Skip to content

מילה, חצי מילה, מילה חדשה

נובמבר 22, 2014

אמפיתיאטרון

 

לא מזמן נתקלתי לראשונה במילה אמפיפארק (או אמפי-פארק), שפירושה – קל לנחש – אמפיתיאטרון שנמצא בפארק, ואפשר לראות בו הופעה בישיבה על הדשא.

המילה שקופה למדי, ובכל זאת קצת מצחיקה, שהרי אמפי- היוונית, ומקבילתה הלטינית ambi-, הן תחיליות שפירושן "משני הצדדים", "שניהם" או "מסביב" (למשל ambidextrous – משתמש במיומנות שווה בשתי הידיים). המילה "אמפיתיאטרון" מורכבת כמובן מהמילה "תיאטרון" ומהתחילית "אמפי-", המציינת שהצופים יושבים מסביב לבמה. בעברית של היום, המילה "אמפי" משמשת כקיצור של "אמפיתיאטרון" (ומופיעה כך אפילו במילון רב-מילים), כלומר התחילית קיבלה את משמעותה של המילה השלמה. מכאן קצרה הדרך לשימוש ב"אמפי" ליצירת הצירוף או ההֶלחֵם אמפיפארק – שנועד לומר "אמפיתיאטרון שנמצא בפארק", אף שפירושו המילולי הוא בערך "פארק משני הצדדים" או "פארק מסביב".

האם יש עוד דוגמאות מסוג זה? יש ויש, מקצתן ותיקות ומקצתן חדשות ומפתיעות. המילה "אוטו", למשל, משמשת בעברית כמילה נרדפת ל"מכונית". את המשמעות הזאת קיבלה "אוטו" כקיצור של "אוטומוביל". autos ביוונית פירושה "אותו" או "עצמי", ו"אוטומוביל" פירושו "נע בכוחות עצמו" (אותה תחילית מופיעה גם ב"אוטומט", ב"אוטוביוגרפיה" וב"אוטיזם"). אך כקיצור של "אוטומוביל", "אוטו" משמשת כיום ליצירת צירופים חדשים כמו "אוטו-גלידה" ו"אוטו ספורט", שעל פי המשמעות הוותיקה של "אוטו" היו מתפרשים "גלידה עצמית" ו"ספורט עצמי"!

בדומה לכך, גם המילים תחתית, סראונד ובאנגלית remote משמשות כדי לציין רכבת תחתית, surround sound ושלט-רחוק בהתאמה, אף ששמות העצם "רכבת", sound ו-control הושמטו, ונשארו רק שמות התואר שתיארו אותם: תחתי, מסביב, מרחוק.

המילים והתחיליות שהזכרתי עד כה הן ברובן המכריע לועזיות. האם התופעה הזאת, של תחילית או שם תואר הרוכשים לעצמם את המשמעות של הצירוף השלם, קיימת גם במילים עבריות? כן: מצגת נהדרת של האקדמיה ללשון העברית מספקת לנו כמה דוגמאות מרנינות – ביניהן המילה "גלויה" (במקור "איגרת גלויה", שם העצם נשמט ונשאר רק שם התואר); חצאית (במקור "שמלה חצאית"); צוללת ("אנייה צוללת") ועוד.

תודה ליעל סגל על "אמפיפארק".

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

9 תגובות
  1. יאיר permalink

    קיים בהחלט גם בעברית: שלט רחוק היה לשלט; מחד גיסא/מאידך גיסא היו (בשיבוש) למחד ומאידך; ובעיטות-קרן בכדורגל היו לקרנות.

    • תודה, יאיר – מחד ומאידך הם דוגמאות נהדרות! בארמית, "חד" הוא "אחד" ו"אידך" הוא אחר או שאר, ואילו "גיסא" הוא צד, כך שהשמטת "גיסא" משאירה לנו, מילולית, רק "מאחד" ו"מאחר". גם "קרנות" היא מאותה חבורה. "שלט" היא לדעתי דוגמה שונה, כי פה המילה שהושמטה היא המילה המתארת, והמילה שנשארה היא העיקרית, שם העצם שמציין שמדובר במשהו ששולט, כך שמשמעות המילה לא השתנתה כתוצאה מההחסרה (על "שלט רחוק" כתבתי באחד הפוסטים הקודמים, והיה שם דיון מעניין בתגובות).

  2. מצחיק, אבל אני בפירוש זוכרת שהמחשבה הזו עברה בי,
    אבל לא מצליחה להזכר לנוכח איזה ביטוי או שם עצם.
    מבטיחה שכשאזכר אבוא לספר 🙂
    ובינתיים,
    תודה על העניין.

  3. משה רדליך permalink

    קצת הגות.ככל שמתקדמים בזמן ממהרים ומקצרים..מהר מהר םן תאחר..זה קורה בשפה,בהתנגות היומיומית ובה בהבטים אחרים.במה חכמה יש בשיר "ליםא העגלון" שאומר "אך אם נרוץ מהר מהר אז כל עסק ישבר".

    • לגמרי, משה, ממהרים, ממהרים, ולאן? הסוף ידוע וקבוע ואין מה למהר אליו… כדאי להתעכב וליהנות בדרך.
      ברמה הלשונית, גיא דויטשר כתב נפלא על מגמת הקיצור בלשון בספרו "גלגולי לשון". הוא מביא דוגמאות רבות למילים ולצירופים ההולכים ומתקצרים במהלך הזמן מתוך "עצלות" ורצון לקצר. הוא מתאר גם מגמה הפוכה – של הוספה, הארכה וחזרה כדי להדגיש ולחזק. השילוב של שתי המגמות האלה מביא לדחיסה ולקיצור של מילים קיימות וליצירת צירופים חדשים ארוכים יותר.

  4. האם התופעה הזו קשורה איך-שהוא בזו: היעלמות המילה יום מן הטקסט הטלביזיוני (אין יותר יום ראשון או שני וכו' אלא "בראשון… בשני… וכולי)?

  5. מוסיפה חלק מדיון מעניין מפייסבוק:
    אורי אמיתי: וכמובן, אף אחד מהאמפים המסתובבים בשטח אינו, באמת, אמפי, אלא תאטרון סתם.
    רונן ביתן: זה די פשוט: תיאטרון הוא חצי עיגול, היה לו קיר מאחורי הבמה (מכונה סקנה פרונס) ששימש הן ליופי כתפאורה והן לטובת האקוסטיקה. מה ראו בו? טרגדיות וקומדיות. לעומתו אמפי תיאטרון הוא אליפטי. המרכז שלו היה נמוך יותר כך שהיה קיר שחצץ בין המופע ובין הקהל. מה ראו בו? גלדיאטורים, קרבות ימיים (חלק מהם ניתן היה להציף) והלהיט – הנוצרים נגד האריות. המסורת הנאה של אנשים נקרעים לגזרים בידי חיות או אנשים אחרים נשארה בספרד בצורת קרבות המטאדורים שמסתיימים לפעמים במות השור ולפעמים במטאדור מדמם. אז למה בארץ קוראים לכל תיאטרון אמפי תיאטרון? אולי מאותה הסיבה שכל רב הוא היום גאון, גאון גדול, צדיק וכו'.
    תודה אורי ורונן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: