Skip to content

לקוחות יקרות?

אוגוסט 22, 2013

עריכה לשונית - לקוחות יקרות

"האם צורת הרבים של 'לקוחה יפה' היא 'לקוחות יפות' או 'לקוחות יפים'? כמובן, בהנחה שקהל הלקוחות מורכב מנשים בלבד".

השאלה הנחמדה הזאת הגיעה במייל מקוראת הבלוג עינת מהלב. עינת הבחינה בתופעה מעניינת: המילה "לקוחות" משרתת שני אדונים – היא משמשת כצורת הרבים של "לקוח", אך גם של "לקוחה". האם "לקוחות" יכולה, אם כך, לקבל שם תואר ממין נקבה?

ההיגיון אומר שכן: ישנן בעברית צורות רבים השייכות ליותר מצורת יחיד אחת (בכך עסקנו כאן). העובדה ש"לקוחות" היא צורת הרבים של "לקוח" אינה צריכה להפריע לה בשבתה כצורת הרבים של "לקוחה" – ולכן, בהחלט, "לקוחות יפות".

אך בלשון, כמובן, ההיגיון אינו פוסק יחיד. האקדמיה ללשון באה לעזרתנו בדיון במילה דומה מאוד – "תינוקות", שהיא צורת הרבים של "תינוק", אך גם של "תינוקת". האקדמיה קבעה (בעמוד שנמחק בינתיים) כי כאשר מדובר בתינוקות בנים או כאשר אין חשיבות למין – יש לומר "חמישה תינוקות" (למשל: "מטפלת מנוסה מעוניינת לטפל בשני תינוקות בביתה"), ואילו כאשר הכוונה היא לתינוקות בנות – יש לומר "חמש תינוקות". אמנם, החלטת האקדמיה עוסקת רק בשם המספר, אך ברור ש"חמש תינוקות" יהיו "קטנות" ולא "קטנים". לפיכך, בהחלט, אם הלקוחות הן נשים – הרי שהן לקוחות מצוינות, יפות, או "לקוחותינו מוזמנות למכירת קיץ מיוחדת", לפי העניין.

כיצד נוצר מצב כזה, שבו יש צורת רבים משותפת לצורת הזכר ולצורת הנקבה? הדוגמאות שראינו כאן נוצרו עקב התממשותם של שני תנאים. תנאי אחד – מילה ממין זכר שצורת הרבים שלה היא בעלת הסיומת –וֹת. בעברית יש מילים רבות כאלה – גם, אך בהחלט לא רק, בהשפעת הארמית: זיכרונות, מקצועות, קירות, שולחנות ווילונות הן רק אחדות מהן (דיון קצר בנושא, וגם רשימה ארוכה של דוגמאות, תמצאו בהשפה העברית). התנאי האחר הוא, שלמילה יהיו גם צורת זכר וגם צורת נקבה – הרי כנגד "שולחן" לא נמצא "שולחנה". אם המילה מציינת בני אדם (או בעלי חיים), שבהם יש זכר ונקבה, וריבוי צורת הזכר הוא בעל הסיומת –וֹת – אז תיווצר חפיפה עם ריבוי הנקבה, שגם הוא זוכה בדרך-כלל לסיומת זו.

קבוצת המילים המתאימות לשני התנאים האלה היא, במפתיע, קטנה למדי: נוסף על "תינוקות" ועל "לקוחות", מצאתי (בינתיים) את "פָּעוטות", את "הדיוטות" ואת "בכורות".

תודה לעינת מהלב על השאלה המשמחת.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

15 תגובות
  1. אלישבע permalink

    שלומית, כרגיל את כותבת כל כך מעניין, כל כך קולח, כל כך ברור ותמיד מחכים. תודה ושנה טובה!

  2. אייר permalink

    הפעם למדתי בנוסף גם על חשיבות הפיסוק!
    שכן המשפט "בלשון, כמובן, ההיגיון אינו פוסק יחיד. האקדמיה ללשון באה לעזרתנו" קיבל משמעות חדשה כשהפסקתי לקרוא אותו בנקודה הזאת לחצי שנייה (שלא באשמת כתיבתך) וכששבתי לקרוא המשמעות שהשתרשה במוחי היא: "בלשון אין רק הגיון. יש גם את האקדמיה"!
    🙂

  3. הזכרת לי את דודה חנה האהובה,
    שהיתה אומרת בתום המקסים שלה:
    כמה סכינות ומזלגים צריך?

    (ודרך אגב,
    הלקוחות תמיד צודקות,
    אההה, סליחה, יפות!)

    • מה שבטוח לגבי הסכינות והמזלגים, שמספרם צריך להיות גדול זה מזה במידה שווה!

      (והאם קלטתי כאן סקפטיות מסוימת לגבי אתוס היופי הנשי בחברה הפטריארכלית? או כלפי חברת הצריכה? ;-))

  4. תודה רבה. הנה, למדתי עוד דבר או שניים.
    כתיבה וחתימה טובה.

  5. איילה זמרוני permalink

    שלומיתי,
    כל מה שאת מביאה מאוד מעניין.
    מה שלום הבני-בני-בני דודים/ות של הילדים שלי?
    אנא הוסיפו כתובת אימייל למכותבים שלך:
    ayalazi@013net.net

    ותהיה לכולכם שנה נפלאה, איילה

    • תודה, איילה!
      בני הדודים השלישיים של ילדייך שמחים ומפיקים תובנות לשוניות ("מכל הגוונים של האורך אני הכי אוהבת עד הקרסוליים") : )
      הוספתי את כתובת המייל שציינת לרשימת התפוצה.
      שנה טובה ומתוקה לך ולבני ביתך!

  6. קיימת קבוצה נוספת של שמות שפועלים בצורה דומה – מילים שמציינות אנשים שהצורה הבסיסית שלהם היא נקבה ואין להן צורת ז"י, אך הן מתאימות לשני המינים, למשל – קולגה, צ'ילבה, דולה וכו'. "יצאתי לפגוש שני קולגות שלי"

    • יותם, ברוך הבא לבלוג ותודה על ההערה המעניינת! קולגה, צ'ילבה ודולה הן מילים לועזיות שנקלטו בעברית, ושלושתן הגיעו "מהבית" (מגרמנית במקרה של "קולגה", מאנגלית ולפני כן מיוונית במקרה של "דולה") עם סיומת -ָה שבעברית היא אופיינית לנקבה. ואכן, הן משמשות באותה הצורה לזכר ולנקבה. זה מצב קצת שונה מאשר מצב שיש בו צורת זכר וצורת נקבה עבריות, שלשתיהן אותה צורת רבים.
      בכלל, מילים לועזיות הנקלטות בעברית סובלות לעתים קרובות מ"קשיי סיומת" עם תוצאות מעניינות. על כך כתבתי כאן
      https://shlomitouziel.wordpress.com/2010/08/07/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/

      וספציפית על "דולה" ועל צורת הזכר החסרה שלה כתבתי כאן https://shlomitouziel.wordpress.com/2012/07/10/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%9F-%D7%92%D7%A0%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%91/).

      תודה על ההערה היפה וחתימה טובה!

      • שני פוסטים מעניינים, קלעת בול…
        הדוגמא עם המדיה כצורת ריבוי מזכירה את קונצ'רטי שנפוץ יותר מקונצ'רטואים. וגם, הצמד מדיה/מדיום דומה לפיצול התרגום מ-audition לאודישן ואודיציה, שוב בתחום המוסיקה הקלאסית. מעניין אם זה מקרי שהתחום מבדל את עצמו לשונית.

      • יותם, שאלה מעניינת. אין ספק שבתחום המוזיקה הקלאסית יש שפע מונחים ספציפיים, שמקצתם לועזיים ומופיעים בעברית עם סיומות לועזיות (כמו צ'לי, קונצ'רטי) או אף שתי סיומות לועזיות שונות, שמעניקות להם משמעות שונה (כמו הדוגמה היפה שהבאת, אודישן ואודיציה). אך יש כמובן גם תחומים אחרים עתירי מונחים ייחודיים, ש"מזמינים" גם הם תופעות כאלה.
        כאן, למשל, כתבתי על סיומות עבריות דווקא, שמשמשות ליצירת מונחים ספציפיים בתחום השחמט: המילה "מסעים" כניגוד ל"מסעות" משמשת לציון מהלכים של כלים על הלוח, ו"פתרונים" מציינת, ספציפית, פתרונות של בעיות בשחמט.
        https://shlomitouziel.wordpress.com/2012/11/16/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA/
        בידול לשוני יכול להתרחש, כמובן, גם על ידי שימוש במילה לועזית אף שיש לה מקבילה עברית, וייחוד המילה הלועזית למשמעות ספציפית. כך, אם להמשיך בדוגמה שלך, "אודישן" ו"אודיציה" משמשות בתחומי המשחק והמוזיקה, ו"טסט" בתחום המוטורי (לנהיגה ולתקינות הרכב), וזאת לצד "מבחן" העברית, שהיא הכללית ביותר; "סרוויס" במסעדה הוא הזמן שבו המסעדה פתוחה, כלומר נותנת שירות; ולצד המילה העברית הכללית "אביזרים" אנו מוצאים "פרופס" (קיצור של property!) בתחום הקולנוע, ו"רקוויזיטים" בתחום התיאטרון. בקיצור, תחומים ייחודיים דורשים מינוח ייחודי, ושפות מגלות נדיבות ומשאילות זו לזו מילים לצורך העניין…
        תודה על השאלה מעוררת המחשבה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: