Skip to content

למה "שכיח" הוא לא משהו ששוכחים?

אוגוסט 9, 2014

TOPSHOTS-CYCLING-FRA-TDF-2009-VATAN-SAINT-FARGEAU-PACK-POSTCARD

"אביגיל, את יודעת מה זה 'שכיח'?"

"משהו ששוכחים אותו?" שיערה בתי בת הרגע-לשש.

ובכן, לא בדיוק. אבל מדוע לא, בעצם? האם יש קשר בין "שכחה" ל"שכיח"? הלכתי לבדוק.

מילון אבן שושן מציין כי השורש העברי שכח מקביל לשורש שכח בארמית, שפירושו "מצא", ומציין בסוגריים "משמע הפוך!". חידת ה"שכיח" נפתרת מיד: פירושה הוא פשוט "מצוי" בארמית.

מכאן גם פירושו של הביטוי "חבל על דאבדין ולא משתכחין", הנאמר לזכרו של נפטר (ומקורו בתלמוד הבבלי): לא "חבל על אלה שאבדו ואינם נשכחים", כפי שנדמה על פי פירוש המילה בעברית, אלא "חבל על אלה שאבדו ואינם נמצאים (איתנו)".

יפה – הן המילה "שכיח" והן המילה "משתכחין" בצירוף "דאבדין ולא משתכחין" נגזרות אפוא מן השורש הארמי, ומכאן משמעותן. אבל מדוע משמעות השורש העברי שונה ממשמעות השורש הארמי, ולמעשה כמעט הפוכה, כפי שציין אבן שושן?

פה בא לעזרתנו מילון בן יהודה, שבו מופיעה ההערה: "במשמעות זו" (כלומר, של שִכְחָה) "אין השורש אלא בעברית בלבד, ובארמית אשכח פירושו מצא, ואפשר שנולדה ההוראה שבעברית מתוך שימוש בשלילה במשמעות לא מצא (עוד)".

על פי השערה זו, משמעות השורש התהפכה במעבר לעברית בגלל הופעות מרובות של "שכח" בהקשר של שלילה. אכן יש כמה דוגמאות כאלה בעברית, אם כי לא עולה בדעתי דוגמה נוספת של פועל שמשמעותו השתנתה כך. דוגמה ידועה היא כלום, שפירושו "משהו": "אין העבד חייב כלום" (משנה, גיטין ד, ד). אך מכיוון שהמילה מופיעה בעיקר בהקשרים של שלילה – כגון "אינו חייב כלום" – התהפכה למעשה משמעות המילה, וכיום משתמשים בה בעיקר במשמעות של אפס, אַיִן ("מה את עושה?" "כלום").

"שום דבר" עברה תהליך דומה: "שום" פירושו "משהו", שוב בעיקר בהקשרים של שלילה, וגם הצירוף "שום דבר", המשמש להדגשה, פירושו במקורו "משהו, דבר-מה" ("אם יש לתקן שום דבר בהם" – רשב"ם, שמות ב, ב). גם כאן, ההופעה החוזרת בהקשרי שלילה ("לא מצאתי שם שום דבר מעניין") הביאה להיטמעות של השלילה במילה עצמה ("מה אתה רוצה ממנו?" "שום דבר"). גם המילה "מאומה" עברה שינוי משמעות דומה.

משעשע להבחין, שהגדרת המילה "כלום" במילון ההווה היא "שום דבר" – הגדרה הרוקדת בחן על שתי החתונות, ומתאימה גם למשמעותן המקורית של המילים וגם למשמעותן הרווחת כיום: כך או כך, "כלום" ו"שום דבר" הם אכן שקולים.

22 תגובות
  1. תמיד חשבתי שיש קשר לוגי, במובן שהמצוי והנפוץ שכיח, בעוד הנדיר נחרט בזכרון.

  2. זאב רז permalink

    איזה יופי!!
    לא ידעתי על "משתכחין" ומשמעותו הארמית

  3. משה רדליך permalink

    מעניין.תודה.
    משה רדליך

  4. ICNIC permalink

    תודה! עשית לנו סדר בכמה מהביטויים השכיחים והחידתיים.

  5. אוי זה הזכיר לי סיפור יפה על הביטוי The lady doth protest too much שמופיע בהמלט – המשמעות שלו היום היא "הגברת מוחה קצת יותר מידי" והוא משמש לתיאור מישהו שמכחיש בכזה מרץ שכנראה שהוא אשם. אבל המשמעות המקורית של המילה protest במאה ה-17 היא דווקא מודה, או מצהיר ולכן המשמעות המקורית היא מישהו שמצהיר יותר מידי עלי משהו (לחיוב) ולכן חושדים בו שהוא לא בדיוק כנה.

  6. מצחיק, בדיוק חשבתי השבוע על ביטויים שנתהפכו (קצת בוטה, להרחיק ילדים). המחשבה התחילה מהביטוי "שם זין" שבעצם תחילתו ב"לא שם זין" ולמעשה שניהם בעלי אותה משמעות. ומשם הפלגתי ל"חבל על הזמן" שמילותיו נשמרו אבל משמעותו התהפכה. שכיח ומצוי שתיהן מילים שאהובות עלי, נחמד לגלות שהן אחת. ועוד אנקדוטית, מנפלאות הקומוניקטים (ימי עבודתי ב'מפה') שאחד מהם הכריז על הופעה, אחת שטרם התקיימה כמובן, כ"הופעה בלתי נשכחת" מה שגרם לי להמציא את המונח "בלתי נשכח למפרע".

    • יאיר permalink

      תודה לך, שלומית

      כפי שציינת, בלשון ימינו השִכְחה והשָכיח התערבבו להם, אבל מובניהם שונים. בתלמוד, השימוש בשורש שכח כדי לציין מצוי, הוא שכיח ומצוי ביותר: "כי הא דרב יעקב בר אבא אַשְכַּח חביתא דחמרא לאחר שנפתחו האוצרות, אתא לקמיה דאביי, אמר ליה: זיל שקול לנפשך", ובתרגום הרב שטיינזלץ: כמו מעשה זה שרב יעקב בר אבא מצא חבית יין לאחר שנפתחו האוצרות, בא לפני אביי לשאול מה לעשות, אמר לו: לך קח לעצמך שאין אתה צריך להכריז על כך" (בבא מציעא, דף כג ע"ב).

      עוד הערה קטנה: בהבאת דברי בן-יהודה, ראוי לזכור שהוא הספיק לראות בחייו רק חמישה מ-16 כרכי המילון. ההערות בערכים לשאר הכרכים – והן מסומנות במילון בסוגריים מרובעים – נכתבו בידי אחרים, וביניהם מ.צ. סגל ונ. ה. טור-סיני, שגם ערך את הכרכים.

      • חן חן לך, יאיר. המשפטים שהבאת מהתלמוד (ובפרט הפועל "אַשְכַּח") הם בארמית, לכן אין פלא שהשורש "שכח" מופיע בהם במשמעותו הארמית – כלומר זו אינה דוגמה לשימוש בשורש במשמעות "מצא" *בעברית*.

        תודה על ההערה בעניין מילון בן יהודה – אכן ההערה מסומנת בסוגריים מרובעים, כלומר היא הערת העורכים.

    • בלתי נשכח למפרע, מעולה! אחד הטובים.

      לגבי לא שם ז**, באמת חשבתי עליו כשכתבתי, זה כמו "שם פס" ו"לא שם פס" הוותיק. אבל זה נראה לי כמקרה מיוחד, לכן העדפתי לא להיכנס אליו. אגב, עוד מקרה מיוחד הוא הביטוי התנ"כי "בירך אלוהים" במובן קילל את אלוהים (לדוגמה, באיוב – "וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ, עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ; בָּרֵךְ אֱלֹהִים, וָמֻת"). פה ההיפוך במשמעות הפועל הוא מכוון, סוג של לשון נקייה.

  7. ועוד שכ"ח אחד אחר לגמרי: לפי מה שלמדתי, בפסוק הידוע "אִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי", 'תִּשְׁכַּח' (ולא 'תִּשָּׁכַח'!) הוא פעל שמשמעותו 'תיבש', שמקורו בכלל בשורש ת'כח (עם המעתק ת'->ש שנפוץ בעברית), כלומר יש שם משחק מלים.

    • שלום יעל, מעניין. במילון בן יהודה מצאתי את האפשרויות "תַּש כֹּח ימיני" או את האפשרות להבין "ימין" כ"דיבור" ולפרש "ייאלם דיבורי" בהקבלה ל"תדבק לשוני לחכי". אבן שושן, לעומת זאת, כולל בפשטות את "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ברשימת הדוגמאות ל"שכח" בבניין קל במובן "נעלם מזכרונו". תודה על הפירוש שהוספת.

  8. רויטל permalink

    ובעניין כלום-משהו אם יותר לי לצטט מתוך הספר ניסים ונפלאות מאת לאה גולדברג המופלאה:

    כלומברוש כלומברוש אין לו כלום בראש! זמזמה מרים בלי הרף.
    רגע אחד גברת צעירה – פנה הדוקטור כלומברוש אל מרים – עלי להעיר את אזנך, כי שמי אינו מתפרש על הדרך שאת נקטת. כלום בראש פרושו משהו בתוך הראש. כי המלה כלום אין פרושה "לא כלום". "כלום" גברתי הצעירה, אין זה כל עיקר "לא שום דבר" אלא "שום דבר" היינו – דבר-מה".

    • תודה על הציטוט המרנין, רויטל! הוא מבאר את עניין ההיפוך בדייקנות גמורה (ולאה גולדברג אכן מופלאה).

  9. מקובל לחשוב שהערבית המציאה את האפס והנה העברית מצאה אותו קודם אם כלום הוא אפס ובכול זאת הוא משהו הרי העברית גילת את האפס קודם אז כמה זה כלום ועוד כלום =שום דבר ןבממשלה מה יש לנו? כלום!הרבה כלומניקים שבכול זאת מנהלים אותנו

  10. ג.ק. permalink

    התפרסמו כידוע בעת האחרונה דעות ופירושים מקראיים/ות שנובעים/ות מאבחנות שרחמנא ליצלן בעיניי השמרנים אינן עולות בקנה אחד עם עמדתם של חכמים כרש"י, שאין לכאורה מה להתוכח עליהן, כאילו הן משולות לתורה מסיני ולא דעתו של פלוני, חכם ככל שנחשב. עניות דעתי לגבי הערך 'שכיח' היא שהערך דוקא כן נובע מהעובדה שהוא נשכח, בדיוק כפי שהילדה חשבה; וזאת, כיון שככל שדבר מסוים בנמצא יותר, פרטי ההתרחשותו שהתקימו כל כך הרבה פעמים וממשיכים להתקים שוב ושוב אינם זכורים על בוריים, בהיותם דבר של מה בכך(?) לעומת התרחשות נדירה שנצרבת בזכרון. מכאן שיתכן שתרגום ההערך 'נמצא' ויתרה מכך ערכו השורשי 'מצא' כ'שכח' ולהיפך, אינו אלא תוצאה של תוצאה של תאימות לאחור (backwards comparability בלעז)שחזרה על עצמה שוב ושוב וחצתה את הגבול שמעבר לו ההקשר ההגיוני הפשוט והנחתו שנויים במחלוקת. 'שכיח' אם כן לדעתי, הינו ביטוי שנובע מהשורש 'שכח' ומעצם תופעתו שחוזרת על עצמה באותה מתכונת או דומה שוב ושוב. ולהסיק ואו ואו לטעון ש'שכח' זה 'מצא' זה בעיניי הזוי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: