דילוג לתוכן

שנות טובות ומתוקות

ספטמבר 30, 2014

והנה פרויקט קטן ונחמד לכבוד חגי תשרי, הפעם לא מתחום העריכה אלא הכתיבה והעיצוב: לילי פֶּרי, העורכת הראשית המקסימה של הוצאת טוֹטֶם ספרים, ביקשה טקסטים ועיצוב לכרטיסי שנה טובה וגמר חתימה טובה בעבור ההוצאה.

גייסתי אפוא את בן זוגי אוהד, שנוסף על כשרונותיו בתחום הקריאייטיב הוא גם מעצב הבית, והראיתי לו את התמונה שהתבקשנו להשתמש בה בכרטיס השנה-טובה. בעקבות תמונת האשה ההולכת תוך כדי קריאה, ניסח אחד מאיתנו את האפוריזם האופטימי "לא תמיד צריך לראות לאן הולכים כדי להגיע". האחרת מאיתנו הציעה ברכה מתאימה להוצאה לאור – "שתהיה שנה טובה, מהדף הראשון עד האחרון".

מכיוון שהתמונה צבעונית מאוד וקשה למקם עליה את הטקסט כך שיהיה נאה וקריא, הציע אוהד עיצוב דמוי ספר, שבו הטקסט נמצא בחלק העליון.

totem new year 2-03

totem new year 2-04

שתי הגרסאות מצאו חן בעיני לילי והופצו במייל ובפייסבוק.

המשכנו לכרטיס הברכה לגמר חתימה טובה. לילי מטוטם ביקשה לשלב בברכה את השיר "אמונה" של הסופר והמשורר דב בהט, ששלושה מספריו ראו אור בהוצאה (אפשר ללחוץ על הכרטיסים כדי להגדיל ולקרוא). הוספנו את הברכה "תחילת קריאה טובה, גמר חתימה טובה ורק ספרים טובים". אוהד בחר בפונט בסגנון כתב סת"ם, שבו האותיות מעוטרות בכתרים. פה ישנם שני עיצובים, באחד מהם מסגרת של רימונים – מסמלי ראש השנה וקישוט מקובל לספרי תורה. גם כאן, שתי הגרסאות התקבלו ושימשו במקביל.

Gmar Hatima-03 (1)

Gmar Hatima-04

תודה לטוטם ספרים וללילי פרי, העורכת הראשית של ההוצאה, שאפשרו את הצגת כרטיסי הברכה בבלוג ואף ניאותו לערוך הגרלה של ספר השירה של דב בהט "אלופי החיים" בין קוראי הבלוג.

אם ברצונכם להזמין כרטיס ברכה לראש השנה – זה הזמן! פנו דרך "צרו קשר" למעלה ונשמח לנסח ולעצב לכם ברכה לשנה טובה ומתוקה.

 

7 תגובות
  1. איילה זמרוני permalink

    נהדר. כל הכבוד לעוזיאל ג'וניור.

    רק צריך לכתוב
    שנה טובה,
    מלילי ומצוות טוטם

    • בעקבות השאלה של איילה, בדקתי עם האינסטנציה המתאימה – קרי, האקדמיה ללשון – את סוגיית החזרה על מילת יחס וה"הכשר" להימנע ממנה במקרים מסוימים. להלן התשובה – אכן אפשר להימנע מחזרה על מילת היחס אם הפריטים "כרוכים יחד":

      שלום וברכה,
      אמנם מוטב ומומלץ לחזור על מילת היחס, אך ההימנעות מהחזרה אינה בהכרח שגיאה ולעתים אף יש בה היגיון. הנה מה שהשיבה בעבר בעניין זה עמיתתי צופי ליבוביץ:
      לפי מקורותינו (גם במקרא וגם בלשון חכמים) דרך המלך היא לחזור על מילת היחס (כל מילת יחס) לפני כל שם ושם: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"(בראשית א, א); "וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" (בראשית לא, כז) ועוד. כך כל מילה עומדת בפני עצמה עם מילת יחס משלה. אמנם לפעמים גם במקורות משמיטים את מילת היחס, אך מוטב לנהוג כך רק כשמדובר ברשימה ארוכה במיוחד, בגלל הסרבול. לפעמים ההימנעות מהחזרה מבטאת קשר כלשהו בין הפריטים, כאילו כרוכים הם יחד. למשל: "המדריך להיריון ולידה".
      בברכה,
      ד"ר קרן דובנוב

  2. יאיר permalink

    1. צריך עיון איך הגענו משנה טובה (ביחיד) לשָנוֹת טוֹבוֹת (ברבים, אבל רק לכרטיסי הברכה, שהרי איש אינו אומר "תזכה לשנות רבות").
    2. הספרים והשנה החדשה כבר העסיקו את חז"ל: "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים". האמת, שזה נשמע יותר כמו הנהלת-ספרים של מנהלי חשבונות, מאשר הספרים שאת מדברת עליהם…
    3. כולם חגי תשרי. איך היה סוכות לחג-אוקטובר?

    • שלום, יאיר!
      1. לדעתי, כמו במקרים אחרים, הבחירה בצורת רבים שונה מהרגיל משמשת את הדוברים ליצירת בידול – כלומר, כדי להפריד בין "שנים טובות" (השנים) ל"שנות טובות" (הכרטיסים). כמו "תורות" במשחק השונים מעט מ"תורים" ללחם או אצל הרופאה, וכמו "מסעים" בשחמט להבדיל מ"מסעות" לארצות רחוקות. כתבתי על כך כאן
      https://shlomitouziel.wordpress.com/2012/11/16/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/
      2. נכון כמובן; קצת פולנים שם בשמיים.
      3. סוג של הומור… אולי יצליח בקריאה שנייה : )

  3. עמית שמרת permalink

    אכן עיצובים יפים! אני רוצה להשתתף בהגרלה ולכן אציין את האלמנט הבא: דגל עם תפוח ונר עליו.
    גדלתי בשכונה חילונית שהיו בה דתיים מתי מעט וכשחלפנו ליד בית הכנסת במתן תורה, הדגלים הללו נראו לי תמיד מסתוריים וקסומים מאד (וגם הילדים שאחזו בהם).

  4. משה רדליך permalink

    זאת לא תגובה לכתבה פשוט אין לי דרך אחרת להגיד לך תודה.כל כתבה וכל מייל שלך פשוט חגיגה בשבילי.

כתוב תגובה לשלומית עוזיאל לבטל