Skip to content

הדרן!

אפריל 24, 2015

ביכורים

בפוסט הקודם דיברנו על מילים שמקורן דתי, או "מילים שאלוהים מסתתר בהן", כניסוחו היפה של בנזוגי אוהד. בינתיים גיליתי עוד אחת כזו, מעניינת ומקסימה במיוחד – המילה "הדרן". "הדרן" נגזרת כמובן מהשורש הדר בארמית, המקביל לשורש חזר בעברית (ואינו קשור לשורש הדר בעברית, שמשמעותו כבוד או קישוט).

בתלמוד, שחלקים גדולים ממנו כתובים בארמית, מופיע השורש הארמי הדר פעמים רבות, כגון בביטוי "הָדרָא קוּשיָא לדוּכתָא" – חזרה הקושיה למקומה, הבעיה לא נפתרה. בעברית החדשה נטבעו כמה מילים המבוססות על שורש זה, ובהן מהדורה (הוצאה נוספת, חוזרת, של ספר) והָדִיר (שאפשר לחזור עליו שוב ושוב ולקבל אותן תוצאות). "הדרן", לעומת זאת, אינה מילה חדשה: זהו שמה של דרשה הנאמרת כאשר מסיימים ללמוד אחת ממסכתות התלמוד. זאת בעקבות המילה הראשונה בטקסט שמקובל לומר בהזדמנות זו: "הֲדַרַן עַלָךְ מַסֶּכֶת (שם המסכת)…" – כלומר "חזרנו עלייך מסכת זו-וזו" – הצהרה על סיום לימוד המסכת, ובהמשך הבטחה לא לשכוח אותה.

כמו מילים אחרות בעלות משמעות דתית, גם "הדרן" זכתה למשמעות נוספת, חילונית; ובדומה למשמעות הדתית של דרשה הנאמרת בסיום הלימוד של מסכת, המשמעות החילונית היא יצירה נוספת שהאמן מבצע לאחר הסיום הרשמי של ההופעה.

*

תוספת לסבלנים: שימו לב לדמיון הפונולוגי בין השורש העברי חזר לשורש הארמי הדר: האות זי"ן בשורש העברי מקבילה לאות דל"ת בשורש הארמי, חילופים שכיחים בין שתי השפות האלה (כמו בצמדים זה-דא, זהב-דהב); והחי"ת בשורש העברי מקבילה לה"א בשורש הארמי. החלפת החי"ת בה"א היא דוגמה להיחלשות ולעתים אף להיעלמות של אותיות גרוניות בארמית הבבלית (המופיעה בתלמוד הבבלי) לעומת הארמית המקראית; תופעה זו של היחלשות הגרוניות אופיינית כמובן גם לעברית, ולא רק בתקופה המודרנית, ועל כך כתבתי בקטנה כאן. המתעניינים יוכלו ליהנות גם ממאמרו המעמיק של פרופ' יחזקאל קוטשר על הארמית של התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי, העוסק בחילופי עיצורים ובהיבטים רבים אחרים, כאן.

תוספת לסבלנים במיוחד: הנה פסקת הפתיחה של הקטע "הדרן עלך", שמשולב בה שם מסכת ביכורים –

הֲדַרַן עַלָךְ מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים וְהֲדַרַך עֲלָן, דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לָא נִתֽנַשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים וְלֹא תִּתֽנַשִׁי מִינַן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְאָתֵי.

ובעברית:

חזרנו עלייך מסכת ביכורים וחזרת עלינו, דעתנו עלייך מסכת ביכורים ודעתך עלינו, לא נישכח ממך מסכת ביכורים ולא תישכחי מאיתנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.

ראשית, טקסט יפה ופיוטי. שנית, שימו לב לצירוף "לָא נִתֽנַשֵׁי מִינָךְ", לא נישכח ממך, המזכיר לנו את פירוש הביטוי "תהום הנשייה" – תהום השכחה.

והנה דיון יפה בטקסט הזה, מאת יעקב מאיר, בפורטל "הדף היומי".

בראש הפוסט: סוג של ביכורים, היצירה "פירות", הדפס אבן של אלפונס מוכה (Mucha).

16 תגובות
  1. איל permalink

    ביס! ביס!

  2. משה רדליך permalink

    יפה ומחכים.
    שלומית את כתבת בנזוגי כמלה אחת.האם זה לא נכון יותר לרשום זאת כשתי מילים נפרדות?

    • תודה רבה לך, משה! אני שמחה שנהנית. ואתה כמובן צודק, "בן זוגי" הוא הצורה הנכונה והתקנית – "בנזוגי" הוא כתיב קצר ולא-פורמלי, אפשר להגיד – סוג של לשון חיבה : )

  3. אהובה permalink

    תודה על פוסט מעניין ומחכים – אני נהנית מאוד מהבלוג שלך… חלק מאנשי המחשבים מכירים גם את המילה "מהדר" שהיא המילה העברית לקומפיילר, תוכנה שמתרגמת שפת תכנות עלית לשפת מכונה. תמיד חשבתי שהסיבה היא שהתוכנה צריכה לעשות מספר מעברים על הקוד המקורי אבל פתאום אני חושבת שאולי המקור הוא המילה "מהדיר" (עורך). אז למה בעצם עורך נקרא מהדיר?

  4. תודה רבה, אהובה! אני שמחה שאת נהנית מהבלוג בכלל ושמצאת עניין בפוסט הזה – בפרט. השאלה שהצגת טובה מאוד, ותהיתי עליה בעצמי. המילה "מהדר" במשמעות קומפיילר מופיעה במאגר המונחים של האקדמיה ללשון וגם ברב-מילים, אך כאשר הכנתי את הפוסט, לא מצאתי הסבר בדוק למקור המילה (שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון, אבל טרם נעניתי), ולכן לא כללתי אותה.

    בעקבות השאלה שלך שבתי וחיפשתי, ומצאתי הסבר של רוביק רוזנטל באתר "הזירה הלשונית". קורא שאל את רוזנטל את השאלה הזאת, והוא עונה (בהמשך צירפתי גם לינק):

    "השאלה מעניינת, והתשובה עוד יותר. אמנון שפירא, העומד בראש הוועדה למונחי המידע והמחשבים באקדמיה ללשון, מסביר שהמונח 'מְהַדֵּר' על נגזרותיו השונות נולד במילון הראשון של מונחי עיבוד נתונים, שבו הונחה תשתית המינוח העברי בתחום. העבודה על המילון המדובר החלה בשנת 1966 והגרסה המלאה שלו התפרסמה בשנת 1971. ציון בושריה שהשתתף בהכנת המילון מסביר שהמידע שהובא לוועדה שהכינה את המילון היה שגוי, וממנו ניתן היה להבין שמדובר בתוכנית החוזרת על תהליך התרגום של תוכנית מחשב כדי לשפר את התוכנית. מכאן השימוש בשורש הד"ר שמשמעותו חזרה.

    תשובתו של אמנון מגלה את נפלאות העברית. הדרת נשים מקורה בנדרים, הדרת מלך וקווי מהדרין מקורן בהידור שפירושו פיאור וכיבוד. הדרה במחשבים קרובה לפועל הארמי הדר, ממנו נגזרו המילים הדרן, מהדורה ועוד."

    אני עדיין מצפה לקבל בעצמי תשובה מטעם האקדמיה, ואוסיף אותה פה כאשר (כך אני מקווה) היא תגיע לידיי.

    http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2011/30122011.aspx

  5. אהובה permalink

    תודה רבה! אז עורך הוא מהדיר כי הוא מי שחוזר על הכתוב ומשפר אותו?
    לגבי הקומפיילר נראה לי שמתוך שלא לשמה בא לשמה. ישנם שני סוגים של "תכניות תרגום" -compiler ו – interpreter. הראשון זקוק למספר חזרות על התוכן, והשני מתרגם שורה-שורה ואינו זקוק לחזרה. ראיתי ש interpreter מתורגם כ "מפרשן". עם זאת, החזרה אינה התכונה העיקרית של הקומפיילר ולכן אולי באמת שם אחר היה עדיף…

    • תודה על התוספת בעניין הקומפיילר!

      בעניין המהדיר, פירושו מי שמכין *מהדורה* חדשה של ספר: "עורך מהדורה, מי שעורך ומתקין לדפוס ספר, וביחוד, מי שמוציא ספר ישן במהדורה חדשה" (אבן שושן); "מתקין מהדורה" (מילון ההווה). כלומר, המהדיר נקרא כך כי הוא מכין *מהדורה* (מילה שנגזרה כמובן מהשורש הארמי הדר), ולא משום ש*הוא עצמו* מבצע חזרה – אם כי ההבדל אינו כה גדול מבחינה זו שמי שמכין מהדורה נוספת, הוצאה חוזרת, ממילא מבצע בעצמו פעולה של חזרה.

  6. אהובה permalink

    החכמתי – חשבתי שאלו מילים נרדפות. תודה על ההסבר!

  7. קראתי את שתי הרשומות האחרונות בשוונג,
    מסיבות של נבצרות מחשב, אבל,
    יצא שנכון היה לקרוא אותן ביחד,
    וללמוד המון, ולהתפעל המון, מהשפה הנפלאה שלנו,
    ומהדרך שבה את חושפת את נפלאותיה.
    מרתק ומרגש.
    תודה.

  8. לאהובה ולכל המתעניינים בסוגיית המהדר (קומפיילר) והקשר שלו לשורש הדר – הרי תשובת רונית גדיש מהמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון, שאכן מביאה את הסיפור שמסר רוביק רוזנטל:

    "שלום וברכה,
    אכן המונחים הידור ומהדר הם מונחים שאושרו באקדמיה, והם קשורים לשורש הד"ר שמקורו בארמית ומשמעו חזרה. זה גם השורש של המילה 'מהדורה' וכן של המילה הארמית 'הדרן' (שפירושה המילולי 'חזרנו'). לפי הגדרתו ה'מהדר' הוא תכנת מחשב שמתרגמת תכנית מחשב הכתובה בשפה אחת – לרוב שפה עילית – לשפת מחשב אחרת, כגון שפת מכונה.
    איך הגיעו לשורש הד"ר?
    הנה מה שכתב לי אמנון שפירא, יו"ר הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים:
    למינוח הזה יש היסטוריה ארוכה מאוד. אני שמעתי את הסיפור מציון בושריה (ראש מדור המחשוב של האקדמיה בעבר) שהשתתף באמצע שנות השישים של המאה הקודמת בוועדה שהכינה את המילון הראשון של מונחי עיבוד נתונים. צריך לזכור שבאותה עת המונח Compiler באנגלית היה במידה רבה חידה, שכן באותו זמן לא השתמשו עדיין בתכניות כתובות בשפת-על ולא בתכניות תרגום מסוג זה. ככל שהצלחתי להבין ממנו, באחת הישיבות שלהם, היה מי שהסביר בטעות שמדובר בתכנית שחוזרת על פעולותיה כמה פעמים עד שהיא מגיעה לתוצאה ומכאן הייתה הדרך קצרה, כנראה, למהדר. זה הסיפור, בערבון מוגבל.
    עד כאן דבריו.
    אם יהיה לי מידע נוסף – אשמח לשתף אותך בו.
    בברכה
    רונית גדיש".

    • אהובה permalink

      תודה, מעניין גם מכיוון העברית וגם מכיוון היסטורית המיחשוב…

      • לגמרי, וגם מכיוון המסירה של הסיפור – ציון בושריה מסר לאמנון שפירא, ואמנון שפירא לרונית גדיש (ולפני כן לרוביק רוזנטל), ורונית גדיש לנו ("משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה"…).

  9. אהובה permalink

    סיפור בכמה מהדורות 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: