Skip to content

מאנגלית לעברית: הופכים והופכים שוב

פברואר 13, 2017

2000px-merge-split-transwiki_default_2-svg

 

מילים יחידות שעוברות משפה לשפה – זו תופעה מוכרת. אבל מה קורה כשמילים מהגרות יחד, כצירוף? לא רק "פריק", אלא "קונטרול פריק"? לא רק "ביוטי" (איפור וטיפוח), אלא "ביוטי בלוג"?

יש שפות ששמות תואר מופיעים בהן לפני שם העצם; כך זה באנגלית – yellow flower, big red bus. ויש שפות ששמות תואר מופיעים בהן אחרי שם העצם; כך זה בעברית – פרח צהוב, אוטובוס גדול ואדום. כך גם שמות עצם המצטרפים לשם העצם העיקרי: "בריכה" בעברית הופכת ל"בריכת דגים"; pond באנגלית הופכת ל-fish pond.

"פריק" באנגלית פירושו "חריג"; "קונטרול פריק" הוא אדם שחשוב לו מאוד לשלוט בהתרחשויות, לנהל ולהכתיב את כל מה שמתרחש סביבו. "קונטרול פריק" נכנס לשימוש בעברית כפי שהוא, בשלמותו (אף שקיימת גם החלופה העברית "חולה שליטה"). עד כאן טוב ויפה, אלא שיש לו אח חורג – הצירוף המצחיק "פריק קונטרול", שלמרבה ההפתעה נמצא בשימוש נרחב, אף שפירושו המילולי באנגלית הוא בערך "שליטה בפריקים", "שליטה במוזרים".

מדוע נוצר, בעצם, הצירוף ההפוך "פריק קונטרול"? מה ההיגיון הלשוני שבו? ייתכן שמקורו בתחושה אינטואיטיבית של דוברי עברית, שסדר המילים צריך להיות הפוך מאשר באנגלית.

צירוף משונה נוצר גם כשסדר המילים המקורי נשמר, אך אחת מהן מתורגמת לעברית. כך, Google Maps מתורגם לעתים כגוגל מפות ("גוגל" עצמם מתרגמים אותו היטב כ"מפות גוגל"). גם סיומת עברית מספיקה כדי לערער את משמעות הביטוי: African American הוא קודם כל אמריקאי (ממוצא אפריקאי). בעברית אדם כזה יהיה אמריקאי-אפריקאי. כאשר מעניקים למילים סיומות עבריות אך שומרים על הסדר של האנגלית, מתקבל הצירוף אפריקאי-אמריקאי – כאילו היה מדובר באפריקאי ממוצא אמריקאי, ולא להפך.

אך יש גם צירופי מילים שעובדים בשתי הצורות, גם המקורית וגם ההפוכה. מתי זה קורה? כאשר שתי המילים באנגלית נכנסו לשימוש בעברית באופן בלתי תלוי ובלי לשנות את צורתן. לדוגמה, בלוג העוסק בטיפוח ובאיפור נקרא באנגלית beauty blog. המילה "ביוטי" נכנסה לשימוש בעברית כפי שהיא, מחוסר מקבילה עברית מדויקת, וכך כמובן גם "בלוג". לפיכך קיימים בעברית גם הצירוף ביוטי בלוג, השומר על סדר המילים המקורי באנגלית, וגם הצירוף בלוג ביוטי. בצורה השנייה המילים אמנם נשארות כפי שהן, אבל הסדר הוא עברי: בלוג אוכל, בלוג אופנה, בלוג מוזיקה, בלוג ביוטי.

 

 

העורכת, המתרגמת והסופרת דנה אלעזר-הלוי הצביעה בפניי על הצירופים מסוג "אפריקאי-אמריקאי" ודומיהם, ואף העניקה לתופעה את הכינוי החינני "תחביר מבוכתי". תודה רבה, דנה! תודה גם לדדן עוזיאל, שהסב את תשומת לבי לקיומו של הצירוף "פריק קונטרול".

 

16 תגובות
  1. זאב רז permalink

    מאלף ומרתק.
    לא הכרתי את היצור "פריק קונטרול" (בורות גרידא?)
    התרשמתי שיש הרבה יותר "זרימה הפוכה" – השפעה של מבנים לשוניים אנגלו-סקסיים על העברית:
    "זה לא הוא ש… זה היא ש…"
    וזוועתונים דומים.

    • תודה רבה! גם אני לא שמתי לב ל"פריק קונטרול" עד שציינו בפניי בפירוש שהוא קיים. אנחנו נוטים "לשמוע" את הצורה הנכונה…

  2. דנה אלעזר-הלוי permalink

    תודה רבה, שלומית! מאמר מצוין. וכמו שכתבתי גם בפייסבוק, עוד דוגמה היא הצירוף סקיני ג'ינס / ג'ינס סקיני. ובטח יש עוד…

    • תודה רבה לך, דנה! העלית נושא מרתק. סקיני ג'ינס/ג'ינס סקיני אכן שייך לאותה משפחה, וכמובן יש עוד. בביולוגיה, למשל, ישנה שאלה קבועה של שמות האנזימים. אנזים שנקרא למשל Protein Kinase, האם בעברית הוא יהיה פרוטאין קינאז או קינאז הפרוטאין?

      (או קינאז הפרוטאינים, או קינאז החלבון, או אפילו אנזים מזרחן חלבון?…).

  3. ויש כמובן גם "חולה שליטה", שהוא תרגום טבעי ומוצלח של "קונטרול פריק" בלי בעיות ההעתקה שהזכרת. 🙂

    • היי רמי, תודה רבה! אכן הזכרתי את "חולה שליטה". אבל "פריק קונטרול" מעניין כתופעה לשונית, בלי קשר לחלופות שעומדות לרשותנו 🙂

  4. המומלץ לקמב"צ permalink

    "פריק קונטרול" דקר את אוזניי לראשונה לפני שנתיים-שלוש, והיה הדובדבן המשומר שבקצפת פרווה-מרגרינה המרוחה על עוגת הספוג היבשושית של העילגות העברית המתאנגלזת החדשה. הביטוי משתזף לו בנחת על מצע של "עושה שכל", "תעשה לי טלפון", "בריקים", ושאר פולשביקים תחביריים ומילוניים שחצו את הים הגדול.

  5. לדעתי כאשר ביטוי מאנגלית עובר לעברית הוא משנה את זהותו האנגלית וכפוף לכללי התביר בעברית. בכלל השימוש ביטויים כאלה שיש להם חלופה הולמת בעברית זו סתם התיפייפות ודלות לשון.

    • משה, ככלל אני מסכימה איתך מאוד, גם לגבי תחביר וגם לגבי מאפיינים אחרים, כמו סיומות (לינק למטה) – מילה שמהגרת לרומא צריכה להתנהג כרומאית. אבל יש חריגים – למשל צירופים שמתפקדים למעשה כשמות, כמו שמות האנזימים שהזכרתי באחת התגובות.

      מעבר לזה, השאלה "כיצד ראוי", או "כיצד תקני", היא שאלה אחת, חשובה מאוד בשבילי כעורכת; והשאלה "מה אנשים אומרים וכותבים ולמה" היא שאלה אחרת, גם היא מעניינת מאוד.

      https://hakoret-harishona.com/2010/08/07/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/

  6. ויקטור פליקשטיין permalink

    כשראיתי את הכותרת של הפוסט, הייתי בטוח שיהיה איזשהו אזכור ל-The Second Coming של ייטס…

  7. אוי אני לגמרי פריק קונטרול,
    בכל המובנים 🙂 !

Trackbacks & Pingbacks

  1. לינקים ספרותיים לסוף השבוע – 17/2/2017 | קורא בספרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: