Skip to content

רוצה להחליף?

יוני 7, 2016

מתי שני ביטויים בשפה הם שקולים ואפשר להחליף ביניהם

 

אם לפניכם ספר באנגלית ובמשפט מסוים מופיע הצירוף my niece, מה תצפו לראות בתרגום לעברית? התשובה המתבקשת היא "האחיינית שלי", או "אחייניתי" (או אולי אפילו: בת אחי, בת אחותי). אבל תרגום, כידוע, איננו המרת מילה במילה. כעורכת תרגום, עבדתי בזמנו על ספר שבמקור נכתב בו שוב ושוב my niece, ואילו בעברית רוב המופעים של הצירוף הזה הפכו לשמה של האחיינית. למה?

גם אם "האחיינית שלי" ו"סוזן", נניח, הן אותו אדם עצמו, משמעותם של שני הביטויים האלה אינה זהה, והם אינם משמשים בדיוק באותם הקשרים. למשל, אם המספרת אמרה "האחיינית שלי", ייתכן שבן שיחה אינו מכיר את האחיינית ואינו יודע מה שמה. או ייתכן שהיא גאה בה, ולכן רצתה להדגיש את הקשר המשפחתי. לכל אחת מהבחירות יש משמעות, והמתרגם – שאחת מחובותיו היא להיות נאמן למקור – אינו יכול להחליף ביניהן כרצונו.

ומדוע בכל זאת החלפה כזו עשויה להיות לגיטימית? הצירוף my niece באנגלית הוא טבעי ושכיח יותר מ"האחיינית שלי" בעברית. בהקשר רגיל ויומיומי, טבעי יותר לומר באנגלית ש-my niece העבירה לי את המלח, מכפי שיהיה טבעי לומר "האחיינית שלי" במשפט דומה בעברית. לכן, בתרגום של סיטואציות מסוימות, my niece באנגלית עשוי להפוך בתרגום לשם פרטי – כבחירה לגיטימית ונכונה של המתרגם או המתרגמת, המבקשים ליצור משפט טבעי יותר בעברית.

לעומת זאת, לאחרונה ערכתי תרגום של ספר בתחום המדעים שבטקסט המקורי הופיעו בו לסירוגין שמות היסודות – כגון oxygen, nitrogen, sodium – וסמלי היסודות, כגון O, N, Na. בתרגום, רוב הסמלים (כגון O) הפכו לשמות (כגון חמצן). בהקשר הכימי, "חמצן" ו-"O" הם שקולים כמעט לגמרי; לכן המרת "O" ב"חמצן" נראית, במבט ראשון, סבירה בהרבה מהחלפת my niece בשם פרטי.

ואף על פי כן, לבחירה להשתמש בסמל ולא במילה יש משמעות: משמעות דידקטית. סטודנט לכימיה או לביולוגיה צריך להכיר את סמלי היסודות, המופיעים בנוסחאות כימיות (כגון H2O – מים). כאשר הוא פוגש בהם שוב ושוב כחלק מהטקסט, במשפטים כמו "במולקולת בנזן יש שישה אטומי C ושישה אטומי H", הוא לומד לזהות אותם בקלות ובאופן מיידי.

לכן בחירת המתרגם לכתוב דווקא "במולקולת בנזן יש שישה אטומי פחמן ושישה אטומי מימן" חוטאת למקור: לא במשמעות המשפט (שלא השתנתה) אלא בוויתור על החלטת הכותב להציג לקוראים את סמלי היסודות, ולא רק את שמותיהם. ומדוע המתרגם בחר להפוך "C" ל"פחמן", "Na" ל"נתרן" וכן הלאה? על דעתי עולים שני הסברים אפשריים – האחד, הנטייה הידועה לפשט, לתת לקוראים תרגום קל וברור יותר מהמקור; והאחר, שלמי שמקליד במהירות בעברית קל יותר להמשיך להקליד בעברית ולכתוב "נתרן", מאשר לעבור לאנגלית ולהקליד את האותיות Na…

השאלה איזה ביטוי בטקסט העברי יהיה שקול ביותר לביטוי בטקסט המקורי היא אם כן מורכבת: לעתים אפשר, ואף כדאי, להפוך niece לסוזן; ולעתים אפילו "חמצן" אינו תחליף הולם ל-"O".

 

15 תגובות
  1. רונית permalink

    סמלי היסודות בדרך כלל הם האות הראשונה של שם היסוד, אפשר לראות בכך קיצור של מילה, כמו ראשי תיבות, קורא אנגלית קורא O ובראשו משלים ל Oxigen, רצף הקריאה שלו לא נפגע, כי סמל היסוד הוא אות בשפה אותה הוא קורא. יתכן שהמתרגם לעברית בחר לתרגם את שם היסוד כדי לא לפגום ברצף הקריאה. אם סמלי היסודות היו בעברית, הקורא העברי היה רואה ח' – ובראשו משלים ל'חמצן', רצף הקריאה לא היה נפגם.

    • רונית, תודה על התגובה. אכן סמלי היסודות הם באותן אותיות כמו טקסט באנגלית (ולרוב קשורים לאותיות הראשונות של שם היסוד באנגלית, או לשם הלועזי), ולעומת זאת אינם קשורים לרוב השמות בעברית. אך כדי שקורא יראה "C" ויחשוב, באנגלית, על carbon, הוא צריך לדעת היטב שזה סמל היסוד הזה, ולהיות מסוגל לשלוף את השם במהירות. אחת הדרכים לעשות זאת היא להשתמש הן בשם והן בסמל, ביחד ולחוד. אם נמנעים מלהשתמש בסמל משום שהסטודנט יתקשה "לשלוף" את היסוד הרלוונטי – הוא יתקשה לעשות זאת גם בעתיד…

    • רונית, זה נכון חלקית בלבד. ישנם יסודות רבים שהסמל שלהם קשור לשמם הלטיני, ולא לשמם באנגלית. בין הדוגמאות מהרשומה נתרן Na הוא סודיום באנגלית ונאטריום בלטינית. (דווקא פה Na דומה יותר לנתרן העברי, שמן הסתם הגיע אלינו מהלטינית, מאשר לסודיום באנגלית). למעשה, לחלק מהמתכות, בוודאי אלו הנפוצות יותר, הסמל אינו מתאים לשמם באנגלית (למשל ברזל, עופרת, זהב, כסף, כספית, אשלגן). לכן, אפילו אם את יודעת לתרגם בראש את שם המתכת לאנגלית תוך כדי קריאה – זה לא יעזור לך לזהות את הסמל.

  2. מעבר להתלבטות בין נאמנות למקור או לדמות לעומת הטבעיות והזרימה, ישנו גם שיקול מוסיקלי. אני זוכרת שג'ונתן ליטל מחבר "נוטות החסד" ביקש מן המתרגמים להותיר את כל המינוחים הגרמניים הצבאיים והמנהלתיים בשפת המקור, "גם במחיר פגיעה מסוימת בשטף הקריאה". וגם נימק:
    "אני מאמין שגם עבור הקוראים שאינם מכירים אותם ואינם רוצים לפענח את משמעותם, הם בכל זאת מפקדים כאלמנטים מוזיקליים יקרי ערך שמעניקים לטקסט את איכותו האובססיבית, הכמעט מתכתית."
    ובמקרה של היסודות הכימיים זה גם שיקול ויזואלי, הדף נראה אחרת, ויש אנשים (כמוני למשל) שזה לגמרי משנה להם את חווית הקריאה, את האופן שבו הספר מחלחל לנפש.

    • שלום, מרית! מסכימה לגמרי לגבי השיקול המוזיקלי (ובעניין הזה, גם קצב טוב של המשפט חשוב מאוד ועוזר לעקוב ולהבין). דף שמופיעים בו סמלי יסודות נראה אחרת ואולי גם נשמע אחרת – תלוי בקוראים, אם הם מבטאים בראשם "O" או "חמצן".

      גם אני סבורה שיש להשאיר דרגות בשפת המקור (גם לויטננט וקולונל וכו' וגם, ובמיוחד, דרגות גרמניות). זאת גם בגלל הצליל והאווירה – ההסבר של ליטל שציטטת יפה מאוד – וגם מסיבה תוכנית יותר: סרג'נט אמריקאי הוא משהו אחר מסמל ישראלי, מבחינת הגיל, המסורת וכו', ולא הייתי מחליפה אוברשטורמבן-פיהרר בדרגה של צה"ל, מבחינת המשמעות ההיסטורית והתרבותית.

  3. כתבת על נוחות הכתיבה. מה עם נוחות הקריאה? גם הקורא ״מחליף כיוון״ כאשר הוא רואה טקסט המורכב מאותיות לטיניות ועבריות. כמובן, הבעיה קטנה יותר במקרים של אות אחת או שתיים, אבל בכל זאת, מעניינת אותי דעתך בנושא.

    וגם: סליחה שאני נטפל לקטות, אבל הכימאי שבי לא מאפשר לי להבליג.
    O וחמצן הם לא בדיוק אותו הדבר. ההבדל בין אטום החמצן לגז שמורכב משני אטומים ומסומן ב O2. אם הייתי צריך לתרגם O לעברית, הייתי משתמש ב ״אטום החמצן״ בכל מקום שבו ההבדל לא ברור מעבר לכל ספק במה מדובר. במיוחד בספר לימוד.

    • בוריס, ברוך הבא לבלוג! O הוא הסמל המציין חמצן; כדי לפרט יותר דרושים נוסחה או טקסט, והם כמובן ישנם. למשל, במשפט המופיע בפוסט עצמו כתוב "במולקולת בנזן יש שישה אטומי C ושישה אטומי H".

      גם הסוגיה הראשונה שכתבת עליה חשובה ביותר ומהותית לעברית. כן, בטקסט עברי, כל מעבר לאלמנט הכתוב במספרים או באותיות לטיניות כרוך בהחלפה של האותיות, של הכתב, ובהחלפת כיוון הקריאה. כך כשמופיעים בטקסט סמלי יסודות, נוסחה כימית (כמו נוסחת מולקולת המים שלמעלה), נוסחה מתמטית (2=1+1), תאריך או ביטוי בצרפתית. בספר הכתוב אנגלית, ביטוי בצרפתית הוא אמנם בשפה אחרת, אבל משתלב מבחינת סוג האותיות וכיוון הקריאה. לעומת זאת, בעברית ביטוי כזה קופץ לעין, הופך את כיוון הקריאה ומחייב את המתרגמת והעורך לחשוב אם להשאיר בכתיב המקורי או לתעתק לאותיות עבריות.

      זאת עוד לפני שהגענו לבעיית העימוד – מילים או סימנים באותיות לטיניות גורמים לעתים קרובות לבעיות בעימוד (בדף מודפס או על מסך מחשב): סדר העברית והאנגלית מתהפך, נוצרים רווחים מיותרים, וצריך לטפל בהם ידנית. ועדיין, מה לעשות? אם ברצוננו שסטודנטים, מדענים, וקוראים בכלל יוכלו לקרוא גם טקסטים באנגלית בתחומם, לקרוא מאמרים מדעיים, לדבר עם חוקרים אחרים וכו', הם צריכים להכיר גם את המונחים באנגלית וודאי את סמלי היסודות.

      תודה על התגובה החשובה!

  4. ועוד הערה מעניינת שהגיעה במייל: ייתכן שהבדל הפופולריות בין niece ל"אחיינית" נובע מכך ש-niece היא מילה קצרה ופשוטה להיגוי, ו"אחיינית" היא גם ארוכה וגם קשה.

    ייתכן בהחלט שהאופי הזה של המילה "אחיינית" הוא אחד הגורמים למיעוט היחסי של השימוש בה, והבחירה הנכונה של המתרגמת היא לשקף זאת.

  5. צביקה בן-צבי permalink

    שלום,
    כמי שאינו מקצוען בתחום התרגום, אך חובב לשון וכן קריאת חומר מדעי, צר לי לומר שהמשפט (1) "במולקולת בנזן יש שישה אטומי C ושישה אטומי H" ממש אינו מסתדר לי, והחלופה (2) "במולקולת בנזן יש שישה אטומי פחמן ושישה אטומי מימן" עולה עליו לאין ערוך.
    ההסבר שאני נותן לעצמי לבעיה שבמשפט (1) הוא זה: במשפט זה מופיע מצד אחד חומר בשמו המפורש (ולא בסימונו הכימי) – בנזן, ומולו במקום שהיית מצפה לתיאור שווה תצורה – כלומר שם של חומר, מופיעים פתאום סימונים כימיים. לטעמי אלמנט היוצר צעין דיסוננס קוגניטיבי.
    אשר להסבר בדבר היתרון בשימוש באותיות – זכירת סימוני היסודות, לעניות דעתי זכירה זו היא מעלל כל כך טריוויאלי ופשוט, שחבל ליצור אי נוחות אצל הקורא בגינה.

    • שלום, צביקה. ראשית, דעתך כמובן כבודך.

      מכל מקום, מה דעתך על דוגמה מעט אחרת: "בכל הגליפיקנים יש 14 שיירי Cys שמורים". Cys הוא כמובן קיצור שלוש-האותיות של שם החומצה האמינית ציסטאין. במקור נעשה שימוש רב, לאורך הטקסט, בקיצורים האלה (Val, Cys, Pro וכו'). בתרגום קיצורים אלה הפכו לעתים קרובות לשמות: ואלין, ציסטאין, פרולין. מספר החומצות האמיניות שמהן בנויים החלבונים בגוף הוא 20, וסטודנטים אכן צריכים ללמוד את השמות, הנוסחאות והקיצורים שלהן. זו דוגמה קצת פחות פשוטה מזו שהבאתי בפוסט, אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.

      • צביקה בן-צבי permalink

        שלום שלומית,
        דומני שהדוגמה שהבאת אינה עומדת בסתירה לדבריי (שמול שם של חומר קיימת ציפייה של הקורא למצוא שם אחר ולא סימונים כימיים). Cys הוא בסה"כ קיצור מקובל של שם, ציסטאין, והוא נתפס בתודעתו של הקורא כשם (העובדה שהוא נקרא מימין לשמאל אינה מעלה ואינה מורידה, לטעמי, מבחינת קריאות המשפט – בשל היותו של קיצור זה כה קצר הוא נתפס בעין הקורא ובמוחו באבחת מבט ואינו מהווה גורם מעכב קריאה).
        הדוגמה שנתת הייתה רלוונטית לו השווית בין משפט כזה:
        (1) "בכל הגליפיקנים יש 14 שיירי C3H7NO2S שמורים" ל-
        (2) "בכל הגליפיקנים יש 14 שיירי Cys/ציסטאין שמורים"
        והיית מסבירה שמשפט (1) טוב יותר מ-(2) – (ואני, לשיטתי, לא הייתי מקבל כמובן העדפה זו).

        • שלום צביקה,

          אינני בטוחה שההבחנה שלך בין סמלי יסודות כ"סימון כימי" לבין סימוני שלוש-האותיות של חומצות אמיניות כ"קיצורים של השם" נכונה בעיניי. Cys הוא בדיוק תחילת המילה Cysteine, אבל הסימון של Asparagine הוא Asn ושל Glutamine – Gln (שלושת הסימונים ברורים, אבל השניים האחרונים אינם שלוש האותיות הראשונות של השם). כמו כן, גם סמלי היסודות מקורם באות או באותיות הראשונות של שם היסוד באנגלית או בלטינית – מבחינה זו גם הם קיצורים של השמות (כפי שרונית העירה למעלה).

          ואם בכל זאת הסימולים של יסודות וחומצות אמיניות נראים לך שונים מאוד – מה דעתך על קוד האות-האחת של חומצות אמיניות? הרי לכל חומצה אמינית יש סימון בשלוש אותיות וסימון באות אחת. למשל Alanine היא Ala או A. האם מעמדם מבחינה זו שונה בעיניך?

          ולבסוף, מבחינה זו שהקיצור הוא קצר ו"נתפס בעין הקורא ובמוחו באבחת מבט ואינו מהווה גורם מעכב קריאה" – תיאור יפה ביותר – גם סמלי היסודות הם קצרים והכוונה היא שגם הם ייתפסו במבט ולא יעכבו את הקריאה…

  6. צביקה בן-צבי permalink

    שלום,
    כתבתי תגובה, אך היא אינה מופיעה. האם יש השהיה בין שיגור התגובה להופעתה באתר?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: