Skip to content

בדיעבד ולמפרע

אוגוסט 7, 2015

למפרע

 

מה פירוש המילה "למפרע"? רובנו נגיד "מראש". "תשלום למפרע", לפי פירוש זה, יהיה תשלום מראש, לפני קבלת התמורה. אך מתברר ש"למפרע" פירושו גם ההפך הגמור, כלומר בדיעבד, לאחר מעשה: "אם אמר לה, הרי את מקודשת לי מעכשיו בדינר זה, אם אתן ליך מאתיים זוז, ולאחר זמן נתן לה המאתיים – הרי זו מקודשת למפרע, משעת הקידושין".*

אז מה, גם מראש וגם בדיעבד? איך ייתכן? מילון רב-מילים ומילון ספיר בוחרים להם צד בסוגיה וגורסים כי המשמעות הנכונה היא "רטרואקטיבית, לאחור", ואילו המשמעות של "מראש" היא "בלשון הדיבור" (רב-מילים) או "בהוראה זו לא-תקני" (מילון ספיר). במילון "מילוג" שני הפירושים המנוגדים מופיעים זה לצד זה ברוח לא-שיפוטית ובצורה תמציתית ומצחיקה במיוחד: "למפרע – 1. מראש. 2. לאחר מעשה". לך תשתמש במילה כזו כדי לכתוב חוזה.

שתי המשמעויות ההפוכות קיימות, אם כן, גם "בדיעבד" וגם "מראש", ושני מילונים לפחות מסווגים את השנייה כלא ראויה לבוא בחברה טובה. איך נוצר מצב כזה? כמו במקרים רבים אחרים, אבן שושן מספק תשובה, בסגנונו התמציתי. אבן שושן מציין את שתי המשמעויות וכן כי המשמעות "לאחור, לשעבר" מקורה בלשון חכמים ואילו המשמעות "מראש" מקורה בספרות החדשה, ומביא ציטוט מביאליק. חיפוש באתר מאגרים מגלה כי גם ברדיצ'בסקי וברנר השתמשו במילה במשמעות זו. הנה למשל ציטוט אקטואלי מ"שכול וכישלון" של ברנר: "קחו את מנהג התשלומין למפרע בעד כל השנה. למי יש לשלם מראש בעד כל השנה?!". לפנינו אם כן מילה שמשמעותה השתנתה עם חלוף הזמן, וכעת שתי המשמעויות קיימות זו לצד זו.

אך אבן שושן אינו מסתפק בכך, ומוסיף הערת הסבר שלפיה המילה נגזרת מן השורש פרע, "במשמעות היסודית: פריעת הסדר הקיים, הקדמת המאוחר או האחרת המוקדם". כלומר, לדעת אבן שושן כפל המשמעות הוא מעצם טבעה של המילה, המציינת קודם כל התרחשות שלא לפי הסדר הרגיל. זה הזמן לגלות שגם רב-מילים מציין: "בלשון חז"ל – שלא על-פי הסדר הנכון, מן הסוף אל ההתחלה".

כלומר: המשמעות הבסיסית של "למפרע" היא "לא בסדר הנכון". ברור שגם אם "סדר נכון" יש אחד, הרי שיש יותר מדרך אחת לסטות ממנו – כגון לעשות משהו בדיעבד (וזוהי המשמעות המוקדמת יותר, הנחשבת לתקנית יותר כיום) או לעשותו מראש (וזוהי המשמעות המאוחרת יותר, הנחשבת כיום לדיבורית או לא-תקנית).

מילה שיש לה כמה משמעויות שונות, שיש קשר ביניהן – זוהי כמובן תופעה שכיחה, הנקראת פוליסמיה. אך מצב שבו שתיים מהמשמעויות האלה הן הפוכות, מנוגדות, הוא מוזר מעט, ואפשר לצפות שיפריע בתקשורת ("אני אשלם לך למפרע". "מצוין"). אף על פי כן, "למפרע" אינה המילה היחידה מסוג זה. על כך – בפוסט הבא.

 

* משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, ו יח.

14 תגובות
  1. דאאאי,
    איזה בילבולציה :- )
    וככה סתם כי בא לי להגיד,
    שאני מתה על המילים: דיעבד, דילהלן דילקמן…
    דילבולציה!

  2. ואני למדתי, עוד בילדותי הרחוקה, ש"למפרע" פירושו בלע"ז "רטרואקטיבית"…

  3. Elisheva Rozenboim permalink

    שלומית יקרה
    אני מודה לך למפרע על כל פוסט שתשלחי לי כקוראת הראשונה. תמיד אני מוצאת בו
    טעם. וכבר מראש, עוד לפני שכתבת, יודעת שאמצא בו טעם.מראש ובדיעבד.

    דודתך אלישבע

  4. משה קלרטג permalink

    שבת שלום.

    מילה שיש לה כמה משמעויות שונות, שיש קשר ביניהן – זוהי כמובן תופעה שכיחה, הנקראת פוליסמיה. אך מצב שבו שתיים מהמשמעויות האלה הן הפוכות, מנוגדות, הוא מוזר מעט, ואפשר לצפות שיפריע בתקשורת ("אני אשלם לך למפרע". "מצוין"). אף על פי כן, "למפרע" אינה המילה היחידה מסוג זה. על כך – בפוסט הבא.

    לא ברור לי – מה הפוסט הבא. וגם סֵדר הפוסטים.

    בכבוד רב ובברכה,
    משה קלרטג

    * * *
    ובהזדמנות חגיגית זו,
    1. מילוג? נו, באמת.
    2. יצחק אבינרי?
    3. מִלון בן-יהודה? אין לי.

    * * *
    ובהצלחה, כמובן.

    • שלום משה, אם מסתכלים בדף הראשי של האתר רואים את הפוסטים לפי סדר הפרסום (החדש ביותר – עליון). הפוסט הבא הוא הפוסט הבא שאכתוב, וכאשר הוא יתפרסם – תקבל עליו הודעה במייל.
      ההגדרה ממילוג הופיעה כאן משום שהיא תמציתית ומצחיקה (לפחות בעיניי…). אחת משאיפותיי היא שקוראיי יחייכו.
      אבינרי, ב"יד הלשון", כותב על "למפרע" בסגנונו החינני האופייני, בין השאר כך: "למפרע תציין פריעת סדר. – פוסלי 'למפרע' לא חדרו לעומק משמעותה הנכונה, ולבם אטום מהבין שאין כאן שבוש כלל. אפילו אם היתה כאן משמעות חדשה, שאינה רמוזה במקורות עתיקים כלל, לא יתכן לציין כשבוש משמעות השגורה לא רק בפי כל העם, אלא מצויה גם בכתביהם של כל טובי סופרינו וחכמינו זה דורות רבים! כל הפוסל משמעות כזו מעיד על עצמו שאינו בקי בטיבה של התפתחות לשונית. אך למעשה – כשרה לנו למפרע במובנה המקובל אף לפי המקורות. כי מהו הצד השווה שבפורע ולמפרע? פריעה ונתוק, בטול הסדר הקיים …".

  5. דיצה permalink

    מפתיע.
    כל הכבוד

  6. אני חושב שכל המילונים קצת הסתבכו עם ההגדרות. במובן המקורי למפרע זה דבר שלא היה ידוע מה טיבו בשעת המעשה ורק בהמשך אפשר לקבוע מה היה המצב אז. בדוגמא שהבאת: אדם שקידש אישה במטבע אחד ואמר שייתן לה בהמשך 200 דינרים. אז בשעת המעשה אי אפשר לדעת אם יש כאן קידושין או לא. רק העתיד יוכיח מה היה שם – אם ישלם את 200 הדינרים יתברר למפרע שהיו שם קידושין תקפים , ואם לא, אז לא. לכן הייתי מגדיר למפרע כ"פעולה שמגדירה/מבהירה איזה מצב חל משעת מעשה על דבר שלא היה ברור/ידוע עד עכשיו". או בקיצור "משעת מעשה"

    • moses, על אילו מקורות אתה מתבסס כאן? בדוגמה זו אפשר אמנם לומר שהייתה אי-ודאות, אבל יש דוגמאות רבות שבהן זה לא כך. הנה כמה דוגמאות מתקופות שונות:
      "הקורא את שמע למפרע לא יצא וכן בהלל וכן בתפלה וכן במגלה" (תוספתא, סדר זרעים, מסכת ברכות)
      "בני חבורה שהיו מסובין לשתות ועקרו רגליהן לצאת לקראת חתן או לקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה" (תלמוד בבלי, פסחים, פרק י, דף קא, ב גמרא)
      "הואיל ושינה מקומו, צריך לברך למפרע על מה שאכל, וחוזר ומברך בתחילה המוציא, ואחר כך גומר סעודתו" (משנה תורה של הרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ג)

  7. mchev permalink

    שלום,
    דומני שהשימוש ב'למפרע' במשמעות של 'מראש' הנו אנכרוניסטי וכבר מזמן אינו נמנה עם השפה בת זמננו. כך שאין זה נכון, לדעתי, להכלילו ברשימת המילים האוטואנטינומיות.
    וראי נא בעניין זה (של אנכרוניזם) את המובאה הבאה מאתר 'השפה העברית':

    "במקורות הספרותיים (ביאליק, ברדיצ'בסקי) מופיע גם שימוש במילה למפרע במשמעות של "מראש". שימוש זה אינו מומלץ היום. הנה דבריו של יעקב רבי בעניין זה ("שיחות על עברית", 1977):
    בעשרים השנים האחרונות מקויימת הלכה למעשה, בעל־פה ובכתב, הוראה אחת של למפרע, והיא ההוראה של לאחור ולשעבר. חשוב להקפיד על כך – כדי שלא לפרוע את סדרי הלשון ולא לפתוח פתח לאי־הבנה."
    בברכה,
    צביקה

  8. צביקה, ברוך הבא לבלוג! קראתי בתשומת לב את מחשבותיך בנושא. למעשה, הצגת שלוש טענות, כולן מעניינות ביותר: אחת – כיום לא משתמשים במילה "למפרע" במשמעות "מראש"; שנייה – לא ראוי, לא מומלץ, להשתמש במילה "למפרע" במשמעות "מראש"; שלישית – אם המילה אינה בשימוש במשמעות זו כיום, לא נכון לקרוא לה "אוטואנטונים" (זה לעניין הפוסט הבא שפרסמתי, בנושא אוטואנטונימים, שמילה זו מופיעה בו).
    אז אחת אחת: ראשית, למיטב ידיעתי ושיפוטי "למפרע" נמצאת בהחלט בשימוש כיום במשמעות "מראש", אולי אפילו יותר מאשר במשמעות "בדיעבד". ראה למשל הלינקים האלה (כדי למצוא בקלות, פתח אותם ואז חפש את המילה "למפרע"). אתה יכול כמובן לערוך חיפושים משלך, או לשאול אנשים בסביבתך מה זה "למפרע" – לדעתי תגיע לאותה מסקנה.

    http://forum.lametayel.co.il/forum_msg/goto-3998333
    http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2353-14284-23888283,00.html
    http://www.booking.com/reviews/nl/hotel/ibiscentre.he.html

    הטענה שהמילה "למפרע" משמשת כיום במשמעות "מראש", או לחלופין שהיא אינה בשימוש במשמעות הזאת – זוהי טענה דסקריפטיבית, שמתארת את המציאות הלשונית, איך אנשים מדברים. לעומת זאת, הטענה השנייה שלך אינה דסקריפטיבית, אלא נורמטיבית, טענה שמתייחסת לנורמה הרצויה, איך אנשים "צריכים" לדבר. אתה – ורוני הפנר מ"השפה העברית", אדם ידען ומוערך מאוד, וכן יעקב רבי, שהוא מצטט אותו – סבורים שלא כדאי להשתמש ב"למפרע" במשמעות "מראש", כי זה מבלבל. אני מסכימה בהחלט שהשימוש הזה מבלבל, כך שעל הטענה הנורמטיבית אי-אפשר להתווכח; אני כעורכת יכולה להימנע מלהשתמש במילה במשמעות זו – אבל בפועל, בשפה של דוברי עברית כיום, אכן משתמשים בה כך (זו שוב הטענה הדסקריפטיבית).
    נמשיך לטענה השלישית, שאם אחת מצמד המשמעויות ההפוכות אינה בשימוש כיום, המילה לא תיחשב לאוטואנטונים: זו טענה מעניינת, וברור שתקפותה תלויה בהגדרה של אוטואנטונים. בדקתי בכמה הגדרות של המונח, ולא מצאתי דרישה לכך ששתי המשמעויות יהיו בשימוש כיום; לעומת זאת, בהגדרה בוויקיפדיה מצאתי דוגמה בלטינית, שפה מתה שכולה אינה בשימוש כיום (למעט שימושים מוגבלים כגון תפילות ומינוח מדעי וכו'). כמו כן, "לברך" מופיעה שוב ושוב ברשימות (המעטות…) של אוטואנטונימים בעברית, אף שבהחלט לא משתמשים בה היום במשמעות של "לקלל". נראה אפוא שזה אינו חלק מה"מפרט". אבל אפשר, כמובן, לציין אם אחת המשמעויות אינה בשימוש, כלומר – המילה היא אוטואנטונים, אבל אחת המשמעויות שייכת רק לרובד לשוני ותיק יותר וכבר אינה בשימוש, ולכן בפועל המילה אינה עלולה לגרום לבלבול. אולי אפשר אפילו להרהר על הרעיון של "אוטואנטונים סינכרוני" לעומת "אוטואנטונים דיאכרוני"…. הנה, מישהו אפילו כבר הציע לקרוא לזה כך!

    http://thelousylinguist.blogspot.co.il/2010/12/etymologists-unite.html

    (ועל סינכרוני ודיאכרוני, בלי קשר לאוטואנטונימים, אפשר לקרוא כאן).
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA

    תודה רבה על השאלות המרתקות שהעלית,
    שלומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: