Skip to content

מישהו ראה כאן עול?

פברואר 27, 2014

עול. עריכה לשונית

השפה העברית דומה לסט צילומים של סרט תקופתי, שמילים יווניות בטוגות שותות בו קפה עם ביטויים עבריים מתקופת המקרא המוליכים חמורים ושוורים, ועם צוות הצלמים בג'ינס – מילים ומבנים תחביריים שהגיעו לא מזמן מן האנגלית.

אחת התופעות המרתקות בשפה היא תוחלת החיים השונה של מילים. יש מילים וביטויים בעברית המופיעים בתנ"ך, אחר-כך בלשון חכמים, וממשיכים לשמש גם כיום. ואילו אחרים הופיעו בשפה בשלב זה או אחר, ולימים נעלמו לחלוטין. קבוצה מעניינת במיוחד היא הביטויים המשקפים מציאות שאינה קיימת עוד (או כמעט אינה קיימת). בפוסט זה נתבונן בכמה ביטויים כאלה, ונבדוק כיצד האנכרוניזם שלהם משפיע על השימוש בהם.

הביטוי "לא תחסום שור בדישו" מופיע במקרא (דברים כ"ה ד') ונמצא בשימוש רב ומדויק בעברית בת ימינו – אף שרוב דוברי העברית לא ראו מעולם שור דש חיטה (או שור כלשהו). גם עול (ראו בתמונה למעלה) כבר אינו אביזר שמופיע בחיינו, וגם לא הדורבנות המשמשים לזירוז סוסים ובקר – אך הביטויים "לשאת בעול" ו"דברים כדורבנות" עודם קיימים. לא רק ביטויים שמקורם חקלאי איבדו את האקטואליות שלהם: את מקומן של החרבות תפסו זה כבר כלי נשק מחרידים בהרבה, ואף על פי כן "חרב פיפיות" ו"נפל על חרבו" (שניהם מן התנ"ך) עדיין בתוקף.

"חוטבי עצים ושואבי מים" המקראי בהחלט עדיין איתנו, אף ששתי המלאכות פסו למדי מן העולם (הראשון). גם "עבד כי ימלוך" עודנו פופולרי (בניגוד לבת זוגו, "שפחה כי תירש גברתה"). וכיוון שסוגיית הצדק החברתי נמצאת כיום על הפרק, מעניין להבחין עד כמה הביטוי הזה שמרני: העבדים צריכים להישאר במקומם.

ישנם גם ביטויים מאוחרים בהרבה המשקפים מציאות שחלפה מן העולם. "יצא המרצע מן השק", המבוסס על ביטוי הקיים ביידיש וברוסית, נולד מן הסתם כאשר מרצעים היו חפצים שכיחים יותר מאשר כיום. "כמו כוסות רוח למת", שמקורו ביידיש, נותר מתקופה שבה כוסות רוח היו שיטה רפואית מקובלת; ובקפיצה גדולה קדימה – "נפל לו האסימון": האסימון נפל, הביטוי נשאר. הופתעתי להבין שבעצם, גם "טלאי על טלאי" הוא ביטוי הנובע ממציאות ישנה: היום בהחלט מתקנים בגדים, אבל מטליאים – כבר לא.

כל הביטויים האלה מציירים תמונות שפסו (או כמעט פסו) מן העולם, ואף על פי כן אנו ממשיכים להשתמש בהם כדי לבטא את מחשבותינו. אפשר להתפעל מכוחם, או לחלופין להתרשם משמרנותם הלשונית של בני האדם. אך ישנם גם ביטויים (מצאתי מעטים יותר) שעודם קיימים, אך השתנו באופן יצירתי ומשעשע. "מילה בסלע", למשל, מקורו בתלמוד הבבלי, שם הוא מופיע כחצי מהביטוי "מילה בסלע, משתוקא בתרין" – כלומר מילה בסלע, שתיקה בשניים; "סלע" היה כידוע שמו של מטבע, ופירוש הביטוי ששתיקה יקרה לפעמים ממילים, ובמילים אחרות – לפעמים כדאי לשתוק. אלא שכיום רבים אינם מכירים את חלקו השני של הביטוי, ואינם יודעים ש"סלע" היה שמו של מטבע; והם מעניקים לביטוי חיים חדשים בצורה "כל מילה חרותה בסלע!".

ודאי מוכר לכם הביטוי "שתי ציפורים ב___ אחת". במה אחת? במילון אבן שושן מופיע הביטוי כ"הרג שתי ציפורים באבן אחת". הביטוי קיים באנגלית (משם כנראה הגיע אלינו) כ-to kill two birds with one stone. הצורה המופיעה באבן שושן היא אפוא תרגום מילולי של ביטוי זה. אך כבר זמן רב אין צדים ציפורים באבנים במקומותינו, ואכן, באופן הגיוני הופיעה הצורה "שתי ציפורים בירייה אחת" (הקיימת גם בספרדית!). משום מה, שכיחה מאוד גם הצורה התמוהה "שתי ציפורים במכה אחת". הרי ציפורים לא הורגים או צדים במכה. ייתכן שפה ניכרת השפעת הרוסית, שבה קיים הפתגם "שני זבובים במכה אחת".

ולבסוף, דוגמה מקסימה במיוחד: "המסך הגדול" ו"המסך הקטן" הם כינויים קלאסיים לקולנוע ולטלוויזיה. לאחרונה נכחתי בהרצאה שנשאה הסופרת דורית רביניאן, שבה ניסחה כבדרך אגב חלוקה חדשה ומבריקה: "המסך הגדול" – הטלוויזיה, "המסך הבינוני" – המחשב, "המסך הקטן" – הסמארטפון.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

12 תגובות
  1. כרגיל נהניתי מאוד לקרוא ולהחכים!
    כוסות רוח הן עדיין שיטת טיפול אלטרנטיבית שימושית!

    • תודה-תודה! בעניין כוסות הרוח, שקלתי לכתוב "במיינסטרים הרפואי", ובסוף הסתפקתי ב"מקובלת" 🙂

  2. אייר permalink

    לפני כמה ימים בדיוק שאלתי את עצמי על מקור הביטוי clean as a whistle באנגלית. שכן, האם משרוקית (a whistle) באמת כל כך נקיה?
    האינטרנט הציע שפע של סברות והצעות למקור הביטוי, והשכיחה מביניהן הייתה שהכוונה היא לשריקה של חרב שחותכת את האוויר. כלומר, משמעות הביטוי הוא "נקי כמו שריקתה של חרב"- או בקיצור נקי כמו שריקה. אלא שבאנגלית הפעולה והעצם משרוקית- מקבלות את אותה המילה וספק אם רבים יודעים את מה שעומד מאחורי הביטוי.

    • אכן גם אני תהיתי פעם-פעמיים בנוגע למשרוקית, אבל מעולם לא בדקתי את העניין. תודה על ההסבר! ביטוי מצלצל ומסקרן באנגלית שכן בדקתי הוא Lord willing and the creek don't rise (שפירושו בעברית פחות ציורית "אם ירצה השם" או "בלי נדר"). לשיבוש בצורת הפועל יש הסברים שונים – למשל, שמדובר ב-Creek, כשהכוונה לשבט האינדיאנים, כלומר אם שבט הקריק לא יתקומם. הנה פה יש הסבר שפוסל את ההשערה הזאת. http://www.worldwidewords.org/qa/qa-god1.htm

  3. מעניין כרגיל, תודה.

    לא ידעתי ש"סלע" הוא שמו של מטבע ולא הכרתי את המשך הביטוי.

    חרב פיפיות: http://reshet.tv/Shows/matzav_hauma/video/.aspx?vml=232485

    (אני נכחתי בהופעה החיה. זה היה מצחיק מאוד!).

    וגם נתקלתי בציוץ המעולה הזה: https://twitter.com/DrHalfbaked/status/435062612905033728

    • תודה, גל! הקטע ממצב האומה באמת מצחיק (לי ולבנזוגי יש קטעים דומים אגב, לא נעים לי לומר). והציוץ על הלהבות אחד המשובחים.

  4. (סליחה שהתעכבתי בדרך אל
    הרשומה המעולה הזו)
    כל כך הרבה למדתי,
    וגם כל כך הרבה אסוציאציות ושבילים
    התפצלו לי ממנה. נפלא.

    וואו. שפה זה דבר מרהיב!

    ואחת קטנה מעולמי:
    עול, שמופיעה גם בציור למעלה וגם בשם,
    יוק, וממנה גזורה גם המילה יוגה. באמת.

  5. כתבה מעניינת, כרגיל.
    גם טלאים עדיין יש פה ושם אבל הם כבר לא משמשים לתיקון בגדים אלא כחלק מתהליך יצירתם

    • תודה, מיכאל! אתה כמובן צודק – משתמשים בטלאים כאלמנט עיצובי (למשל, במרפקים של ז'קטים). וברור שלפעמים עדיין מטליאים בגד (יש פצ'ים מתגהצים עם ציורים לבגדי ילדים, שמשמשים בעיקר לקישוט אבל אפשר להסתיר בעזרתם קרע או כתם). אבל ככלל, תיקון בעזרת טלאי הוא די נחלת העבר.
      גם לגבי חפצים, מלאכות ומנהגים אחרים שהזכרתי, כמעט כל דבר עדיין קיים במידה כלשהי, אצל מישהו: אפילו בישראל עדיין חוטבים עצים (לקמינים), וכוסות רוח עדיין משמשות ברפואה אלטרנטיבית, כפי שטליה ציינה, ואני מניחה שחובבי רכיבה עדיין משתמשים בדורבנות (ואפילו עבדות יש בעולם לצערנו, אם כי היא לא חוקית ולא חלק מהמבנה החברתי כפי שהייתה). אולי רק טלפוני אסימונים נעלמו לגמרי. אבל הרוב המכריע של דוברי העברית משתמשים בביטויים האלה אף על פי שהתמונה שהם מתארים כבר אינה חלק מהמציאות שלהם (גם אם היא אולי חלק מהמציאות של מישהו אחר).

  6. אלישבע permalink

    יפה, מרתק, מעניין ומרחיב דעת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: