן קשורות: הן דומות באותיותיהן ובצליליהן ויש קשר הגיוני בין משמעויותיהן – כשם שהמצפן מכוון אותנו בדרכנו, כך המצפון מכוון אותנו בבחירותינו המוסריות. הקשר בין שתי המילים הגיוני עד כדי כך, שבאנגלית קיים הביטוי moral compass: מצפן מוסרי. זוהי כמובן מטאפורה, הקושרת בין המצפן לבין החוש המוסרי שלנו, המצפון.

אך למרות הדמיון באותיות, בצלילים ובמשמעות, אין קשר בין המילים "מַצְפּוּן" ו"מַצְפֵּן": "מצפן" נגזרת כמובן מ"צָפוֹן" (הכיוון), ואילו "מַצְפּוּן" נגזרת מן השורש צפ"נ, ופירושה המקורי "מקום מחבוא" או "משהו חבוי". (אמנם, ייתכן שיש בין המילים קשר עקיף: אבן שושן מציין כמה השערות על מקור המילה "צָפוֹן", ואחת מהן היא שהשמש בכיוון זה "צפוּנה" והאור מועט. ייתכן אפוא ששתי המילים מקורן בשורש צפ"נ, הקשור למשמעות "חבוי, נסתר"; אך אין ביניהן קשר ישיר יותר.)

אף על פי כן, לרבים נדמה כי בין שתי המילים האלה קיים קשר אטימולוגי (של מוצא משותף) הקושר בין המשמעויות של התמצאות מוסרית והתמצאות גיאוגרפית. תפיסה שגויה כזו של דוברי השפה נקראת "אטימולוגיה עממית". הבנה מוטעית כזו מובילה לעתים לשינוי במשמעותה של מילה.

המילים "מסתור" ו"מִסְתָּר", למשל, מופיעות במקרא במשמעות "מקום מחבוא": "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל-יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר" (ישעיהו ד', ו'). אך בעברית בת ימינו, צורות הנסמך של מילים אלה מציינות דברים נעלמים וסודיים – "מסתרי פריז", "מסתורי העל-טבעי". משמעות זו של המילים מקורה במילה היוונית mysterion, שפירושה "סוד", אשר נכנסה לשימוש בלשון חז"ל. הדמיון הצלילי בין mysterion ל"מסתור", והקרבה המסוימת בין משמעויותיהן, יצרו כנראה את הרושם שהן קשורות זו לזו, והשפיעו על השימוש בשתי המילים: המילה mysterion, המופיעה בלשון חז"ל גם בכתיב "מסטורין" (או "מסטירין") וגם בכתיב "מסתורין", נכתבת כיום רק בתי"ו, כאילו נגזרה מהשורש העברי סת"ר; וצורות הנסמך "מסתרי –" ו"מסתורי –" קיבלו את המשמעות של משהו סודי ונעלם, שמקורה ב-mysterion.

כמו במילים שנוצרו עקב טעויות קריאה והעתקה (כגון "פוחלץ" ו"לסטים"), ההבנה השגויה שהובילה לשינויים במילים האלה אינה משפיעה על הפופולריות שלהן ועל מקומן המכובד בשפה.

 

תודה לטריליאן, שהזכירה את הביטוי moral compass בתגובה לפוסט שעסק ב"מצפון".

 

11 תגובות
  1. זאב רז permalink

    מבריק ומרתק

  2. כמו תמיד, השכלתי. תודה רבה.

  3. מעניין ומחכים.

  4. הזכרת לי את האנשים הרבים שחושבים
    שכותבים "כצאן לטווח" כאילו הצאן במטווח,
    הגיוני, לא?

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    מעניין. ויפה בעיני התופעה – אנשים מחפשים משמעות בדרכם.. כצאן לטבח/לטווח – זה שייך לתופעה שקראת לה 'טעויות עם הגיון', נכון? כמו הרועה והרואה של יואב וגם המכוון ומחוון של מורים..? האטימולוגיה העממית היא בעצם 'טעות עם הגיון' בקשר בין מילים (במקורן)?

Trackbacks & Pingbacks

  1. לינקים ספרותיים לסוף השבוע – 17/3/2017 | קורא בספרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: