Skip to content

כל חרק לפי יכולתו, כל חרק לפי צרכיו

מרץ 24, 2015

כל חרק לפי צרכיו

 

השפה שאנו משתמשים בה מגלה מי אנחנו באלף דרכים, מקצתן ברורות ומקצתן דקות וסמויות יותר. אם תחנות החיים שלנו כוללות, למשל, רקע דתי, שירות צבאי, קיבוץ או סיבוב בגילמן – המאזין הקשוב והמתמיד יוכל לגלות זאת.

לפני אי-אלו שנים זכיתי להאזין לבני נוער מתנועת הקיבוץ הארצי, שלמדו בבתי הספר של התנועה בשנות השלושים עד שנות החמישים. לא האזנתי לקולם, אמנם, אבל קראתי עבודות סיכום שכתבו בתחום הביולוגיה, לצורך עבודת התיזה שלי בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. שאלת המחקר הייתה, האם האידאולוגיה הסוציאליסטית-מרקסיסטית של התנועה השפיעה על האופן שבו למדו ביולוגיה במוסדות החינוך שלה. התשובה המפורטת, למתעניינים, נמצאת כאן; אך חלק מן התשובה רלוונטי גם לבלוג הזה, והוא – כי ביטויים ותבניות לשון מתחום השיח הסוציאליסטי או המרקסיסטי צצים בעבודות במפתיע גם כאשר התלמידים כותבים על נושא שאין לו שום הקשר חברתי. נתבונן כאן בדוגמאות אחדות.

בדיון פילוסופי בשאלה של ויטליזם לעומת מכניזם כותב אחד התלמידים:

"דברי ימי הביולוגיה אינם אלא קורות ההתקוממות של 'כוח החיים' מפני אי ההכרה".

מבלי להתייחס כאן לסוגיה הפילוסופית, בולטת הפרפראזה על המשפט המפורסם מתוך "המניפסט הקומוניסטי" של מרקס ואנגלס – "דברי ימיה של כל חברה עד כה הם דברי ימיה של מלחמת המעמדות".

בעבודה אחרת, העוסקת בחרקים, כותב תלמיד:

"במעמדות שאצל החרקים כל אחד עובד לפי יכולתו, וכל אחד מקבל לפי צרכיו".

זוהי כמובן פרפראזה על אמרתו של מרקס "מכל אדם לפי כשרונותיו, לכל אדם לפי צרכיו" – המופיעה ב"ביקורת מצע גותהא", ושהייתה לאחד מעקרונות החברה הקיבוצית.

במקומות אחרים השתמשו התלמידים בביטויים שמקורם אינו דווקא בז'רגון המרקסיסטי, אלא בהשקפת עולם חברתית שמאלית במובן רחב יותר. המשפט שלהלן, למשל, לקוח מתוך תיאור של חלוקת התא:

"הכרומוסומות אינן שוות בגדלן ובצורתן, לכן לשם חלוקה צודקת עליהן להחצות".

תיאור זה נכתב בשנת 1939; שלוש שנים אחר-כך נכתב משפט דומה במהלך תיאור של מיוזה (חלוקת תא לתאי זרע או ביצית):

"כך מקבלים 4 תאים חדשים שכל אחד מכיל 4 כרומוזומים. התחלקות אחרונה זו מבטיחה את הירושה הצודקת".

החיקוי הסגנוני של אמרות ידועות מתוך כתבי מרקס ואנגלס, ותיאור חלוקת התא במונחים של צדק חלוקתי, הם דוגמאות ל"נדידה" של ביטויים וצורות לשוניות מן התחום החברתי-פוליטי לתחום לימודי המדעים. דוגמאות אלה מעידות כי מרקסיזם ומחשבה חברתית שמאלית היו חלק מעולמם האינטלקטואלי של הכותבים, שממנו שאבו ביטויים ותבניות לשון בבואם לבטא את מחשבותיהם.

השבוע הייתה לי הזדמנות נעימה לחזור לעבודת התיזה שלי, כיוון שהוזמנתי להרצות עליה בפני תלמידי התכנית לתואר מוסמך במחשבה ביולוגית באוניברסיטה הפתוחה. תודה לצוות התכנית, ובפרט לד"ר בתיה זלינגר ולד"ר סוזי פישר, על המפגש המוצלח. רצה הגורל ובמפגש זה זכיתי לשמוע את קולה האמיתי של אחת התלמידים שכתבו את העבודות שקראתי – תמר פינק-ריינר, היום תלמידת מוסמך בתכנית.

6 תגובות
  1. איל permalink

    חרקי כל העולם – התאחדו!
    בעצם אולי זה לא רעיון כל כך טוב…

  2. דיצה permalink

    מרתק

  3. אכן מרתק.
    גם המאמר המפורט מעניין מאד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: