Skip to content

תורים ותורות

נובמבר 16, 2012

ישבנו על השטיח, שלושה ילדים ושתי אמהות, והבטחתי לבכורי שיש לו סיכוי טוב לנצח במשחק, הרי יש עוד כמה תורות לשחק בטרם נסיים.

"באמת אפשר לומר 'תורות' במשחק?" שאלה אמא-של-דביר. "הרי תורות היא צורת הרבים של תורה, וצורת הרבים הנכונה של תור היא תורים – לא?".

שאלה נחמדה, שמובילה למקומות מעניינים. היחס בין צורת יחיד לצורת רבים בעברית בהחלט איננו פשוט או חד-חד-ערכי. ראשית, ישנן צורות רבים ששייכות ליותר מצורת יחיד אחת. מהי, למשל, צורת היחיד של "חובות"? גם "חוב" וגם "חובה"! גם צורת הרבים "מַראוֹת" מתאימה לשתי צורות יחיד ("מראֶה" ו"מראָה") וכך גם "תינוקות" ("תינוק" וגם "תינוקת"!). וכפי שכבר ראינו בפוסט קודם, המילה "כִּתוֹת" היא צורת הרבים של כיתה – וגם של "כַּת".

בד בבד, ישנן צורות יחיד שיש להן שתי צורות רבים שונות. במקרים רבים, מקורן של שתי צורות אלה הוא ברבדים שונים בשפה – לדוגמה, בלשון המקרא צורת הרבים של "עולם" היא "עולמים" ("אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים", תהלים ס"א ה'), ואילו בלשון חכמים מתווספת עליה צורת הרבים "עולמות" ("עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלוש מאות ועשרה עולמות"*).

כאשר עומדות לרשות דוברי העברית שתי וריאציות של אותה המילה (כגון שתי צורות כתיב שמקורן ברבדים שונים בשפה), הם נוטים לנצלן ולצקת בכל אחת מהן משמעות שונה. ואכן, כך קרה גם כאן. ברבות מן המילים שיש להן שתי צורות רבים, כל אחת מהן משמשת למטרה אחרת, וכך מתקבלת הבחנה בין שתי משמעויות: אותה צורת יחיד משמשת בשתי משמעויותיה של המילה, אך כל אחת מהן זוכה בצורת רבים אחרת. כך, למשל, המילה "עדשה" מציינת הן את הקטנית הקטנה והן את עדשת המיקרוסקופ (או המשקפיים); אך ברבים, אלה הן "עדשים" ואלה "עדשות". בדומה לכך נמצא הבדל בין "אותות" ו"אותיות" (שתיהן צורות רבים של "אות") ו"עצמות" ו"עצמים" (שתיהן צורות רבים של "עצם"). בשתי הדוגמאות האחרונות, אותה מילה עצמה היא ממין נקבה במשמעות האחת וממין זכר – במשמעות האחרת.

לעתים השימוש בצורת רבים בלתי שכיחה מאפשר למשתמשים לייחד אותה, לא למשמעות שונה – אלא לתחום ספציפי. שחקני שחמט, למשל, משתמשים במילה "מסע" לציון מהלך של כלי על הלוח, ובמקום צורת הרבים המקובלת "מסעות" בוחרים דווקא ב"מסעים"; ובדומה לכך הם מציינים פתרונות של בעיות בשחמט דווקא בצורת הרבים השכיחה-פחות "פתרונים".

במקרים אחרים, דוברי השפה משתמשים באופן שוטף בעיקר בצורת רבים אחת, ואילו צורת הרבים האחרת של אותה מילה מופיעה כחלק מביטוי. למשל, צורת הרבים השכיחה של "טיפה" היא "טיפות", אך הצורה המשנאית "טיפין" משמשת בביטוי "טיפין טיפין"; צורת הרבים הרגילה של "קבר" היא "קברים", אך הצורה "קברות" מופיעה בצירוף "בית קברות"; ואנשים שאינם שחקני שחמט משתמשים בצורת הרבים "פתרונות" – מלבד בביטוי "לאלוהים פתרונים".

ואחרי כל זה – מה לגבי "תורות"? צורת הרבים של "תור" היא לרוב "תורים" (כגון: "יש שני תורים פנויים לרופאה, בארבע ובחמש וחצי"). אך כיום רבים משתמשים בצורה "תורות" כדי לציין את המשמעות הספציפית של מקום בסבב של משתתפים במשחק – כמו בדוגמה שתיארתי בתחילת הפוסט.

האם זו צורה לגיטימית? במילון אבן שושן הוותיק אין מופיעה הצורה "תורות" כריבוי של "תור", והאקדמיה ללשון קובעת שאין לצורה זו תיעוד היסטורי (אם כי גם המילה "תורים" מופיעה במילון ההיסטורי של האקדמיה פעמים מועטות בלבד). מצד אחר, מילים רבות באותו המשקל של "תור" הן בעלות צורת רבים דומה (לדוגמה: דור-דורות, בור-בורות וקול-קולות), וכפי שראינו, אין כל פסול במילה שיש לה שתי צורות רבים. ואכן, האקדמיה אינה פוסלת צורת ריבוי זו, ובמילון ספיר המילה "תור" במשמעות "זכות משחק של שחקן", עם צורת רבים אחת – "תורות", כבר מופיעה כערך נפרד מן הערך הכללי "תור".

תודה לליאת סימון, אמא של דביר, על השאלה המעניינת.

* משנה, סדר טהרה, מסכת עוקצים, ג', י"ב.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

24 תגובות
  1. shmv permalink

    מרתק – תודה

  2. לילך הקוזינה permalink

    מאירת עיניים, כרגיל!

  3. תודה, לילך יקירתי ו-shmv!

  4. איזה יופי וממש ממש מעניין – מעניין גם המרדף של העברית המודרנית אחרי משמעויות מדוייקות יותר על ידי שימוש בכלים של מין וריבוי, מה שבאגלית למשל הרבה פעמים עושים פשוט על ידי "יבוא" מילים מלטינית, יוונית וצרפתית, הלחמים וצירופי מילים, שינויי תפקיד (בעיקר הפיכת שמות עצם לפעלים) וסופיות לא ממש סטנדרטיות כמו -ish.

    • א – תודה! מעניין אם יש מי שכבר בדק את המשקל היחסי של דרכים שונות בחידושי מילים, לא רק בדרכים הברורות והקלות לזיהוי, אלא גם בדרכים העדינות, כמו אלה שתיארנו כאן.

    • … ואגב, גם באנגלית יש שימוש בצורת רבים ליצירת משמעות חדשה – למשל means לעומת mean: המילה mean ביחיד פירושה (בין השאר) אמצעי, במובן דרך, ואילו means, מלבד אמצעים באותו המובן, מקבלת את המשמעות הספציפית של אמצעים כספיים.
      "על הדרך" אפשר להבחין כאן בתופעה נוספת – העברית, כמו במקרים אחרים, אימצה גם את המשמעות השנייה (כפי ש"סוללה", בעקבות battery באנגלית, קיבלה גם את המשמעות של סוללה חשמלית).

      • נעה permalink

        מה שכתבת על שתי המשמעויות של "סוללה" הזכיר לי משהו נוסף. באנגליה נתקלתי בחנות בגדים יד שניה שקיבלה שם מאד יצירתי בעיני: Just a Second. ובעוד אני מתענגת על משחק המילים גיליתי שגם בתרגום לעברית זה יהיה דומה, כי גם בעברית המילה "שניה" מציינת גם יחידת זמן וגם קשורה בספירה. במקרה זה זאת ממש אותה המשמעות וזאת פעם ראשונה שיכולתי לתרגם משחק מילים בלי שמשהו ילך לאיבוד בתהליך התרגום.
        (אם כבר סיפרתי את זה כאן אז מתנצלת על הכפילות…)

      • נעה – מעניין מה שכתבת (ולא סיפרת את זה פה : )).
        מתברר ששמות יחידות הזמן בעברית ובשפות אירופיות קשורים קשר ותיק: המילה "שנייה" מופיעה כבר ב"משנה תורה" של הרמב"ם ("וכל חלק וחלק שישים שניות", קידוש החודש י"א ז'). הרעיון הוא ששעה היא יחידת הזמן הבסיסית, החלוקה שלה לדקות היא חלוקה ראשונה, והחלוקה של הדקה ליחידות קטנות יותר היא חלוקה שנייה, ומכאן השם "שנייה" או second. חלוקה זו מקבילה לחלוקה של מעלת העיגול ל-60 דקות קשת ולחלוקה השנייה של דקת המעלה, או דקת הקשת, ל-60 שניות קשת.
        ניסיתי למצוא מה מקור ההגדרה הזאת של יחידות הזמן, ובהתאם – השמות שלהן; על פי כמה מקורות שמצאתי מקורן בתלמי, אחרים גורסים שלא, ועד כאן הגעתי בינתיים : ) בכל אופן, הקרבה בין second באנגלית ל"שנייה" בעברית כמובן אינה מקרית וגם אינה חדשה כמו זו שבין "סוללה" ל-battery, אלא היא ותיקה יותר מן האנגלית (אל האנגלית הגיעה מן הלטינית, ומילון מריאם ובסטר קובע כי התיעוד הראשון להופעתה של המילה second במשמעות זו באנגלית הוא מן המאה ה-14).
        עברית ואנגלית הן אמנם שפות שונות מאוד, שאינן שייכות לאותה משפחת שפות, ובכל זאת מעניין כמה דמיון יש – באל"ף-בי"ת שמקורו באל"ף-בי"ת הפיניקי, ברקע התרבותי המשותף שמתבטא במילים דומות שמקורן ביוונית (כמו קובייה ו-cube), ובמילים כמו דקה ושנייה…

        • נעה permalink

          תודה, שלומית. איזו זריזות!
          והתחקירון הקטן שלך – מאלף. אני מאד נהנית ממה שאת כותבת, אז תודה גם על כך…

      • תודה, ותודה על התגובות שלך – גם אני נהנית מהן!

  5. מיכאל רוטשילד permalink

    כולנו הולכים באותה דרך אבל רק יחידי סגולה מבחינים ביופיה

  6. איזה פוסט יפה, בהיר ומחדד אוזן ולשון. תודה!

  7. איל permalink

    תודה על הפוסט המענין.
    דרך אגב, תור הוא המילה היחידה באנגלית שכותבים בחמש אותיות כשבעצם מספיקה אות אחת…

  8. נעה permalink

    תודה לך על התשובה המעניינת.

    • תודה רבה, אודי, איל ונעה!
      איל, אילו היו כותבים q במקום queue, התוצאה הייתה מילה קצרה שמתארת תופעה ארוכה! אולי משום כך אנחנו מוצאים שם רצף של ארבע vowels…? : )

  9. איילה זמרוני permalink

    תודה שלומית,
    זה היה מדור מאלף ומעניין ואני לומדת ממך המון.
    מאחלת לכם הרבה שקט – נדמה לי שאת גרה בטווח ה"בומים", נכון?
    שבוע מלא תקווה ואופטימיות. שלך, איילה

  10. איילה, תודה רבה כפולה! כן, נכנסנו לטווח לאחרונה. מצטרפת אלייך בתקוות לשקט.

  11. נעה permalink

    שלומית, בהמשך ל"סוללה" שימי לב לכפל המשמעות גם במילה "טעינה". בסוללה הצבאית טוענים את התותחים או הרובים, והסוללה השניה קשורה בטעינה חשמלית… שוב שתי משמעויות שונות, אבל זהות בעברית ובאנגלית.
    אני מניחה שיש עוד דוגמאות. נושא מענין.

    • נעה, דוגמה יפה! צוקרמן הביא כמה דוגמאות כאלה ב"ישראלית שפה יפה" שלו, ביניהן "עכבר"… (שבעברית, בעקבות האנגלית, משמשת גם לציון אבזר המחשב).

  12. ICNIC permalink

    שמעתי את רעיונותיך עוד לפני שהעלית אותם בכתב (בתנאים מעט בעיתים… התחרו בתשומת ליבם של ילדיך); רק עכשיו הגעתי לקריאת הפוסט וככה נהניתי כפליים – פעם ממנו ופעם נוספת מהדברים המענינים שקראתי בתגובות ובתגובותיך לתגובות. הזדמנות מצוינת להרחיב ידע בשפה שבה אנחנו משתמשים!

  13. תודעה,
    תודה,
    תודות,

    ותודים 🙂
    שיהיה גם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: