Skip to content

עשר שקל מי יודע

אפריל 13, 2016

זכר ונקבה בשם המספר

פוסט זה שונה מהרגיל בבלוג: תמצאו בו יותר שאלות מבדרך כלל, ולעומת זאת פחות תשובות. זאת משתי סיבות עיקריות: האחת, שאני מעלה כאן שאלה, או תהייה, על אופי השפה העברית, שהתשובה עליה אינה טריוויאלית. והאחרת – שבניסיון להשיב על השאלה הזאת יצאתי לסיור בתחומה של השפה הערבית, שפה שאודה ביושר שאין לי בה שמץ מושג. לשמחתי נמצאו אנשים בקיאים ממני שהסתקרנו גם הם והתגייסו למשימה.

אחת הסוגיות הכאובות בעברית בת ימינו היא סוגיית המין הדקדוקי של שם המספר. דוברי עברית רבים וטובים אומרים "חמש פרקים" או "ארבעת המפלגות" או "שתים עשרה חודשים". הבלשן פרופ' גלעד צוקרמן העיר בצדק רב, כי לדוברי עברית אין שום קושי להשתמש בשם תואר מהמין המתאים: שום דובר עברית לא יגיד "מפלגות מושחתים", אבל רבים יגידו, כאמור, "ארבעת המפלגות". מדוע?

סיבה אחת היא שצורות הזכר והנקבה בשם המספר הפוכות מן הרגיל בעברית: על פי רוב צורת הזכר היא הקצרה וצורת הנקבה ארוכה ובמקרים רבים בעלת סיומת –ָה ובסמיכות –ַת (כגון נער, נערה, נערת-); ואילו במספרים המצב הפוך ודווקא צורת הנקבה היא הקצרה (כגון: ארבע) ואילו צורת הזכר היא ארוכה ובמקרים רבים בעלת סיומת –ָה ובסמיכות –ַת (כגון: ארבעה, ארבעת-). היפוך זה בצורה מאפיין את כל השפות השמיות ואין לו הסבר מוסכם, אך קל לראות שהוא הופך את ההתאמה בין מין שם העצם למין המספר לשקופה פחות ומבלבלת יותר.

צוקרמן מזכיר אף הוא את ההיפוך הזה, אך מציע הסבר יסודי יותר לשפע הטעויות בהתאמת שם המספר בעברית בת ימינו. הסברו הוא, כידוע, שכלל איננו דוברים עברית אלא ישראלית – שפה היברידית, בת כלאיים של עברית, יידיש ושפות אחרות. ביידיש אין למספרים צורת זכר וצורת נקבה: "צֶען" הוא עֶשֶׂר וגם עשרָה, ובעניין זה הישראלית דומה – כך טוען צוקרמן – לא לעברית אלא ליידיש.

לפני כמה ימים הרהרתי בהסבר הזה, ותהיתי: מהו, בעצם, המצב בערבית? ערבית היא שפה שמית שלא עברה את כל התהפוכות שעברה העברית, וקשה להאשים אותה בספיגת השפעות מן היידיש. מה קורה, אם כך, בשם המספר בשפה זו? האם גם שם אפשר להבחין בהתערערות או באיבוד ההבחנה הדקדוקית בין זכר לנקבה בשם המספר? אם כן, הרי שתהליך כזה התרחש בשפה שמית שאין ספק ב"שמיות" שלה, והדבר עשוי לשפוך אור על התערערות ההפרדה בין זכר לנקבה בשם המספר בעברית בת ימינו.

יצאתי אפוא לבדוק את הסוגיה. מצאתי בשמחה את המאמר הזה של הבלשן פרופ' גדעון גולדנברג. התברר שכיוונתי לדעת גדולים; גולדנברג משווה במאמרו זה בין תכונות שונות של העברית בת זמננו לבין "תכונותיהן של לשונות שמיות אחרות אשר המשכיות קיומן המלא לא הופרעה", מתוך רצון לבדוק את מידת "הזיקה אל השורשים" של העברית בת ימינו, שמא היא משקפת "טיפוס-לשון חדש הקרוב ללשונות אירופה יותר מלעברית המסורה". שמחתי לגלות שאני נמצאת בחברה טובה כל כך.

בערבית ספרותית יש בפירוש זכר ונקבה בשם המספר. בערבית מדוברת, לעומת זאת, המצב ברור פחות. שאלתי כמה דוברי ערבית, וקיבלתי תשובות סותרות. תשובות סותרות, במקרה זה, אינן מעידות בהכרח על טעות או על אי-הבנה: אם כמה מהעונים בטוחים שיש בערבית מדוברת צורות שונות למספרים בזכר ונקבה, וכמה מהם בטוחים שאין, ייתכן שהסתירה משקפת מצב לא-אחיד, או תהליך של שינוי. אולי המצב שונה בניבים שונים של הערבית, או בערבית של צעירים לעומת מבוגרים, וכן הלאה.

ספר הלימוד לערבית מדוברת "לדבר ערבית", מאת יוחנן אליחי, מציג את המספרים מ-3 עד 10 כצירוף של מספר ושם עצם נספר, וגורס כך: "בניגוד לעברית, אין הבחנה בין זכר ונקבה בצורות הנ"ל; אומרים: תַלַת אִחוֶה ותַלַת חַוַאת. (שלושה אחים ושלוש אחיות)." מילון פרולוג לערבית ספרותית-עברית-ערבית מדוברת מציין שצורות הזכר והנקבה בערבית הספרותית משמשות בערבית המדוברת לציון תפקידים תחביריים שונים: צורת הנקבה בערבית הספרותית מופיעה כאשר מציינים את שם העצם הנספר, וצורת הזכר בערבית הספרותית מופיעה כאשר אין מציינים את שם העצם הנספר. כלומר, שתי הצורות קיימות בערבית המדוברת, אך אינן משמשות לציון זכר ונקבה. גם שני דוברי ערבית כשפת אם שניאותו לספור בעבורי טענו שהמספר המונה בערבית מדוברת זהה לנקבה ולזכר: תַמַאן אוולאד (שמונה בנים), תַמַאן מָנַדיל (שמונה מטפחות). כמו כן אמרו שהמספר הסודר בערבית מדוברת זהה לנקבה ולזכר – אַוַל ולאד (ילד ראשון), אַוַל בִּנְת (בת ראשונה).

תיאור זהיר זה אינו בגדר קביעה כיצד משתמשים או כיצד צריך להשתמש בשם המספר בערבית מדוברת. מטרת התיאור היא להצביע על כך שבערבית המדוברת בישראל של ימינו (או לפחות באחת מגרסאותיה) לפחות חלק מצורות שם המספר הן זהות לזכר ולנקבה. זאת בניגוד לערבית ספרותית, שבה יש הבדל ביניהן. בהיותה של הערבית שפה שמית שהתקיימה ברציפות במזרח התיכון ואשר דוברה ברציפות לאורך שנות קיומה, ייתכן שהדבר מרמז כי התערערות המין הדקדוקי של שם המספר בעברית אינה קשורה בהשפעת שפות אירופיות, אלא היא חלק מתופעה רחבה יותר העשויה להתרחש בשפות שמיות; ובעיניי הוא מאיר באור חדש ומעניין את השגיאות התדירות מאוד של דוברי עברית בשם המספר.

 

תודה לנג'אח אבו עג'אג' ולד"ר רמדאן אבו עקלין שהסבירו וספרו בסבלנות בנים, בנות, שקלים ומטפחות. תודה לכל מי שהצטרפו לדיון ותרמו מזמנם ומידיעותיהם – רקפת לביא שהרהרה איתי בקול רם, רוני הפנר, ד"ר תמר עילם-גינדין, ישי שורק, מיכל רוט וכמו תמיד, אוהד עוזיאל.

14 תגובות
  1. שלום רב.

    גלעד צוקרמן וגדעון גולדנברג?
    הָחֵל מסוף עמ' 70 בסֵפר "ישראלית שפה יפה" מאת גלעד צוקרמן.

    • בהחלט; צוקרמן אמנם מתייחס שם בעיקר לפן הפונטי והפונולוגי. המאמר של גולדנברג שצוקרמן מפנה אליו שם הוא המאמר המצוין שהפניתי אליו כאן, "עברית כלשון שמית חיה". תודה רבה לרוני הפנר הידען שציין בפניי את המאמר הזה.

      • א. רוני הפנר הידען? אולי הוא יודע – מה ללעשות עם פורום השפה/הלשון העברית ב-YNET?
        ב. ודאי קראת את הבִקורת של אורה שורצולד רודריגז – על "ישראלית שפה יפה".

        • סליחה, שכחתי לסמן שאני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הפוסט הזה.
          אני רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג הזה.

        • קראתי את הסקירה של שורצולד, והיא כמובן לא יחידה; צוקרמן מושך הרבה אש ובמידה רבה בכוונה. (גם) משום כך, כנראה, הוא תרם הרבה מאוד לפופולריזציה של השיח הבלשני בישראל.

          בכל אופן, בסוגיה של שם המספר מעניין בעיניי לעשות השוואה עם ערבית, כמובן לא רק בהקשר הטיעון של צוקרמן, אלא בהקשר רחב יותר: מדוע דווקא פה, במין הדקדוקי של שם המספר, יש חריגות כל כך נרחבות ממה שנחשב תקני? בעיניי, אם בשפה-האחות השמית ערבית יש תהליך דומה של איבוד ההפרדה בין זכר לנקבה בשם המספר – ונראה לי (שוב, עם כל ההסתייגויות וכו') שיש שם כנראה תהליך כזה, לפחות בניב מסוים – התהליך הזה אצלנו הוא אולי חלק מתופעה יותר רחבה. אגב, על פי מה שמצאתי התהליך בערבית מדוברת התקדם מבחינה מסוימת עוד יותר מבעברית, כי אצלנו יש אי-אחידות, בלבול והגדרה כ"טעות", ואילו בערבית המדוברת ששמעתי וקראתי תיאורים שלה כבר התקבל פורמט אחיד.

          (ובעניין הפורום – יש פורום שפה עברית מוצלח שאני קוראת בו מדי פעם בתפוז.)

        • (ובעניין קבלת עדכונים מהבלוג, אם עדיין אינך מקבל יש חלון הרשמה מצד שמאל למעלה. אשמח כמובן אם תירשם!)

  2. יש לך התנגדות [לכך] שאעדביק לקבוצת "העברית שלנו" בפייסבוק – את "עשר שקל מי יודע?"

  3. אם את מחפשת ספרות בלשנית בנושא, אולי יעניינו אותך גם המחקרים של עירית מאיר ושל דורית רביד בנושא. שתיהן פרסמו על זה מאמרים (באנגלית) שמתארים ניסויים שבאו לבדוק בצורה קצת יותר רצינית ומעמיקה אם יש איזו שיטתיות בשינוי/טעויות של דוברי העברית.

    • תודה על ההפניות. משל פרופ' רביד אני מכירה בעיקר את עבודתה על רכישת מערכת הכתב ושגיאות כתיב אופייניות של ילדים.

      • Gabi permalink

        המאמר של דורית רביד בנושא הזה נקרא:
        Neutralization of gender distinctions in Modern Hebrew numerals
        והוא באמת מתמקד בילדים.
        המאמר של עירית מאיר נקרא:
        The role of prosody in morphological change: The case of Hebrew bound numerals
        והוא עוסק בהתאם עם מספרים בטווח של גילאים.

        ובהצתה קצת מאוחרת, גם אני התייחסתי לנושא הזה לפני כמה שנים בבלוג שלי (שנכנס מאז לתרדמת):
        http://www.gabidanon.info/heb/index.php/archives/58

        • טוב, זה יפה – אביא כאן כמה ציטוטים מהפוסט שלך שהפנית אליו (ולמעוניינים אני ממליצה להיכנס לקרוא):

          "למרות שאני מסכים עם צוקרמן שההתאם הנורמטיבי סותר את הדקדוק שבמוחם של דוברים רבים […] האם אובדן ההתאם הוא באמת בהשפעת השפות האירופאיות? גם כאן, הנתונים שמציג אורי חורש מראים שיש מקום לפקפק בכך. כמו בעברית, גם בערבית ה'קלאסית' קיים התאם במין בין המספר ושם העצם (כולל אותה מוזרות מורפולוגית של סיומת 'נקבית' דווקא לצורת הזכר). וכמו בעברית המודרנית, גם דיאלקטים שונים של ערבית איבדו את ההתאם הזה. חורש מצטט למשל מחקר של בולוצקי והיידר, שמראה דמיון מפתיע בין המצב בעברית מדוברת לבין המצב בערבית לבנונית. לאור זאת, נראה שאין בסיס לקפוץ למסקנה שהשינוי בעברית הוא תוצאה של השפעת שפות אירופאיות.
          […] אפשר אולי בשלב זה לשקול את האפשרות שהשינוי בשפה העברית הוא דווקא השפעה של דיאלקטים של ערבית, שאותם דיברו כשפת אם העולים מארצות ערב. אבל קיימת גם אפשרות אחרת, שהיא מעניינת הרבה יותר (בעיני לפחות): שהשינוי התחולל (או מתחולל) באופן בלתי תלוי גם בעברית וגם בדיאלקטים של ערבית, ומאותן סיבות…".

          שוב אני מרגישה בחברה מעולה. תודה רבה לד"ר גבי דנון מהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן.

  4. רדליך משה permalink

    מעניין ומאלף.
    זכור לי כי בעבר היו שמועות על ביטול רשמי של האקדמיה ללשון עברית את ההבדל במספרים של זכר ונקבה.
    וקצת בבדיחותא. אחי אמר לי לא פעם שאני תמיד אומר נכון את המספרים, תמיד הפוך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: