Skip to content

מתי כדאי להתחיל לערוך ספר? לפני הכתיבה

יוני 13, 2016

צבי המדבר. מתי כדאי להתחיל לערוך ספר לפני הכתיבה

 

אחד הפתגמים האהובים עליי באנגלית הוא measure twice, cut once – בתרגום חופשי "מוטב למדוד פעמיים מלחתוך פעמיים", ובתרגום עוד יותר חופשי "סוף מעשה במחשבה תחילה". ואם לעבור מעולם הנגרות לעולם האותיות, הרי שהזמן הטוב ביותר לשלב עורכת בפרויקט הוא לפני תחילת הכתיבה. כן, לפני: עוד בטרם כתבתם את האות הראשונה, הזמינו את העורכת שלכם לקפה וספרו לה על הספר שלכם. דיון בשלב הזה עשוי לעזור לכם להבין מה יהיה מבנה הספר, העיקרון המארגן שלו; להגדיר את קהל היעד של הספר, ולהתכוונן בהתאם; ולסייע גם במובנים טכניים – כגון למה צריך לשים לב כאשר מכינים את התמונות והאיורים שיהיו בספר (אם יהיו).

למשל, אם ברצוננו לכתוב סקירה של תחום המדע הבדיוני והפנטזיה בישראל – האם אנחנו רוצים לארגן אותה על ציר זמן, מהמוקדם אל המאוחר? או בחלוקה לפי פלטפורמות: ספרים, כתבי עת, סרטים? או אולי נציג את התחום מהפן החברתי – פרסונות מרכזיות, תחרויות סיפורים, כנסים?

אחת ההחלטות החכמות הזכורות לי בנוגע למבנה ולארגון של ספר התקבלה במהלך העבודה על ספרו של פרופ' יורם יום-טוב ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי. הספר נועד לכלול כמה חלקים, שכל אחד מהם יוקדש לקבוצת בעלי חיים (זוחלים, עופות, יונקים…), ושקלנו עם יורם אם כדאי להוציא את הספר לאור ככרך אחד או בכמה כרכים נפרדים.

חשבנו אפוא על אופי קהל היעד – בעיקר סטודנטים ושוחרי טבע – ואחד האסיסטנטים ציין שלכל קבוצת בעלי חיים יש קהל חובבים נפרד למדי משלה. חובבי הזוחלים, ובמיוחד הנחשים, אינם צופים בציפורים, ואילו רוב הצַפָּרים אינם מתעניינים במיוחד ביונקים. לכן לא כדאי להוציא לאור כרך אחד גדול, אלא כמה כרכים נפרדים. כך הצַפָּרים יוכלו לקנות רק את כרך העופות, חובבי הזוחלים – את כרך הזוחלים וכן הלאה. השיקול התוכני משיק כאן לשיקול השיווקי: כרכים כאלה הם קטנים יותר, ולכן פחות יקרים.

לאחרונה ראה אור ספרו החדש של פרופ' יום-טוב, צבאים בישראל. אף שלא ערכתי את הספר, הייתה לי הזכות לתרום מעט במהלך העבודה עליו. כבר בשלב מוקדם התייעץ איתי יורם אם כדאי לבנות את הספר כהצגה נפרדת של כל אחד משני המינים העיקריים של צבאים הקיימים בארץ – צבי ארץ ישראלי וצבי המדבר (בתמונה למעלה) – או שמוטב לבנות את הספר כהשוואה ביניהם לאורך שורת נושאים: מבנה גוף, אזורי מחיה, התנהגות וכן הלאה. בעקבות ההתייעצות החליט יורם לארגן את הספר כהשוואה: אילו כל צבי היה מוצג בנפרד, היה מתקבל מעין קטלוג קטן של צבאים, שכל אחד מהם נידון בפני עצמו. לעומת זאת, השוואה בין שני מינים יוצרת עניין ועוזרת להבהיר את תכונותיו הייחודיות של כל מין על ידי השוואה בינו לבין המין האחר. למשל, קל יותר לראות מדוע מין מסוים מתאים לסביבה מדברית, כאשר משווים בינו לבין מין אחר המתאים יותר לאזור הים-תיכוני. בכלל, קל ונוח לנו יותר לקלוט מידע באמצעות השוואה בין שני דברים שונים: טוב ורע, מכבי והפועל, עופרה וירדנה, צבי ארץ ישראלי וצבי המדבר.

ישנן, כמובן, סוגיות שבהן אין הבדל בין מיני הצבאים. גם בספר זה, כמו בספרים אחרים שלו, יורם אינו מסתפק בתיאור של בעלי החיים עצמם, אלא מציג בלא כחל ושרק גם את הקשר המורכב בינם לבינינו: הסוגיה הכאובה של ציד לא-חוקי של צבאים, בעיקר על ידי בני מיעוטים; נזקי הצבאים לחקלאות ומאמצי החקלאים להתמודד עמם; והנזקים שגורמת פעילות האדם לסביבתם הטבעית של הצבאים – כגון דליפת הנפט מצינור של חברת קצא"א בשמורת עברונה ב-2014.

אך הקו המנחה של הצגת שני מינים של צבאים זה מול זה, שנקבע בשלב מוקדם בעבודה, מלווה את הספר לרוב אורכו ומארגן בצורה ברורה את המידע שבו. תכנון מראש של הכתיבה, תוך הצגת האפשרויות והרעיונות בפני עורך או עורכת, עשוי לסייע לכותב להגיע לתוצאה הטובה ביותר ולחסוך זמן ומאמץ.

 

צבאים בישראל

 

תודה לברונק פרלמוטר על התרגום החינני "מוטב למדוד פעמיים מלחתוך פעמיים", שהשתמשתי בו בפוסט.

 

 

12 תגובות
  1. צודקת לגמרי! כדאי מאוד לקבל הכוונה מקצועית כבר בשלב תכנון הספר. והבחירות שנעשו נכונות ביותר.

  2. אודי permalink

    זה באמת חומר למחשבה. אני מודה שלא פעם הייתי שבוי ברעיון שקודם צריך לכתוב משהו ורק אח"כ לגשת לעריכה.
    בעולם הקולנוע זה ממש ידוע, מי שניגש לצלם בלי שיש לו תוכנית ברורה איך עומדים לשמש החומרים בעריכה עלול להיתקע עם חומרי גלם לא שימושיים במיוחד. קצת במפתיע, זה נכון אפילו בתחום הקולנוע התיעודי.

    הפתיע אותי שייחסת את האמרה האנגלית לנגרות, היתה לי תחושה שהמציאו אותה דווקא בתחום התפירה. בכל אופן, היא נכונה לשניהם.

  3. רונית permalink

    רעיון מעולה, לא העליתי בדעתי את האפשרות הזו עד קריאת הפוסט שלך.

    • תודה, רונית! בתחום הספרות, לסופרים מבוססים יש לעתים ליווי של עורך מטעם ההוצאה בכתיבה. בעיון לא כל כך פגשתי בזה, וחבל.

  4. גלעד permalink

    תודה שלומית,
    אני עוסק בהנדסת אלקטרוניקה ובעריכת לשון. הפוסט פתח לי כיוון מחשבה של שאילת דרכי עבודה בסיסיות מההנדסה לעריכה.

  5. צודקת בכל מילה 🙂

  6. אני כבר שנים משתעשע ברעיון לכתוב ספר על ביולוגיה מולקולרית בעברית, ולא חשבתי על האפשרות לפנות לעורך *לפני* הכתיבה. כמובן, כרגע זה עדיין בבחינת רעיון בלבד, אפילו לא ראשי פרקים (למי יש זמן לזה בכלל?) אבל כשיבשיל הרגע – אזכור את הפוסט הזה. אז תודה.

    וחוץ מזה – אני זוכר בחיבה את יורם יום טוב מלימודי תואר ראשון באוני' ת"א. למרות שאני נוטה יותר לכיוון ה"מולקולרי" בביולוגיה, הקורס שלו בזואולוגיה היה מאוד מעניין ואני עדיין זוכר פרטים קטנים משם, עשרים שנה אחרי.

    • תודה רבה, גל! שימחת אותי. ואני מקווה שתמצא בהמשך זמן לכתיבה, אין לי ספק שרבים ירוויחו מכך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: