Skip to content

האמנות הצנועה של עשיית המפתחות

יוני 24, 2013

עריכה לשונית - מפתחות

אחד החלקים החשובים של הספר מסתתר בסופו, ומראהו הצנוע אינו מסגיר כמה עבודה הושקעה בו: זהו מפתח הספר. שמו של החלק הזה באנגלית ובעברית הוא מעניין ביותר. באנגלית הוא נקרא כמובן index, מילה שפירושה משהו שמצביע – מנטלית או פיזית: index finger היא האצבע המורה, זו שליד האגודל. השם העברי, "מפתח", רב-משמעות לא פחות ופיוטי עוד יותר: המפתח פותח בפנינו את הספר ומאפשר לנו להגיע בדיוק אל המקומות המעניינים אותנו. בלעדיו, גם אם טכנית הוא פתוח, הספר הוא במידה רבה "גן נעול".

מי מכין את מפתח הספר? המועמדים האפשריים למשימה הם המחבר עצמו, העורך או מכין מפתחות מקצועי. במקרים רבים המחבר מכין את רשימת השמות והמונחים שברצונו לכלול במפתח, והעורך או המאַנדֵקס ממשיכים משם: מלטשים את הרשימה, מחפשים היכן בספר מופיע כל ערך ושבים ומארגנים ומלטשים את התוצאה.

כבר בתחילת העבודה יש להקדיש מחשבה לאופי הרצוי של המפתח, כדי שיתאים בצורה הטובה ביותר הן לאופי הספר והן לאופיים (המשוער) של הקוראים. למשל: האם רצוננו במפתח אחד או בכמה מפתחות נפרדים (כגון מפתח אחד לשמות אנשים ושני לשאר הערכים)? האם אנו מעוניינים במפתח קצר ומינימליסטי, או במפתח מקיף יותר? ואם מקיף – כמה מקיף? מצד אחד, כדאי להימנע מערכים שהמידע עליהם בספר מועט. מצד אחר, ובעיקר בתחומים עתירי פרטים דוגמת ביולוגיה, גם מונח חשוב יכול להופיע בספר בהיקף של שורות אחדות בלבד, העשויות להכיל בדיוק את המידע המבוקש. יתרה מזו: נושאים התופסים מקום נרחב בספר הם בדיוק אלה שהקורא יוכל למצוא בקלות בעזרת תוכן העניינים – ולעומת זאת, המפתח הוא חיוני כדי לאתר מונחים ונושאים הנידונים בקצרה. אני עצמי נוטה, אפוא, למפתח עניינים מפורט (אף אם מסונן היטב).

אמצעי נוסף העשוי להועיל מאוד לקורא הוא הפניות "ראו" ו"ראו גם". מה יעשה, למשל, קורא של ספר אמנות אם חיפש במפתח את הערך "ציירים מתקופת הרנסנס", ולא מצא אותו? ייתכן שהספר אינו עוסק כלל בציירים מתקופת הרנסנס – ולחלופין, ייתכן שהוא עוסק בהם בהחלט, אך במפתח אין ערך כזה, אלא ערך נפרד לכל צייר. כאן אפשר לסייע לקורא, ולכלול את ההפניה "ציירים מתקופת הרנסנס, ראו: אוצ'לו, ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, רפאל".

כיום יש מגוון כלים ממוחשבים המסייעים בהכנת המפתח. כלי בסיסי, כגון זה הקיים בתוכנת הוורד, מאפשר לנו להכין רשימת ערכים ולקבל מן התוכנה רשימת עמודים שערכים אלה מופיעים בהם. ישנם גם כלי מפתוח משוכללים יותר, המאפשרים להכין אוטומטית אפילו את רשימת הערכים. חשוב לזכור שבדומה לכלי התרגום האוטומטי הקיימים כיום, גם כלי המפתוח מספקים תוצאה שבמקרה הטוב היא בגדר בסיס לעבודה של איש מקצוע אנושי, ואינם מחליפים אותו. נציג כאן כמה מכשולים שתוכנה תתקשה להתמודד איתם, בעוד שתבונה אנושית תוכל לעשות זאת היטב.

כבר ברמה הבסיסית ביותר, עלינו להביא בחשבון שאותו מונח או ערך יכול להופיע בטקסט בשלל צורות שונות. למשל, הערך הפשוט "שיטה כחלחלה" יכול להופיע במשפט: "באזור זה נפוצים שלושה מינים של שיטה – הסלילנית, הסוככנית והכחלחלה". אדם או תוכנה שיחפשו את הצירוף "שיטה כחלחלה" (או "השיטה הכחלחלה"!) לא ימצאו אותו כאן. ובעיה קשה יותר: חיפוש של המילה "אקלים" עשוי להראות שהיא מופיעה בעמוד מסוים בספר – ולהחמיץ את חמשת העמודים הבאים, שבהם אין מופיעה המילה "אקלים", אלא רק "רוחות", "לחות" ו"טמפרטורות"… מילים המשמשות בכמה משמעויות מציבות קושי מיוחד: המילה "קרום" יכולה לציין באותו ספר הן את קרום התא החי והן את קרום כדור הארץ – וערך "קרום" שיכלול הפניות גם לזה וגם לזה יהיה כמובן מוטעה לחלוטין. ולבסוף, מונחים מרכזיים בספר עשויים להופיע במספר גדול של עמודים. ערך המפנה את הקורא לשורה ארוכה של מספרי עמודים, בלא פירוט, איננו נוח לשימוש: יש לפרק את הערך לערכי-משנה שיתאימו להקשרים שבהם נידון הערך הזה בספר, ואשר כל אחד מהם יקיף מספר סביר של הפניות.

בימים הקרובים יראה אור כרך המבוא של הספר "ביולוגיה של חולייתנים יבשתיים במבט ישראלי" מאת פרופ' יורם יום-טוב מאוניברסיטת תל אביב, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה (את השער הקדמי שלו תוכלו לראות משמאל וכן כאן). כעורכת שלו, הזדמנה לי סוגיה קטנה ונחמדה הקשורה במפתח.

הספר (המצוין) מיוחד הן בשפע המידע שבו והן בגישתו הרחבה: יורם מתאר את שלל הגורמים המשפיעים על בעלי חיים, ובהם הגיאולוגיה של כדור הארץ, קרקע, אקלים, צומח – וגם תהליכים המתרחשים בחברה שלנו, בני האדם.

והנה, הגרסה הראשונית של מפתח הספר כללה את הערך "יהודים". במקום אחד בספר יורם מסביר כי יישובים יהודיים מתאפיינים בגינות רבות, ולכן תחום התפוצה של הצוּפִית ("יונק הדבש") התרחב לאזורים שלא קיננה בהם בעבר; במקום אחר הוא כותב כי העלייה היהודית הגדולה במהלך המאה ה-20 הגדילה את צפיפות האוכלוסין בארץ וצמצמה את השטחים הפתוחים העומדים לרשות חיות הבר; ועוד. הספר עשיר בציטוטי שירה והגות, שאינם אופייניים לטקסטים מתחום הביולוגיה; בסיום הספר, כשהוא קורא לקוראיו לחשוב באופן עצמאי וביקורתי, יורם מביא ציטוט מן התלמוד הממחיש כי ביהדות יש מסורת ארוכה של חשיבה עצמאית.

בטיוטת המפתח הופיע, אפוא, הערך "יהודים". הערך נראה חריג מעט במקום הופעתו, בין "ידיד חולות מצוי" ל"יונים". נוסף על כך, ההפניות שבו היו שונות למדי זו מזו; מבחינה זו היה כדאי לחלק אותו לערכי-משנה, אך אחד מהם היה צריך להיות "פילוסופיה יהודית" – ערך מוזר מאוד לספר ביולוגיה. התייעצתי עם עורכת אחרת, ותגובתה המיידית הייתה שזה אינו ספר היסטוריה; אולי מוטב לוותר על הערך הזה? אני סברתי שהספר אכן מציג, בין יתר הגורמים המשפיעים על החי בארץ ישראל, גם את ההיסטוריה הפוליטית של האזור – ושהמפתח צריך לשקף את האופי ואת התוכן של הספר. לאחר מחשבה, ניסחתי את הערך כ"יהודית, אוכלוסייה, בארץ ישראל"; הדיון הקצר במסורת היהודית של חשיבה ביקורתית אינו שייך לערך זה, וכיוון שאינו קשור ישירות לנושא הספר, אין צורך להקדיש לו ערך משלו: די בכך שהקורא יגיע אליו כחלק מרצף הקריאה.

מפתחות, כאמור, הם תחום צנוע, ועשיית המפתחות אינה זוכה לעתים קרובות לאור הזרקורים. כבוד מפתיע העניק לה הסופר קורט וונגוט, בספרו הנפלא "עריסת חתול". וכך הוא כותב:

"הראיתי את קטע האינדקס הזה למינטונים ושאלתי האם אין הוא, לדעתם, ביוגרפיה מקסימה בפני עצמו, ביוגרפיה של אלילת אהבה שלא מרצונה … התברר כי קלייר מינטון הייתה מפתחנית מקצועית בזמנה. מעולם לא שמעתי על מקצוע כזה לפני כן. … 'זה עניין חושפני, מפתח של סופר לספרו שלו,' יידעה אותי. … 'היא יכולה לקרוא אופי לפי המפתח,' אמר בעלה.

… זמן מה אחר כך, נפגשנו השגריר מינטון ואני, באחד ממעברי המטוס, הרחק מאשתו, והוא הראה לי כמה חשוב היה לו שאכבד את מה שידעה אשתו לקרוא במפתחות הספרים.

'אתה יודע למה קסל לעולם לא יתחתן עם הנערה, למרות שהוא אוהב אותה, למרות שהיא אוהבת אותו, למרות שגדלו יחד?' לחש.

'לא, אדוני, אינני יודע.'

'מפני שהוא הומוסקסואל,' לחש מינטון. 'היא מסוגלת להסיק גם את זה על פי מפתח.'"

  ●

* קורט וונגוט, "עריסת חתול", מאנגלית: יעקב רוטבליט, זמורה-ביתן, 2001, עמ' 108-106. תודה לאבא שלי שמצא וקנה לי עותק לצורך הפוסט הזה.

* לינק לפי די אף של "עריסת חתול" במקור האנגלי (גישה חופשית; לקטע המצוטט כאן חפשו את המילה index).

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

34 תגובות
  1. טליה permalink

    נושא מפתיע ומרתק! שנון כרגיל!

  2. Ditza Raphaely permalink

    יופי של כתבה

  3. אכן, מעניין ומרתק.
    שאלה לעניין: "הגרסה הראשונית" או הגרסה הראשונה?
    תודה.

    • תודה רבה, צביקה! במקרה זה, הגרסה היא גם ראשונה (כלומר היא הראשונה מבין שורת גרסאות) וגם ראשונית (כלומר גולמית יחסית, התחלתית). חן חן על העין הבוחנת!

  4. זאב רז permalink

    גדול!
    וגם נפלא
    ABBA

  5. ICNIC permalink

    גם מחכים, גם יפה וגם מחבר אותנו לעולמך המקצועי – מה עוד אפשר לבקש?
    ומה הפלא שבנך הלל, עוד לפני שהתחיל ללמוד בבית הספר, הוסיף לספרים שלו על עולם החי : "ראה גם עמוד………."

  6. נהדר, תודה.
    נזכרתי איך בזמן הכנת מפתח לספר שלא ערכתי (ולכן לא הכרתי בו כל פסיק), נאלצתי שוב ושוב לחזור אחורנית כאשר בפרק 3 התברר שמונחים ורעיונות שהבליחו לרגע בפרק 2 ראויים להופיע במפתח (שלא לדבר על המקרים המתסכלים בהם זה קרה בפרק 6)…

    וגם – כמה אפשר ללמוד על מכין המפתחות עצמו, כי יש הבדל אדיר בין מפתחות לרעיונות מופשטים למפתחות לאובייקטים מוחשיים: האם מתקין המפתחות מייצר הפשטה של הספר ומצביע על רעיונות שלאו דווקא מופיעים בטקסט כמלה ("אידיאולוגיה" / "נפוליאון: ראשית דרכו"…), או מצביע על דברים שתוכנת החיפוש יכולה למצוא ("סתוונית")?

    • תודה רבה, יעל, וכן, נכון. באופן עקרוני, ההפשטה היא שיוצרת את ההבדל בין קונקורדנציה (או רשימה של תוצאות חיפוש) לבין מפתח.
      אגב, היו בעבודת המפתוח גם רגעים מצחיקים ביותר, כשחיפשתי ניסוח אקדמי לערכים כמו "קיא של עופות כממצא ארכיאולוגי".

  7. תודה, מעניין מאוד!
    אני אוהב להסתכל במפתחות של ספרי עיון כאלה. נתקלים במושגים שאפשר לפספס בקריאה בספר (בייחוד אם הספר מסובך לקריאה).

    יורם הוא אחד המרצים שהיו חביבים עלי ביותר כשלמדתי לתואר ראשון לפני עשור וחצי. אני שמח לשמוע שהוא ממשיך בעבודתו. הזואולוגים הולכים ומתמעטים בעולמנו, לטובת הביולוגים המולקולריים והביופיזיקאים…

    • גל, ברוך הבא ותודה רבה! יורם אכן פעיל בכתיבה, במחקר ובהוראה, לטובת ההקשר הזואולוגי (והאקולוגי) של הביוכימיה והביולוגיה המולקולרית…
      הצצתי בבלוג המעניין שלך, וראיתי גם שאתה חובב היינלין – האם יצא לך לראות את העבודה המקסימה הזאת? אם טרם, אולי תיהנה ממנה.

      http://transela.com/2010/11/14/the_moon_is_a_harsh_mistress/

      • אני די בטוח שקראתי את זה די מזמן (אולי את הגרסה המקוצרת? עברו כמה שנים טובות).
        תודה.

  8. תודה על ההצצה המרתקת למחשבה ולעבודה המושקעות במשהו שרובנו מקבלים כמובן מאליו.

  9. אודי permalink

    התגובות מחכימות כמעט כמו הפוסט עצמו, ומחלקן צחקתי בקול רם (-:

  10. מאלף.
    מסוג הדברים שכל כך לא העליתי על דעתי :- )
    זה כמו להסתכל על הביטנה של המעיל.
    לא, לא,
    זה כמו להסתכל במיקרוסקופ
    על הסיבים שמהם
    המעיל ארוג.

    תודה שלומית.
    (ואני גם מצטרפת לאודי בעניין התגובות)

    • והתגובה שלך היא כמו שיר (לא מפתיע, אבל כיף : )) ואם מדברים על שירים ומשוררים: שמת לב מי אחראי לתרגום של "עריסת חתול" שהשתמשתי בו כאן, ולמונח הנאה "מפתחנית" שמופיע בו? כן-כן, זה הוא.
      תודה שכתבת לי מן היורט : )

      • שמתי לב, בטח,
        מלך הניסוחים החכמים וההומור המדוייק,
        כמה מתאים שיתרגם את קורט וונגוט.

  11. יוסי permalink

    כרגיל, מדוייק ומקיף, מעניין וגם משעשע. בשביל אנשים בתחום דעת, המפתח של ספר מקצועי הוא העיקר. דבר ראשון בודקים אם שמך מופיע בו…

  12. אלישבע permalink

    שלומית יקרה, שבוע טוב לך!
    אפילו נושא צנוע כמו מפתחות של ספר, שאני מודה, שאינו מעסיק אותי אותי בדרך כלל (אינני איש מדע) הופך להיות מרתק ומעניין כשאת היא הכותבת עליו. מעכשיו אתייחס למפתחות ביתר כבוד והערכה. ואגב, את עריסת חתול קראתי בזמנו על פי המלצתך.

    • תודה רבה, אלישבע, שימחת אותי פעמיים!

      • משה קלרטג permalink

        שלומית, אני מניח כי לא ידעת על קיומי – עד רגע זה. ימימה עברון המליצה על הבלוג שלך, בין השאר.
        האוניברסיטה הפתוחה (או"פ), המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). וגם רעננה.

        ובכן, הכנתי כמה וכמה מפתחות. רק של ספרים שכתבתי או ערכתי. ורק במדעֵי הטבע ובמדעֵי המחשב. ובכל מפתח (כמעט) – גם עברית; גם אנגלית; וגם אותיות יוָניות. והאנגלית הוא גם מִלון אנגלי-עברי.

        וקראתי את ההתלבטות שלך לגבי נושא מסוים. הבאתי כמה וכמה אפשרויות של נושאים שונים. וגם צורות שונות של כתיב חסר נִקוד. ההנחה שלי היתה, שחלק נִכָּר מהקוראים – לא מכירים את כללי הכתיב חסר הנִקוד.

  13. נעים להכיר, משה. אכן, אם צורת הכתיב התקנית יוצרת תוצאה בלתי צפויה מבחינת הקורא, כדאי לתת גם את האפשרות האחרת, עם הפניה.

  14. מיכל permalink

    שלום שלומית!
    תודה על הכתבה המאלפת!
    גם אני עובדת בתחום עריכת מפתחות. הזכרת בדברייך תוכנות אוטומציה למפתחות – לאיזה תוכנות כוונתך?

Trackbacks & Pingbacks

  1. ספרות ברשת: האם סטימצקי הונתה את סופריה?; רות בונדי חוגגת 90; על ספרות בעידן הדיגיטלי; תערוכה חדשה במחווה ליצירתו של רוברטו בולאנו; האם קפקא או

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: