Skip to content

חופה וקידושין, בכנסייה

מאי 28, 2012

"חופה וקידושין" – זהו שמו, בעברית, של אחד הפרקים בסדרת הטלוויזיה "אחים ואחיות" (Brothers and Sisters). זוהי בחירה מעניינת של המתרגם או המתרגמת, כי במקור שם הפרק הוא Holy Matrimony, צירוף הלקוח, כמובן, מן המשפט הראשון בטקס הנישואין הנוצרי.

חופה וקידושין הם מונחים המציינים אלמנטים ממשיים מאוד בטקס החתונה היהודי – את יריעת הבד הפרושה מעל ראש החתן והכלה, ואת ענידת הטבעת לכלה, שאחריה היא נחשבת לאשת איש שאינה יכולה להינשא לאחר. כיצד תורגם, אפוא, הצירוף מן הטקס הנוצרי Holy Matrimony לצירוף הכה-יהודי "חופה וקידושין" (ולא, נניח, ל"ברית נישואין" הניטרלי יותר)?

שיבושי תרגום הם כמובן רעה חולה, אבל ביקורת תרגום חפוזה ורשלנית היא רעה חולה לא פחות. לא הסתפקתי בהשוואה בין שם הפרק באנגלית ובתרגום העברי, וצפיתי בפרק המדובר כדי לבדוק איזה טקס חתונה נערך בו. הטקס אמנם היה חילוני למדי, אבל בהחלט חילוני-נוצרי, ולא היו בו שום אלמנטים יהודיים: לא שבירת כוס, לא כיפות – ולא חופה.

השימוש במונח "חופה וקידושין" לתיאור טקס נישואין לא-יהודי איננו חריג, אלא חוזר במקומות רבים – לדוגמה, בתקציר הסרט האיסלנדי "חתונת לילה לבן" מ-2008 בעכבר העיר ("יון, פרופסור בגיל העמידה, עומד להיכנס תחת חופה וקידושין עם תורה, סטודנטית לשעבר שגילה מחצית מזה שלו"). יון ותורה אינם יהודים, בדקתי.

"חופה וקידושין" אינו המונח היהודי היחיד שעבר בינאום. הביטוי "לבקש גט" מופיע בטקסטים רבים, מתורגמים ועבריים במקור, כדי לציין בקשה לגירושים גם כשלזוג הלא-מאושר אין כל קשר לדת משה. בתקציר הזה של פרק מהטלנובלה "דרוש נסיך", למשל, אנו קוראים ש"קורינה תופסת את פדריקו ואליזבת יחד, ובאותה הזדמנות הוא מבקש ממנה גט".

ה"גט" ביהדות הוא מסמך שסופר גיטין כותב בנוכחות הבעל, ואשר הבעל מצהיר בו כי הוא מגרש את אשתו. בטקס הגירושין, הבעל מניח מסמך זה על כפות ידיה הפרושות של אשתו. פדריקו אינו יכול לבקש מקורינה גט, ראשית משום שאינם יהודים, ושנית, כי הגבר הוא הנותן את הגט, והאשה (חוקית ופיזית) יכולה רק לקבל את הגט (או לסרב לקבל אותו).

השימוש הנרחב במונח "לבקש גט" או "לקבל גט" כדי לציין בקשת גירושין או גירושין בין לא-יהודים, בדומה להרחבה של הביטוי "חופה וקידושין" ללא-יהודים, יכול להתפרש כשימוש רשלני בשפה, או באור פחות שיפוטי – כהרחבה של הביטויים האלה מעבר למשמעותם המקורית: "חופה וקידושין" – חתונה; "גט" – גירושין, בלי קשר לדתם של המתחתנים או המתגרשים, כפי שהביטוי "לתת גט" הורחב לציון פרידות מסוגים שונים, כגון משותפים לעסק.

עובדה מעניינת בהקשר זה היא, כי דוברי עברית אינם מסתפקים בהחלת מונחים יהודיים על טקסים לא-יהודיים. ניתן להבחין גם בתופעה הפוכה – ישראלים יהודים המתארים טקסי חתונה יהודיים כאילו נאמרת בהם השבועה הנוצרית לדבוק זה בזה "בטוב וברע, בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות, לאהוב ולכבד עד שהמוות יפריד בינינו". זאת אף שבטקס החתונה היהודי לא נאמרת כמובן שבועה כזו – ושרבים מהכותבים התחתנו, מן הסתם, בחתונה יהודית ואמורים לזכור מה נאמר בה! חיפוש מהיר מעלה שפע דוגמאות כאלה – אביא כאן שתיים מהן:

"מתחת לחופת הנישואין, בעיניים נוצצות, אנו מתחייבים זה לזה להישאר ביחד בטוב וברע, בבריאות ובחולי ובתקווה – עד יום מותנו. רגע הקידושין מכיל את התקוות, הציפיות וההתרגשות הנלווית לאיחוד עם האדם אתו בחרנו לבלות את חיינו" (מתוך פורטל השירותים הפסיכולוגיים בטיפולנט). האתר הוא ישראלי, כתוב בעברית, ובתיאור נזכרים חופה וקידושין, אבל ההתחייבות להיות יחד בטוב וברע וכו' אינה חלק מן החתונה היהודית – אלא הנוצרית.

דוגמה אחרת: "מי שהסצינה הזאת לא מדברת אליו בגרוש, לא יבין מה הבעיה ויטען שאם המניאק בוגד באשתו, באמא של הילדים שלו, באשה שהוא נשבע תחת חופה לעיני אלוהים, עדים ו-300 אורחים לאהוב לטוב ולרע, בבריאות ובחולי, עד שהמוות יפריד ביניהם – אז ברור שהוא יבגוד גם בך" (מתוך טור ב-YNET). שוב – תחת החופה היהודית אין נאמרת שבועה כזו. למעשה, אנו עדים פה ל"העתקה" דמיונית אל הטקס היהודי של אלמנט מן הטקס הנוצרי, שכמובן אינו קיים בו בפועל.

מה מקור הבלבול במקרה זה? פה, כנראה, ה"אשמים" הם הקולנוע והטלוויזיה, שבהם אנו צופים שוב ושוב בטקסי חתונה נוצריים; וכן, נודה בצער, העובדה ששבועת הנישואין הנוצרית, בפרמטרים של רומנטיקה, הדדיות ורלוונטיות לחיי הנישואין המודרניים, מנצחת בנוקאאוט את הטקסט היהודי (על עניין ה"עד מוות" אפשר, כמובן, להתווכח).

בקשת הרחבה של תופעות לשוניות-תרבותיות, ההרחבה של משמעות "גט" ו"חופה וקידושין" קרובה יותר להיות "לשונית גרידא", ואילו האימוץ הדמיוני של "בבריאות ובחולי" הוא בעל משמעות תרבותית רחבה יותר; אך שתי התופעות מדגימות כיצד השימוש שאנו עושים בשפה חושף את תפיסותינו, את ידיעותינו, את הטקסטים המוכרים לנו ואת אלה המוכרים-פחות.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

29 תגובות
  1. אוי זה גדול!
    ואני חושבת שהטעויות מהסוג השני
    אפילו יותר מצחיקות, כי מי שעשו אותן
    היו בטח באיזה שניים שלושה טקסי חתונה בחיים
    ואולי אפילו עברו אחד כזה בעצמם (לפחות),
    ובכל זאת אין להם מושג לגבי מה נאמר שם.
    או כמו שאמרת, הסרטים שאנחנו רואים
    יותר מציאותיים לנו מהמציאות 🙂

  2. אלישבע permalink

    שלומית, כרגיל, אני אוהבת לקרוא דברים שאת כותבת, תמיד – בגלל הניסוח הרהוט והברור והזורם – תענוג! ובדרך כלל גם בגלל הנושא שבחרת לבדוק. בנושא הפעם אני רואה את התופעה כפי שכתבת בסוף: כמשקפת תפיסת עולם לגבי הנושא וידע. בעניין חוסר הידע יש בעיני בעייה: הבחירה במושגים מוכרים מנגישה את הנושא לקהל רחב ופשוט: יודעים על מה מדובר בהכללה וזה העיקר. גם המשמעות של השבועה הנוצרית קרובה יותר לקהל יהודי חילוני מתוכן הכתובה היהודי שחלקו בכלל ארמי וכולו מאוד ענייני עסקיללא רומנטיקה. אבל מתרגם שבוחר להנגיש גורם בכך גם להשטחת הידע ולחוסר ידע, טשטוש הבדלים וגבולות ולבלבול מושגים כפי שהראית. ומהבחינה הזו צריך לשקול מה עדיף מתי ואם ישנה דרך לתרגם באופן גם נאמן וגם ברור יותר.

  3. יצהר permalink

    הי שלומית. תודה על רשימה מצוינת ובלוג כנ"ל.

  4. מעניין ומהנה ביותר!

  5. מעניין מאוד. תודה רבה, שלומית.

  6. תודה, מיכל, אלישבע, יצהר, נינה וצביקה! מיכל, האמנות במקרה זה כנראה חזקה מהחיים : ) אלישבע, הסוגיה של בהירות ואלגנטיות לעומת דיוק היא אחת העיקריות שמעסיקות מתרגמים – וגם כותבים… יצהר, ברוך הבא לבלוג.

  7. ROCKEN permalink

    יופי של כתבה כרגיל. גם ב"נפטר" משתמשים שלא לצורך. לא יהודים נפטרים ואפילו כלבים לפעמים נפטרים. נפטר אמנם אינו מופיע בתנ"ך, אך מופיע במשנה והוא מבדל יהודים שהרי הכוונה היא שכאשר יהודי עובר מן העולם, הוא נפטר מעול מצוות. אמנם יש אסכולה הגורסת כי בכך יש ניסיון לגזען את השפה, אבל שפה היא גם רגישות. וכשחכם הודי נפטר או כלב פינצ'ר נפטר אני נעה באי נוחות.

  8. קולע ביותר!
    השערה נוספת לדומיננטיות של שבועת הנישואין הנוצרית: לא רק שהטלוויזיה, הקולנוע והתרבות המערבית באופן כללי מקדמים את הגישה הנוצרית לנישואין,
    יש לי חשד שרוב החילונים בחתונות לא מקשיבים למה שנאמר מתחת לחופה, שממילא זר לתפיסת עולמם.
    אשר לאלו שנישאו בעצמם – האם ייתכן שטקסט החתונה הוא כמו חומר הלימודים לבגרות (ככנס בסערה ונשכח מיד)?
    (:

  9. אודי permalink

    אכן, פוסט יפה ומעניין.
    גם אני נזכרתי מיד בעניין הפטירה, כמו Rocken, אבל מרגיש בדיוק ההפך – אני נע באי נוחות ומריח גזענות כשמישהו כותב בטוקבק, או לעתים רחוקות אומר בפניי, שרק יהודים נפטרים.
    המילה פטירה משמעותה פשוט פרידה. כך למשל משתמש בה עגנון לעתים קרובות: "נפטרתי ממנה כאדם שנפטר מחברו והוא שמח שיחזור ויראה אותו". אני מניח שהשתמשו בה בהשאלה למקרים בהם מישהו נפרד מאיתנו באופן סופי, ועם הזמן דבקה בה אסוציאציית המוות והפסיקו להשתמש בה במשמעותה המקורית.
    המשנה דווקא לא משתמשת בפטירה כדי להבדיל בין יהודים לאף אחד אחר: "ומהו חניטה? מלמד שאם נפטר מלך היו חותכין את כריסו ומוציאין את בני מעיו, כדי שלא יסריח" (מדרש אגדה, מהדורת ש' בובר, לבראשית נ, ב). וגם: "פעם אחת נפטר גוי עבד כנעני של רב בשבת, ולא היה לו בעיר לא אשה ולא בנים לקוברו" (שו"ת בעלי התוספות סימן כ"ו). ותודה לרן הכהן על הדוגמאות, ממאמר בנושא זה – http://www.haaretz.co.il/literature/1.1354864

  10. אודי,
    אותי לימדו שרק יהודים נפטרים כי "נפטר" הוא קיצור של "נפטר מעול מצוות", ורק יהודים נושאים בעול המצוות.
    אני באמת מופתעת מהדוגמה המשנאית, אבל מצד שני – אולי קרה להם מה שקרה למתרגמים שמכניסים נוצרים תחת החופה?

  11. בסוגיית הפטירה שהעלתה ROCKEN בתגובתה למעלה, אני מביאה כאן כלשונו את מה שמצא וכתב לי אחי, אודי רז. אני מצדי השתכנעתי שאכן אין ביסוס לייחוד ה"פטירה", להבדיל ממוות, ליהודים בלבד. והרי מה שכתב אודי:

    "כאן יש פוסט עם תגובה מהאקדמיה בנושא שמצוטטת ע"י מישהי שפנתה אליהם בעניין
    yael.haoneg.com/general/1394
    על אף שהם לא מביאים סימוכין.
    יש שם גם ציטוט מאבן שושן. אבל גם הוא לא מביא סימוכין.

    בויקיפדיה טוענים שמקור הביטוי הוא נפטר מן העולם ולא מעולן של מצוות, ושאין סימוכין לייחוס הביטוי לעולן של מצוות או להבדלה בין יהודי לשאינו יהודי, אבל גם הם לא מביאים סימוכין, רק לינק לרן הכהן…

    כאן יש לנו דוגמאות אנקדוטליות לחרדים שכותבים על אדם לא יהודי שנפטר
    http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=668239&forum_id=1364
    http://www.ateret4u.com/online/f_01599.html

    אבל כמובן, הם יכולים לטעות.

    עם זאת, אחרי החיפוש הזה, הגעתי למסקנה שגם הטוענים את הטענה שהמנהג המשנאי הוא שרק יהודים נפטרים ושמקור הביטוי הוא 'נפטר מעול מצוות' לא מסוגלים להביא שום סימוכין, שהרי זה נושא שעולה שוב ושוב, ויש עליו לא מעט דיונים, כך שהייתן מצפות שיביאו אותם מזמן. אין לי את הכלים לעשות חיפוש מקיף במשנה, אבל אני מעלה השערה: אולי במשנה מדברים בעיקר על יהודים שמתים ולא מרבים לדון בבני דתות אחרות שמתים, כך שכמעט אין דוגמאות נגד ולכן היה אפשר לטעון שהם מייחסים את הפטירה רק ליהודים.
    בחיפוש שלי לא מצאתי מקור כתוב לטענה שמקור הביטוי הוא נפטר מעולן של מצוות (ודווקא מצאתי כמה אזכורים בקרב כותבים דתיים שזה בעייתי כיוון שיש 7 מצוות בני נוח שגם מי שאינו יהודי אמור לקיים, כך שאיש לא פטור ממצוות). לא ראיתי גם רמז למקור כתוב שקובע את ההבדלה הזאת. אני מנחש שאפילו סטטיסטיקה ראויה לא ניתן לקבל מהמשנה בעניין, בגלל מיעוט אזכור הגויים המתים (אבל בהחלט יכול להיות שאני טועה וזה יסדר את כל העניין בפשטות).

    תכלס, לפחות מבחינתי חובת ההוכחה עברה לידי הצד השני."

  12. אודי permalink

    יש לי תוספת קטנה: על פי חיפוש במשנה דרך האתר הזה
    http://kodesh.snunit.k12.il/search_adv.html

    הביטוי "נפטר מעולן של מצוות" לא מופיע ולו פעם אחת במשנה, בתוספתא, בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי או במשנה התורה להרמב"ם. לעומת זאת, הביטוי "נפטר מן העולם" מופיע שמונה פעמים.

    זה מחזק את הטענה שמדובר בהסבר אטימולוגי שהומצא בדיעבד והוא לא מבוסס על מקור כלשהו.

  13. אני השתכנעתי

  14. אסנת permalink

    שלומית, תענוג כרגיל. איני חובבת חתונות מאחר שרובן הפכו למאורע ריק ממשמעות המהווה גיבוב דימויים של אושר ועושר. הציטוט של השבועה מהטקס הנוצרי הנו ראיה מסוימת לכך. הוא מתלווה לשמלת הקצפת ולעוגת השכבות חסרת הטעם.

  15. יעל, אכן כנראה נכנס בסערה ונשכח לאלתר… נוסף על הטעמים שכבר העלינו כאן (הטקס היהודי די זר ברוחו לחילונים, עסקי למדי ולא רומנטי, ונוסף לכל חלק ניכר ממנו בארמית) – הרי שהטקס הנוצרי הוא הרבה יותר קצר ולכן קליט וזכיר, והחתן והכלה בעצמם אומרים חלק ניכר מהטקסט. בטקס היהודי, שהוא ארוך יותר, מדבר בעיקר הרב, החתן אומר שני משפטים והכלה כידוע שותקת – כך שאין צורך להכיר ממש את הטקסט אפילו לחתונה של עצמך 😉
    אסנת, רב תודות! פעם הייתי די צינית ביחס לחתונות, ואירועים בכלל, ואילו בשנים האחרונות נעשיתי רגשנית ואני מזילה דמעה בחתונות של רחוקי-משפחה של בעלי ובימי הולדת של ילדים מהגן…

  16. קרינה permalink

    באיחור רב הגעתי לבלוג וקוראת בשקיקה.
    עניין אותי כי ציינת את ה׳גט׳ היהודי כעיוות למילה גירושין.
    הרי גם פעולת הגירוש (מגורשת, מגורשת, מגורשת) היא ייחודית לעם היהודי, כך שמלכתחילה אין ממש מילה בעברית היכולה לתאר בצורה נכונה את פרידתם של בני זוג גויים.

  17. קרינה, ברוכה הבאה לבלוג! נגעת בסוגיה מהותית מאוד בתחום התרגום. מכיוון שכל שפה התפתחה בתרבות שונה ובמסלול עצמאי, רוב המילים אינן ניתנות לתרגום אחד-לאחד, חד וחלק, למילה אחת בשפה מסוימת אחרת. אפילו מילה פשוטה לכאורה כמו cake באנגלית – על פי רוב הכוונה "עוגה", אבל cake מציינת במקרים רבים גם מאכלי בצק לא-מתוקים, ואפילו גושים מוצקים של דברים שכלל אינם דברי מאכל (a cake of soap – חפיסת סבון).
    אקט הפרידה בין בני זוג שהיו קשורים רשמית נקרא בעברית גירושין, והקשר עצמו נקרא נישואין, ושתי המילים משמשות כיום גם כאשר הטקס שנערך הוא אזרחי, ולא דתי. אלה המילים הכלליות ביותר שיש לנו, אף שמקורן כמובן בטקסים היהודיים. לכן "גירושין" היא ככל הנראה המילה המתאימה ביותר לציון פרידה רשמית גם בין בני זוג שאינם יהודים; בעוד ש"גט" הוא מונח ספציפי הרבה יותר, שמציין ממש מסמך מסוים – בדומה לכתובה.
    הצירוף "מגורשת, מגורשת, מגורשת" אינו מופיע, אגב, בטקס היהודי, אלא בטקס המוסלמי – כלומר הפעולה שבה הגבר מגרש את האשה קיימת לפחות בשתי דתות אלה, ובהתאם לכך בעברית ובערבית. נכון כמובן שלא בכל שפה, המילה המציינת פרידה רשמית בין בני זוג תיגזר דווקא מ"גירוש" – בדקתי עכשיו ומצאתי במילון מריאם-ובסטר שהמילה divorce באנגלית מקורה בפועל הלטיני divertere, "לעזוב את בעלה"! כלומר, על פי מקור זה (לא למדתי לטינית), מקור המילה divorce באנגלית הוא דווקא בפועל שמציין מעשה של האשה העוזבת, ולא של הבעל המגרש, וגם אינה קשורה לגירוש אלא לעזיבה.
    אשמח אם תמשיכי לקרוא ולהגיב כאן!

  18. אוריאל permalink

    מעניין שאמנם כפי שציינת הביטוי "לתת גט" הורחב לתיאור פרידות מסוגים שונים, אך רק לאחר שהמילה גט עצמה עברה צמצום בדרך למצב שלה היום, כאר לפני הצמצום הפירוש שלה היה תחום רחב בהרבה אפילו מ"לתת גט" העכשווי:

    עד כמה שידוע לי המופע הראשון המוכר של הגט הוא בפרשת כי תצא:

    " כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ **סֵפֶר כְּרִיתֻת** וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ"

    מתורגם ע"י אונקלוס:

    " אֲרֵי יִסַּב גְּבַר אִתְּתָא, וְיִבְעֲלִנַּהּ; וִיהֵי אִם לָא תַּשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינוֹהִי, אֲרֵי אַשְׁכַּח בַּהּ עֲבֵירַת פִּתְגָם–וְיִכְתוֹב לַהּ **גֶּט פִּטּוּרִין** וְיִתֵּין בִּידַהּ, וְיִפְטְרִנַּהּ מִבֵּיתֵיהּ"

    אם כן, המילה גט מקורה בארמית ובזהירות גבוהה הפירוש שלה הוא "ספר" או משהו דומה.

    מסכת גיטין בתלמוד הבבלי נפתחת במילים "המביא גט ממדינת הים, צריך…"

    בעלי התוספות מעירים על המשפט הזה:

    "אע"ג דלשאר שטרות פעמים נמי קרי גט כדתנן בהשולח (לקמן דף לד:) אין עדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם ואיירי בכל שטרות ובפרק התקבל (לקמן דף סד.) נמי תניא וכן לגיטין ומפרש התם גיטי ממון מ"מ לא הוצרך לפרש כאן גט אשה משום דברוב מקומות היכא דקתני גט סתם איירי בגט אשה "

    כלומר:

    "אף על פי שגם לסוגים שונים של שטרות(=מסמכים) קוראים לפעמים גט כמו בהמשך במסכת(דף לד, עמוד ב') שנאמר שעדים חותמים על גט רק מפני תיקון העולם(=כדי שלא יזייפו אותו ולא כדי לתת לו תוקף), ומדובר שם בכל השטרות, וכן מאוחר יותר במסכת(דף סד, עמוד א') גם כתוב 'וכן לגיטין' והגמרא מסבירה שמדובר בשטרות ממוניים בלבד, בכל זאת לא נצרך לכתוב כאן בפירוש 'גט אישה' משום שברוב המקומות שבהם כתוב גט ללא פירוט הכוונה לגט אישה."

  19. אוריאל permalink

    אה, וכמובן תודה על הפוסט המעולה.

    • תודה לך, אוריאל, על התגובה מאירת העיניים! אני שמחה תמיד לתוספות מן הכיוון התורני, המוכר לי פחות. אכן, גם אבן שושן מציין שתי משמעויות ל"גט". הראשונה היא הכללית – "שטר, תעודה", והשנייה – "ספר כריתות, תעודת גרושים לאשה".

      נהניתי גם מהתיאור היפה של צמצום משמעותה של המילה "גט" ובעקבותיו התרחבות משמעותו של הצירוף "לתת גט".

  20. בגרמנית חתונהאומרים הירטן יש סוברים מהמילה הרי את!!Heirat;

    • אלישבע permalink

      רעיון מעניין ויפה. לא חשבתי על זה אף פעם למרות שאני נכדה של רב מגרמניה והמילה הייתה מוכרת לי מילדות. היו אצלי השבוע אורחות מגרמניה ואמרו שיש בגרמנית הרבה מילים מסוג זה שבאו
      מעברית וכרגע אני לא מצליחה להיזכר בדוגמאות.

    • מוטי, מעניין, תודה רבה לך. עשיתי חיפוש מהיר (לא העמקתי, וממילא אינני דוברת גרמנית) ומצאתי גם אפשרות אחרת –

      Heirat (German)
      Origin & history
      From Middle High German hīrāt, from Old High German hīrāt ("marriage"). Cognate with Old English hīred ("family, household").

      http://www.wordsense.eu/Heirat/

      • אלישבע permalink

        שלומית, הכל מעניין ומוסיף, ובכל זאת אולי זה כן אותו דבר: אני זוכרת שסבא אמר לי שיידיש איננה תערובת של גרמנית ועברית משובשות, כך אני התייחסתי אליה, אלא הגרמנית הקדומה שקדמה לגרמנית המוכרת וממנה התפתחה, שיהודים שמרו עליה בגלל נדודיהם. אז אולי זו החוליה המקשרת בין הפירושים, המקורות, הכביכול שונים.

  21. הקושי בהשערה זו הוא ש"הרי את" אינו צירוף מילים ביידיש אלא בעברית, ושתי המילים הן בהחלט שמיות: "את" ו"אתה" הן מהמילים הקדומות שמתועדות בעברית (מופיעות ב"בראשית"), ו"הרי" אמנם הופיעה מאוחר יותר (תלמוד), אבל יש לה מקבילה בארמית (ארי). כך שהשאלה היא אם הגרמנית הקדומה שאלה צירוף מילים עברי והפכה אותו למילה, אפשרות שנראית לי קצת רחוקה אבל גרמנית ותולדותיה הן כמובן בהחלט מחוץ ל"תחומי". שימי לב גם שהפירוש שהבאתי מקשר בין Heirat לבין hīred באנגלית עתיקה.

    • אוריאל permalink

      הזכרת לי שלא מזמן דיברתי עם חבר, ולקח לי הרבה זמן לשכנע ולהסביר לו ש alternative באה משילוב של המילה alter (אחר) עם הסיומת המקובלת ative (שקיימת בעשרות עם לא מאות מילים באנגלית).
      הוא מצידו התעקש שהמקור הוא מעברית, כי כשאתה הולך ומגלה שהדרך שלך חסומה, הציווי המתבקש הוא "אלתר נתיב".

    • אלישבע רוזנבוים permalink

      תודה, שלומית, שמתי לב אבל בכל זאת, בין השאר כי זו מילה שלא שמעתי עליה עד
      כה, כתבתי מה שכתבתי.
      דודתך אליס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: