Skip to content

השאל לי מילה

פברואר 22, 2017

%d7%94%d7%a9%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94

 

"האם יש קשר בין 'מַצְפּוּן' ל'צָפוּן'?" שאל אותי מוטי דיסקין. "בערבית 'מצפון' הוא 'דָמִיר', בדומה למילה העברית 'טָמִיר', שפירושה 'נסתר, סודי'. האם יש קשר?".

אכן, יש ויש קשר. כל שפה קולטת השפעות משפות אחרות; רשימת השפות שהשפיעו על העברית היא ספר היסטוריה בזעיר אנפין, מאכדית וארמית בזמנן ועד אנגלית כיום. בימי הביניים הייתה לערבית השפעה רבה על העברית, גם משום שכמה וכמה חיבורים פילוסופיים ותורניים של מחברים יהודים נכתבו בערבית – ובהם "מורה נבוכים" של הרמב"ם, "ספר הכוזרי" של רבי יהודה הלוי ו"חובת הלבבות" של בחיי בן יוסף אבן פקודה. רבים מחיבורים אלה תורגמו מערבית לעברית עוד באותה תקופה, רבים מהם על ידי המתרגם יהודה אבן תיבון, שכונה "אבי המעתיקים", כלומר בלשון ימינו – "אבי המתרגמים".

תרגום הטקסטים האלה דרש מונחים ומילים שחסרו בעברית; כך נכנסו לעברית עשרות מילים שמקורן בערבית, כגון "קוטר" ו"תאריך". מילה משפה אחת הנכנסת לשימוש בשפה אחרת נקראת, כידוע, מילה שאולה; אך אפשר לאמץ מילים גם בדרכים עדינות ומתוחכמות יותר. אחת מהן היא שאילת משמע: מילה הדומה למילה בשפה אחרת באחת מהוראותיה (משמעויותיה) רוכשת לעצמה עוד משמעות שלה. על פי רוב, צמד המילים דומות זו לזו במשמעותן המוקדמת או המוחשית יותר, ואחת מהן מאמצת מן האחרת גם משמעות מאוחרת או מופשטת יותר. כך המילה "עכבר" בעברית מציינת כיום גם את עכבר המחשב, בעקבות mouse באנגלית.

המילה "מַצְפּוּן" מופיעה במקרא במשמעות "מחבוא" או "דבר חבוי, מטמון" – למשל "אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" (עובדיה א ו). המילה הערבית המציינת את רגש המוסר היא כאמור דָמִיר (או בתעתיק מדויק יותר – צ'מיר), הנגזרת מהשורש ד.מ.ר. שורש זה בערבית מורה על דברים נסתרים, חבויים, צפונים. לפיכך, כאשר התעורר הצורך לתרגם מילה זו לעברית, היה נוח לבחור במילה "מַצְפּוּן", שפירושה הבסיסי דומה, ולהעניק לה גם את המשמעות המופשטת יותר, של רגשות כמוסים – ובפרט רגש המוּסר.

שאילת משמע היא תהליך סמוי (צפון!) יותר מאשר שאילת מילה: המילה המתקבלת היא עברית בצורתה ובמקורה, ודרושה תשומת לב כדי להבחין שאחת ממשמעויותיה הועתקה משפה אחרת.

 

 

תודה רבה למוטי דיסקין על שאלתו המרתקת, ולאוהד עוזיאל ולקולגות מפורום אג'נדה על העזרה בתעתיק מערבית.

 

 

15 תגובות
  1. אני תמיד תהיתי על כך מכיוון שבאנגלית מדברים לא פעם על moral compass.

    • אכן "מצפון" ו"מצפן" נראות קשורות גם על פי אותיותיהן וגם על פי משמעותן, אך למעשה אין ביניהן קשר, אלא אם הוא עקיף מאוד – ייתכן שהמילה "צפוֹן" (הכיוון) מקורה בכך שהשמש צפוּנה בו. ההסבר הזה מופיע גם במילון אבן שושן וגם בטור הזה של גלעד אילון. כך שלכל היותר, "מצפון" ו"מצפן" קשורות דרך המשמעות של "חבוי, נסתר", ואין ביניהן קשר אטימולוגי ישיר יותר.

      http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2526615

      • אני חשבתי שהקשר הזה מטאפורי (לפחות באנגלית) – הכיוון הנכון. המצפן מצביע על הצפון ומכוון אותך בדרך הנכונה, המצפון צביע על המוסר, מכוון אותך בדרך המוסרית הנכונה.

        • כן, כמובן, באנגלית זו מטאפורה, אך בעברית יצא כך ששתי המילים נראות כאילו יש ביניהן קשר אטימולוגי, בגלל הקרבה הצלילית והקרבה במשמעות שציינת. כפי שכתב גלעד: "על פניו נראה שצמד המילים מַצְפּוּן וּמַצְפֵּן קשורות ביניהן קשר הדוק, שהרי מהו המצפון אם לא המצפן המכוון את האדם להבדיל בין טוב לרע". יש שמקבלים את הרושם שאכן יש קשר אטימולוגי בין שתי המילים – אטימולוגיה עממית.

    • אַף־עַרְשֵׂ֖/נוּ רַעֲנָנָֽה(שיר השירים) שלומית הרשי נא לי לאתגר אותך במילה סתומה מעט, נוספת המילה ערשנו ומה הקשר שלה לישוב אל עריש גם פה משומרת מובנה של המילה בשפה הערבית
      ברכות
      מוטי דיסקין

      • אני זוכרת שהעלית פעם את ההשערה, ש"עריש" פירושה "סוכה". אין לי אפשרות להביע דעה על כך, כיוון שלא מצאתי את הפירוש הזה במקורות שאני משתמשת בהם…

        • נשאלתי עי כומר איטלקי מה מקור המילה הללויה בערבית יש מילה הילל משמעה סהר והשורש הל העברי אבד כניראה עם הזמן אך שרידיו מופעים בעברית בביטוי כוכבי השמים יהלו אורם ובשיר הפרטיזנים עמוד השחר על ראשנו אור יהל לכן אנ משער שהשורש הל משמעו להאיר אנא תגובתך המלומדת בתודה מראש
          מוטי דיסקין

        • שלום מוטי, התמזל מזלנו ועל השורש הל"ל במשמעות אור כתבתי כאן:

          https://hakoret-harishona.com/2013/01/12/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%94%D6%B5%D7%9C/

  2. זאב רז permalink

    מרתק
    תודה

  3. והנה משהו מקסים בנושא, ששלח לי צייד המילים יאיר פלדמן: טקסט המופיע בפתח הספר "שרשי לבנון" מאת יצחק-בער לעווינזאהן, העוסק בשורשים עבריים וראה אור בווילנה ב-1841.

    "הוראות הרבה שרשים מלשון עברית בחקר חכמת הלשון – ויש מהשרשים האלו שילכו יונקותיו וישתרגו בשרשים זולתו מלשון העברית או מבנות לשון עברית היינו לשונות בני קדם, ולפעמים מלשונות זולתן ישנות וחדשות …".

    תודה רבה, יאיר.

    https://books.google.co.il/books/content?id=SPRHAQAAMAAJ&hl=iw&pg=PR3&img=1&zoom=3&sig=ACfU3U3LTBdvPJBaD-smd3HCn10xk5j9GQ&ci=56%2C239%2C870%2C1112&edge=0

  4. מעניין ומאלף. תודה.

  5. הצד הפונה צפונה בוודיות הארץ שרובם זורמים ממזרח למערב או בצד המזרחי של קו פרשת המים בארץ הללו זורמים ממערב למזרח בכול וואדי שכזה הצד הפונה צפונה בדרך כלל ירוק יותר עובדה שכול מי שמנווט במסעות בארץ מכיר הצד הפונה צפונה צפון מפני השמש הממוקמת בדרוםעל כן הצד הפונה צפונה לח יותר בעונות השנה ושומר על הצבע הירוק שלו הרבה זמן לעומת הצד הפונה דרומה ומוכה מהשמש אגב חרה רגע לערבית טקס ההלוויה נקרא בערבית ג'נזה כמו גניזה בעברית ולקבור דפן צ' וד' מתחלפים הרבה בשפות העברית וערביתגם המנווט באצות הצפון ארופה יודע שעל גזעי העצים יש הבדל בכמות האזוב בין הצד הדרומי או הצפוני של העץ האם המילה דרום באמת מקורה במושג ששם השמש דרה ברום??

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: