Skip to content

שינן, גנן ודול נכנסו לבר

יולי 10, 2012

לפני כשנה וחצי זכה מקצוע הדוּלָה, החדש יחסית, למנה הגונה של פרסום לא-רצוי: אחד הגברים הספורים העוסקים במקצוע זה הואשם בתקיפה מינית של עשרות מטופלות. בהזדמנות זו נאלצו כלי התקשורת להתמודד עם השאלה, כיצד נקרא גבר העובד כדולה. הפתרונות שנמצאו היו "דולָה גבר", פשוט "דולָה" או החלופה העברית "תומך לידה". בהקשרים אחרים, מצאתי שאיש מקצוע זה כונה גם "דוּל", עם או בלי מרכאות.

מנין הקושי? ה"דולה" מקורה ביוונית, במילה δούλη, שפירושה שפחה או משרתת. אלינו הגיעה הדולה, כנראה, דרך האנגלית, שבה היא קיימת בצורה doula. הסיומת –ָה היא אופיינית מאוד לצורת נקבה בעברית, ומתאימה מאוד למקצוע שעוסקות בו כמעט אך ורק נשים. כאשר בכל זאת מתעורר הצורך בצורת זכר, הדוברים נדרשים אפוא לגזור אותה לאחור מצורת הנקבה. לכאורה, "דוּל" היא אפשרות מתבקשת, מה גם שבניגוד ל"דולה" עצמה, שאינה מתאימה לשום משקל עברי, ה"דוּל" דומה מאוד למילים כגון "בּוּל", "שוּם" ורבות אחרות. אף על פי כן, צורה זו אינה מתקבלת על לשונם של רוב הדוברים, והם מסתפקים בווריאציות כגון "דולָה גבר". מעניין לציין, כי גזירת צורת נקבה מן הזכר (בעיקר על ידי הוספת סיומת –ָה או –ִית) היא בדרך-כלל קלה יותר לדוברי עברית מאשר גזירת צורת זכר מן הנקבה. קרן דובנוב מן האקדמיה ללשון כתבה על כך יפה במאמרה על זכר ונקבה בשמות בעלי חיים (למשל – קל לגזור "קרנפית" מ"קרנף" ו"יתושה" מ"יתוש", אך מהי צורת הזכר של נמלה? ושל צפרדע?).

ובחזרה אל הדולה – אם לא "דוּל", היה אפשר לכאורה לאמץ את בן זוגה המקורי של הדולה היוונית, הדולוס (δούλος), שפירושו ביוונית "עבד". אלא ש"דולוס" נשמע זר כל-כך לעברית, שאין להניח שהיה נקלט בשפה גם אילו הצורך בשם קולע לדולה-הגבר היה דוחק הרבה יותר מכפי שהוא.

הדולה אינה לבד: מקצועות אחרים ששמותיהם מציגים בעיה דומה הם הגננת, הסייעת לרופא השיניים והשיננית. כל אלה הם מקצועות צווארון ורוד מובהקים, כלומר מקצועות שיש בהם רוב נשי גדול והנחשבים באופן מסורתי ל"מקצועות נשיים". במקרים שלפנינו, שיוך מסורתי זה הוא כה חזק, שכאשר גבר עוסק באחד המקצועות האלה, יש קושי לקרוא לעבודתו בשם.

כך, למשל, צורת הזכר של גַנֶּנֶת היא גַנָּן, אך מילה זו תפוסה ומציינת את מקצועו של מי שמטפל בגינה. ומשהתרבו הגננים בגני הילדים, הגיעו אל האקדמיה פניות לאשר למטרה זו את הצורה גַנֵּן. האקדמיה לא אישרה מילה זו, שמקורה בגזירה לאחור מן המילה גננת, ומבחינה דקדוקית – בטעות, וקבעה את שם המקצוע ל"גנן ילדים" ובקיצור – גַנָּן (ראו דיון בנושא זה באתר האקדמיה כאן).

צורת הזכר של "שיננית", לעומת זאת, היא גם פשוטה וגם פנויה: שִינָן. אף על פי כן, ההיעדר הכמעט מוחלט של גברים מן המקצוע הזה, בצירוף כנראה לקושי של דוברי עברית לגזור לאחור צורת זכר מצורת נקבה, מביאים רבים לחשוב שלמילה זו אין כלל צורת זכר; ואילו כאן הציעו את הצורה המפתיעה "שיננן". צורת הזכר של "סייעת לרופא שיניים" גם היא מתבקשת – סַיָּע – אך גם כאן, המחסור במסומן, קרי בגבר העובד במקצוע, הופך את המילה למוזרה מאוד לאוזנם של דוברי עברית בני ימינו.

הצצה מהירה במילון ספיר מדגימה היטב את החד-מגדריות, אם אפשר לומר כן, של כמה מהמקצועות שהזכרנו כאן: "גננת" מופיעה במילון זה כערך בצורת נקבה בלבד, ואילו "גנן" מופיע רק במשמעות של מטפל בגינות; "סייע" מוגדר כעוזר, עם ערך-המשנה "סייעת – אחות העוזרת לרופא השיניים".

לקבוצה זו שייכת גם ה"אומנת" – מילה שנעלמה מן השפה לטובת האו-פר, אך מופיעה בדוגמה כה מקסימה, שהחלטתי לכלול אותה כאן. בדיון בין כותבים בוויקיפדיה, תהה אחד המשתתפים: "נדמה לי שכעת המקצוע היחיד שאינו בלשון זכר הוא 'אומנת'. האם אפשר לכתוב 'אומן'?". והנה, דווקא מילה זו מופיעה בלשון זכר כבר בתנ"ך, למשל בפסוקים הידועים מספר במדבר (י"א, י"א-י"ב), שבהם משה מלין בפני אלוהים על טרוניותיו המתמידות של עם ישראל:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא-מָצָתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת-מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה עָלָי: הֶאָנֹכִי הָרִיתִי, אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה, אִם-אָנֹכִי, יְלִדְתִּיהוּ: כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק

ונסיים בתופרת, שצורת הזכר שלה מפתיעה מעט: חייט. לכאורה, קיימים לצד שני אלה גם ה"תופר" וה"חייטת", אך שני אלה הם יצורים נדירים למדי. מילון אבן שושן מציין כי התופר "רווח בימינו בעיקר בלשון נקבה", ומילון ספיר מסכים עמו ומציין בערך "חייט" כי "לנקבה משמשת המילה תופרת". שני המילונים מפרשים את "חייט" ואת "תופר/ת" בצורה דומה, וריאציות שונות על "תופר בגדים"; אך סקר מהיר בסביבתי, וכן בדיקת תוצאות בגוגל, מאשרים את התחושה כי המילה "חייט" מציינת בעל מקצוע מומחה יותר, התופר בגדים לפי מידה, כניגוד לתופרת, העובדת במפעל או עושה עבודות תיקונים. בפועל, החלוקה אינה לפי מידת המקצועיות או סוג העבודה: הוא חייט והיא תופרת – גם אם שניהם מתקנים קרעים ומקצרים מכנסיים. מה הסיבה להבדל? אולי היסטורית (זכר לתקופה שבה היה רוב גברי בקרב תופרי החליפות והשמלות לפי מידה) ואולי הנטייה לייחד לגבר מילה יוקרתית יותר. תהיה הסיבה אשר תהיה, התוצאה היא שבתחום התפירה, הצמד של זכר ונקבה מתאים לאחד הדגמים העתיקים ביותר בשפה העברית: הזכר והנקבה הן מילים שונות, שאין קשר לשוני ביניהן. כפי שנקבת האַיִל היא הכבשה, ונקבת החמור היא האתון – כך נקבת החייט היא התופרת.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

18 תגובות
  1. ABBA permalink

    איזה יופי!
    מאלף (יש מאלפת?)
    (~;
    תודה
    ABBA

  2. הנה, למדתי עוד דבר או שניים. תודה רבה, שלומית.

  3. ABBA וצביקה – חן חן!

  4. מעניין מאוד מאוד. תודה.

  5. זה כל כך מעניין,
    וכל כך מעורר מחשבות.
    נהדר.
    וגם הזכיר לי, ממש בלי קשר של ממש,
    את המילה שתמיד מצחיקה אותי נורא,
    שוּל,
    היחיד של שוליים.
    🙂

  6. מיכל,

    הדול ישב אל מול הנול
    וארג כיסוי ללול עם דוגמה בכל שול.
    (ואז ארז, הדביק בול
    ושלח לאחותו שגרה בחו"ל.)

    ובקיצור, תודה 🙂

  7. דול תעלול!

  8. אוריאל permalink

    תודה רבה! התזמון פה מעולה! בדיוק השבוע התווכחתי עם חבר(לא זוכר על מה) ובאמצע הדיון אמרתי על משהו שהוא צורת הנקבה של משהו אחר, והוא טען שזה נשמע לו מוזר.
    חשבתי קצת ועניתי לו שבמקרים רבים בעברית הזכר והנקבה אינם בהכרח שני צדדים של אותו מטבע, וההוכחה הבאתי את האתון, הנאקה והלביאה.

    • תודה לך, אוריאל! אם לדייק, בצמד "איל-כבשה" שאני הבאתי ובצמד "אריה-לביאה" שאתה הבאת המצב קצת יותר מורכב: קיימת גם צורת הזכר "כבש" ("שני כבשים בני שנה תמימים") וגם צורת הזכר "לביא". הלביא והלביאה, אגב, קשורים ל-leon ביוונית, ומכאן ל-lion באנגלית וכו'. בכמה בעלי חיים, כנראה אלה שהייתה להם חשיבות רבה בתקופה הרלוונטית, יש כמה שמות לבעל חיים מאותו המין (species) והזוויג – למשל, אריה, לביא וכפיר. ייתכן שהן מציינות גילאים שונים (למשל, מקובל ש"כפיר" הוא אריה צעיר וחזק).
      מכל מקום, גם בשני בעלי החיים האלה הצורות העיקריות לזכר ולנקבה הן מילים שונות (אריה-לביאה, איל-כבשה), ובבעלי חיים אחרים שתי מילים שונות כאלה הן היחידות שבנמצא (גמל-נאקה, חמור-אתון, תיש-עז).
      אני שמחה על התזמון המוצלח.

      • אוריאל permalink

        האם גם הבכר נובע מחשיבות החמור?

      • אוריאל permalink

        התכוונתי לעיר כמובן, או לגמל, לא יודע, אני עייף..

      • סבורתני שכן: קל לראות שבבעלי חיים שהיו חשובים ורלוונטיים לחיים, והיה חשוב להתייחס אליהם בדייקנות (האם זו הנקבה שמניבה חלב, או הזכר שמרביע?), יש אוצר מילים עשיר ומפורט יותר, עם שמות נפרדים לנקבה, לזכר, לצעיר וגם לצעירה (עז, תיש, גדי וגדייה; איל, כבשה, טלה וטליה, וגם הבכר והעיר שהזכרת ;-)). השפה ממשיכה כמובן להתעשר ולהשתנות לפי הצרכים: היום כבר אין אריות בטבע בארץ ישראל והמילים "כפיר" ו"לביא" כמעט אינן בשימוש, ולא ממש ברור מה הניואנס שציינו, ולעומת זאת יש לנו חתול, חתולה, חתלתול וחתלתולה, כלב, כלבה, כלבלב וכלבלבה, כי אלה חיות שתופסות מקום חשוב בחיינו היום.
        ולעומת זאת, לא היה כנראה צורך רב להבדיל בדיבור בין חולד זכר לחולד נקבה – ולכן אין מילים נפרדות לשני אלה, וכך גם צפרדע, שפירית ועוד בעלי חיים שאיננו מרבים להיתקל בהם.
        באנגלית, שלא במפתיע, יש שמות רבים לסוסים לפי הגיל, הזוויג והתפקיד המשפחתי: stallion ו-mare הם זכר (לא מסורס) ונקבה, שנקראים sire ו-dam בתפקידיהם המשפחתיים (אבא ואמא); השם הכללי הוא כמובן horse. סוס וסוסה צעירים הם colt ו-filly, והשם הכללי לסייח/סייחה, במיוחד מתחת לגיל שנה, הוא foal…

  9. … ויש מילים עבריות לציין גילים ושלבים שונים בחיי פרות: ישנם שם העצם הקיבוצי "בקר" וצורת הנקבה הכללית "פרה", ויש "מבכירה" (שהמליטה בפעם הראשונה) ו"חולבת", וכמובן עגל ועגלה, ו"פר" (זכר לא מסורס) ו"שור" (זכר, בעיקר מסורס).

  10. רשימה נהדרת, מחכימה ומעניינת! נהניתי לקרוא, ותודה!

  11. מענייןומשעשע.
    לראשונה אני שומע על "צווארון ורוד"…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: