Skip to content

מה משותף לתירס ולחרסינה?

מאי 8, 2013

חרסינה - עריכה לשונית

מה מקור המילה "חרסינה"? מתברר שהיא מרמזת לארץ שבה ייצרו לראשונה את החומר היפה הזה: "חרסינה" היא הֶלְחֵם, כלומר חיבור, של המילים "חֶרֶס" ו"סין". מילה דומה קיימת גם באנגלית: חרסינה נקראת באנגלית porcelain, אך מכונה גם china, סין.

בעוד שהמילה "חרסינה" שייכת לעברית החדשה, ל"חרס" יש היסטוריה ארוכה בהרבה, והיא מופיעה כבר בתנ"ך, אמנם בכתיב הישן "חֶרֶשׂ". כך אנו מוצאים ב"במדבר" את הפסוק הקתולי-להפתיע "וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ" (במדבר ה' י"ז). במשנה כבר התחלפה השֹי"ן בסמך, וכך התקבלה "חרס" המוכרת לנו (בתהליך ההחלפה של שֹי"ן בסמך כבר עסקנו כאן).

החרסינה אינה לבד: מתברר שגם המילה "תירס" מקורה בשם ארץ. הכיצד? "תירס" בתנ"ך הוא שמו של אחד מבני יפת ("בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" – בראשית י' ב'). במקומות שונים בתלמוד ובכתבים יהודיים מאוחרים יותר נעשה ניסיון לזהות ארצות שונות עם עמים שמוצאם בצאצאי נוח, וטורקיה נחשבה בעיני רבים כארצם של צאצאי תירס: "פליגי ר' סימאי ורבנן על תירס חד אמר זו טורקי וחד אמר זו פרס"*.

מקורו של צמח התירס הוא כמובן בדרום אמריקה, ואנשיו של קולומבוס הביאו אותו עמם לספרד. הצמח הגיע למרכז אירופה בדרכי עקיפין, לאחר שהתפשט תחילה למזרח התיכון, ולכן זכה בשפות שונות לכינוי "דגן טורקי" או "חיטה טורקית" (וביידיש: "טירקישע וייצן"). מכיוון שטורקיה נחשבה במקורות היהודיים לארצם של צאצאי תירס, נקרא הצמח בעברית "חיטי תירס". עם חלוף הזמן התקצר השם והיה ל"תירס" בלבד.

ישנם, כמובן, עוד מילים וצירופי מילים הכוללים שמות ארצות: כך המילה "כושי", שמקורה בתנ"ך ושנגזרה משם הארץ "כוש" ("מהודו ועד כוש"), וכמובן תרנגול הודו, שעל הגיאוגרפיה הלשונית שלו תוכלו לקרוא כאן וכאן. ואם הזכרנו את טורקיה, הרי שהיא גם מקור שמה של אבן החן טורקיז: האבן יובאה מטורקיה, ולכן נקראה בצרפתית "טורקית".

מכירים עוד מילים שמקורן בשמות ארצות? ספרו לי.

*

* "ספר ישועות משיחו" מאת יצחק אברבנאל, העיון הראשון, פרק ה'.

תודה לחמי, מאיר עוזיאל, שסיפר לי על מקורה של "תירס".

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

29 תגובות
  1. באנגלית ובשפות אירופאיות נוספות הרבה שמות של מוצרי מעשה ידי אדם, ובעיקר מתחום ההלבשה משום מה, נקראים על שמות המקומות בהם הם יוצרו – damask על שם דמשק, argyle על שם דוכסות ארגייל בסקוטלנד, morocco על שם מרוקו ועוד. חלק מהם חדרו אחרי זה לעברית, ובמיוחד במילה "גזה" – סוג בד הקרוי על שם לא אחרת מאשר העיר עזה.

  2. איילה זמרוני permalink

    שלומית,
    את נ ה ד ר ת.
    האם שאלת את אבא שלך על משפחת זמרוני?
    ובנוגע לשאלתך על

    "מכירים עוד מילים שמקורן בשמות ארצות? ספרו לי"

    תרנגול הודו, מן אמריקאי (כך קראו בעבר לפופקורן), טנגו ארגנטינאי.

    • תודה רבה, איילה! שאלתי את אבא על משפחת זמרוני והוא כמובן הכיר את המשפחה והעלה זכרונות. כך שאנחנו לא רק קולגות אלא סוג של קרובות משפחה (מה שנקרא, רחוקות-משפחה דרך נישואין : – )) תודה על הדוגמאות היפות!

  3. איזה יופי, אף פעם לא חשבתי על הקישור של "סין" ו"צ'יינה" בהקשר. המקסימום שלי היה הדימוי של כלי החרסינה הדקיקים בארמונות בסין ויפן.

  4. אודי permalink

    חלק מהסולמות המוזיקליים והמקאמאת קרויים בשמות ארצות או מקומות:
    חיגאז – מקאם מזרח תיכוני מאוד פופולארי, נקרא על שם אזור החיג'אז בערב הסעודית.
    כורד – מקאם שקיבל את שמו מכורדיסטאן
    אושק – נקרא בשמה של עיר טורקית

    המודוסים היווניים נקראים על שם קבוצות אתניות ביוון – יוני, דורי, פריגי, לידי, אאולי ולוקרי. אין קשר בין הצלילים שיש במודוסים אלה היום לבין המשמעות שלהם במוזיקה היוונית, אבל השמות שרדו וקיבלו משמעות חדשה.

    כמובן שגבינות ויין שונים קיבלו את שמם מהמקום בו נוצרו, כמו קממבר ושמפניה. בתור ילד, כשעוד אכלתי גבינה, לא ידעתי למה קראו לגבינות "עין גדי" ו"עמק". רק כשגדלתי הבנתי שזה היה ניסיון לחקות את המנהג הזה.

    • אודי, תודה על הכיוון המוזיקלי! "יוני" ו"דורי" הם גם שמות של סגנונות באדריכלות, ואני מניחה שהם קשורים באותן קבוצות אתניות.

  5. תירס מטורקיה, זה חידוש מרענן,
    ובדיוק כמו שהתירס טורקי,
    (ודרך אגב גם הקפה 🙂 )
    ככה גם התרנגול הודי.
    וההודים בכלל אינדיאנים,
    ואיזה שירשור כייפי!

    • וזאת, בהתאם לקו הגיאוגרפי, אחת התגובות האחרונות שלך מתל-אביב… : – ) תודה תודה!

      • יש בהחלט מצב,
        אלא אם כן תתקפי פעלתנות יתר
        ותכתבי עוד רשומה בשבועיים הקרובים 🙂

  6. נהדר! תודה רבה!

    נייר בריסטול על שם העיר בריסטול.
    פלורנטינים על שם פירנצה.
    לפתיתים קוראים בארצות דוברות אנגלית "קוסקוס ישראלי"
    וכמחווה למקום מגורי כעת – יורקשיר פודינג (וזה בכלל לא פודינג, אלא מאפה מלוח).
    (אבל מאכלים מוגמרים זה באמת לא חכמה).

    חבל שהיום בגדים לא קרויים על שם המקום שבו יוצרו – היינו יכולים ללבוש סינה ובנגלדשה.

    • תודה לך, יעל!
      פלורנטינים – הנה נודע לי על סוג לא-מוכר של עוגייה (וזה עוד אחרי שהייתי בפירנצה!). אחפש או אכין בקרוב.
      סינה ובנגלדשה – גדול.

  7. איזה פוסט כיפי. 🙂

    דוגמא נוספת (של עיר אמנם) היא בצלצלי שאלוט הנקראים על שם העיר אשקלון.
    גלגול המילה, כאן:
    http://www.etymonline.com/index.php?term=shallot

    • יורם, ברוך הבא לבלוג, ותודה על הלינק לטורך המפורט בעניין תרנגול הודו! הוספתי הפניה אליו במקום המתאים, להנאת הקוראים.
      מעניין שטורקיה זוכה כאן למקום של כבוד (תירס, תרנגול הודו, טורקיז, אושק וכפי שציינה mooncatom, גם קפה טורקי). אולי משפיע כאן גם המיקום האסטרטגי.

      • יורם מלצר permalink

        תודה רבה, שלומית! אכן, תורכיה מככבת בגלל המיקום האסטרטגי, החשיבות העצומה של האימפריה העות'מאנית וגם בגלל גודל האימפריה, שחבקה עולמות רבים.

  8. קרינה permalink

    ואיך שכחתם את השמפניה?

  9. דיצה permalink

    על חלומות באספמיה בוודאי שמעת.

  10. יאיר פלדמן, מחבר הניוזלטר הלשוני "רגע של טריוויה", שלח לי בעקבות הפוסט הזה כמה דוגמאות יפות. אני מביאה כאן ברשותו אחדות מהן:
    * למילה העברית נקניק יש גלגול מעניין: מקורו במילה הלטינית LUCANICA ע"ש אזור לוקאניה בדרום איטליה, שם ייצרו אותו. משם התגלגל ליוונית כ-LOUKANIKA – ומשם לארמית, ובמקורות הוא מופיע כ: נוּקָניקה. מחייה הלשון העברית אליעזר בן יהודה לקח את הנוקניקה הארמית – והפך אותה לנקניק עברי.
    * ולקינוח: פירות. האפרסק שלנו הוא גלגולו של השם הלטיני PRUNUS PERSICA וביוונית RERSIKON MELON שפירושו תפוח פרסי, כי ייחסו את מקור הפרי לארץ פרס. לעברית עבר רק ה"פרסי" – ומפרסיקון קיצרנו לאפרסק. והתפוזים לסיום – בערבית תפוז הוא בורטוקאל, שזו ההגייה הערבית של שם הארץ פורטוגל.

  11. קוראי הבלוג בטנזניה מציינים, שמקור המילה "קפה" באזור בשם זה באתיופיה. בוויקיפדיה מציינים אטימולוגיה זו כהשערה.

    תרומה נוספת של יאיר פלדמן – ג'ינס:
    "ג'ינס – מהיכן השם הזה?ההיסטוריה של המילה – ושל המוצר – מרתקת. את מכנסי הג'ינס הראשונים ייצרו מבד שנקרא גם היום denim . מהיכן השם? זהו עיבוד של השם הצרפתי serge de Nîmes – כלומר, אריג שמקורו בעיר הצרפתית Nîmes .את הבד זה צבעו בצבע כחול שמקורו בעיר הנמל Genova הנמצאת בחוף המערבי של איטליה (בעברית אנחנו מכירים אותה כגינואה). בעיר הזו השתמשו בצבע שנקרא
    blu di Genova – כלומר, כחול של ג'נובה. בצרפתית העיר נקראת Gênes (מבטאים זאת: זֶ'ן) – ומכאן בא שמם של הג'ינס: היו אלה מכנסיים שיוצרו בשביל המלחים של ג'נובה, שיהיו עמידים בתנאי העבודה הקשים. בין השאר, קשרו אותם מאחורי האונייה, כדי להלבין אותם (את ה"סטון ווש" לא המציאו בדור שלנו!).בעבר, אגב, מכנסי ג'ינס נקראו גם "דונגריז" (ההורים והסבים של קוראי ה"רגע" בוודאי זוכרים זאת) – שם שהולך אחורנית למאה ה-16, עת ייבאו אריגים צבועים בכחול מאזור מצודת Dungarii שליד מומבאי, הודו – ומכן השם dungaree למכנסיים אלה."

    • אודי permalink

      מעניין! אני סקרן למה המלחים הרגישו צורך להלבין את המכנסיים אחרי שצבעו אותם בכחול בעמל רב. אוליכדי להידמות למלחים שכבר יישנו את מכנסיהם בעבודה קשה.

      הרהרתי בעניין המילים שמקורן בשמות מקומות ובדקתי כמה מלים שחשבתי שמקור שמן בשם מקום, אך התבדיתי. היחידה ששרדה את הסינון היתה צנועה וידועה למדי – המבורגר.

  12. אמנון שפירא permalink

    "חיטי תורכיה" דהיינו 'תירס' מכונים בתורכית mısır, יעני: מִצְרַיִם

    • אמנון, מעניין מאוד, וגם מצחיק. השמות מעידים בכל אופן על הסכמה (מוצדקת) שהצמח הגיע ממקום אחר! תודה רבה על התוספת. (והאם אתה אמנון שפירא מהאקדמיה ללשון?).

  13. אילןש permalink

    האם נקניקיית הפרנקפורטר אינה על שם העיר? למען האמת אינני יודע. זן התפוזים ולנסיה קרוב לודאי ששמו על שם העיר, לגבי זן התפוזים וושינגטון – מן הסתם אין קשר.

    • ברוך הבא, אילן! הפרנקפורטר אכן נקראות על שם עיר מוצאן, פרנקפורט. אליבא דוויקיפדיה, תפוז ולנסיה אכן נקרא על שם העיר ולנסיה בספרד, הידועה בתפוזים הטובים הגדלים בסביבתה ומיוצאים מהנמל שלה – אף שהזן תפוז ולנסיה נוצר בכלל בארצות הברית, בידי אגרונום אמריקאי.
      בנוגע לתפוז וושינגטון, פה מצאתי הסבר שלפיו הזן הזה הגיע לארצות הברית דרך המחלקה לחקלאות בוושינגטון D.C. אינני אחראית לנכונות ההסבר…
      תודה על התוספות!
      http://www.citrusvariety.ucr.edu/citrus/washington.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: