Skip to content

עם כפית סוכר במנהרת הזמן

יולי 18, 2015

dp

 

בעקבות הפוסט הקודם, שעסק בסוגיה מתחום הסוכר, העלה אחד מעמיתיי את השאלה: סוכר נקרא בפורטוגזית açúcar , "אסוכר". האם גם מילה זו מקורה בערבית?

יצאתי לחפש, ומיד התברר שהמילה "סוכר" היא בעלת היסטוריה מדהימה למדי (גם בהתחשב בכך שלרוב המילים יש היסטוריה מרשימה). מילון מריאם-ובסטר, ידידם הטוב של חובבי הלשון, גורס כך: המילה sugar הגיעה אל האנגלית בת ימינו מהאנגלית התיכונה, ואליה מאנגלו-צרפתית, ואליה מלטינית של ימי הביניים, ואליה מאיטלקית עתיקה, ואליה מן המילה sukkar בערבית (כפי שחשד הקולגה שלי!), ואליה מן המילה shakar בפרסית, ואליה מן המילה śarkarā בסנסקריט. במילון זה ובאחרים אנו מוצאים, שהמילה śarkarā בסנסקריט פירושה לא רק סוכר אלא גם חלוק אבן.

"סוכר", אם כך, היא "מילה נודדת" או ונדרוורט (Wanderwort), כלומר מילה שהתפשטה בין שפות רבות, לרוב לאורך נתיבי סחר – כמו "קפה". היא מופיעה בצורה דומה בשפות שמיות והודו-אירופיות (ובהן עברית, ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, דנית, פולנית, רומנית ואפריקנס), וקיימת בצורה דומה תקופה ארוכה מאוד. למעשה, ארוכה להפתיע: מתי החלו להפיק סוכר? מתברר שבחצי האי ההודי הפיקו סירופ סוכר מקני סוכר במאה ה-5 לפני הספירה, וגבישי סוכר מוצק בסביבות המאה ה-5 לספירה. לא מפליא, אפוא, ששרשרת המילים שמתאר מריאם-ובסטר מתחילה דווקא בסנסקריט.

"סוכר" לקחה אותנו מרחק גדול בזמן; האם תוכל לקחת אותנו עוד יותר רחוק? ייתכן שכן. על סמך הדמיון בין שפות עתיקות ממשפחת השפות ההודו-אירופיות, ובהן סנסקריט, יוונית עתיקה, לטינית, גותית ופרסית, בלשנים משערים שמוצא כולן בשפה קדומה אחת שדוברה בתקופה הפרהיסטורית, כלומר בתקופה שלא נותרו ממנה תעודות כתובות. שפה משוערת זו זכתה לשם "פרוטו-הודו-אירופית", וכיום קיימים מילון נרחב וכללי דקדוק רבים שלה. על פי אחת ההשערות, הפרוטו-הודו-אירופית החלה את דרכה באלף החמישי לפני הספירה. והנה, בלקסיקון הפרוטו-הודו-אירופית של הבלשן יוליוס פוקורני מופיעה המילה k̂orkā שפירושה חלוק אבן או חצץ, וכדי להסיר ספק, פוקורני מציין שמילה זו קרובה למילה śarkarā בסנסקריט, שפירושה חצץ או סוכר דק.

התחלנו אפוא בסוכר של ימינו, בעברית, בפורטוגזית ובערבית, ותוך רגעים אחדים הגענו אל ימי הביניים ואל העת העתיקה, ומשם הרחקנו עוד יותר, אל שפה היפותטית שדוברה, כך משערים, כ-7,000 שנה לפני זמננו. ואיך היא נשמעה, השפה הזאת, הפרוטו-הודו-אירופית המשוערת? איש אינו יודע, כמובן, כי אין בידינו מסמכים כתובים (או הקלטות…) בשפה זו. ובכל זאת, בלשנים ניסו לשער כיצד נשמעה. אם אתם סקרנים, תוכלו להאזין כאן לסיפור קצר בפרוטו-הודו-אירופית (היפותטית). הטקסט הכתוב והסברים נוספים נמצאים כאן.

 

8 תגובות
  1. אז עכשיו צריך לגלות את גלגולי המילה כפית!

    • אז זהו, שכפית היא מילה צעירה, מן העברית החדשה, ובכל זאת יש לה ייחוס: היא אחותה הקטנה של הכף, שמופיעה כבר בתנ"ך, ויתרה מזו, כבר בספר מוקדם, "במדבר". למשל, "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת" (במדבר ז' י"ד). ול"כף" יש בנות דוד בשפות שמיות מהדור הישן – אכדית, אוגריתית, ארמית וגם ערבית.
      בוקר טוב ויום מתוק : )

      • יאיר permalink

        אך כפסע בין הסוכר ומחלת הסוכרת, אשר שמה הלטיני Diabetes mellitus . מנין? ה-diabetes ביוונית פירושו אמנם "הפרשה מוגברת של שתן", אבל המשמעות המקורית של המילה היא צינור, מעביר נוזלים, סיפון, כמו זה המותקן בתחתית הכיור. וה-mellitus הוא "כמו דבש" (mel בלטינית, דבש) – ומכאן, שתן מתוק.

      • משה רדליך permalink

        שלומית.יש כת של מאמינים ששתית שתן היא בריאה.שיהיו בריאים זה לא בשבילי.
        משה רדליך.

        • בנזוגי הדפיס לי חולצה שכתוב עליה "לא כל מה שלא טעים בריא". אבל במקרה שלפנינו, גם אם זה כן בריא אני מצטרפת אליך.

  2. משה רדליך permalink

    הכתבה על המילה סוכר מאד מעניינת.תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: