Skip to content

הפתעות יווניות

דצמבר 22, 2011

"פלסטר" הוא מה ששמים על פצע קטן, ואילו "פלסתר" הוא רמאות, זיוף: "כתב פלסתר", כידוע, הוא טקסט של דברי שקר ולשון הרע. במבט ראשון, נדמה שאין קשר בין השניים, בייחוד משום שכיום מאייתים את האחד בטי"ת ואת האחר בתי"ו, וגם ההטעמה, כמובן, אינה על אותה הברה ("פלסטר" הוא במלעיל ואילו "פלסתר" – במלרע).

והנה, מתברר ששתי המילים קרובות מאוד. מקורן של מילים אלה ביוונית: emplastron היא משחה רפואית או תחבושת. הפועל plassein פירושו לתת צורה, לעצב (ומכאן גם "פלסטי" – שקל לעצבו ולתת לו צורה; האמנויות הפלסטיות – האמנויות החזותיות, אמנויות הצורה, כניגוד לאמנויות המילה או הצליל; וגם ניתוחים פלסטיים ופלסטלינה). ולבסוף, המילה plastos ביוונית פירושה מכויר, מעוצב, ובהשאלה – מזויף.

המקור היווני של שתי מילים בעברית הכין לנו, אם כך, הפתעה קטנה. אך הפתעות יש גם בכיוון ההפוך. כבר התוודענו כאן וכאן לצמדי מילים הנוצרים עקב התחלפות צמדי אותיות שצלילן דומה. כך, למשל, השורש "חסה" – המופיע כבר במקרא ושממנו נגזרות מילים כגון חסוי, מחסה – קרוב לשורש "כסה" (כיסוי, מכסה) שיש לו שורשים מקבילים בארמית, בערבית ובאוגריתית. האם תהליך מסוג זה יצר גם את הצמד "אחסן-אכסן"?

"לאחסן" פירושו להחזיק ולשמור סחורה או חפצים; "לאכסן" פירושו לארח ולהלין אדם. קל לראות שיש קרבה מסוימת בין המשמעויות של שתי המילים, ואנשים אכן מחליפים ביניהן (ראו למשל כאן). אף על פי כן, מתברר שאין קשר בין השתיים. השורש "אחסן" מקורו בעברית החדשה, והוא נגזר מן השורש "חסן", המופיע כבר במקרא במשמעות של שמירה והחזקה – "וְהָיָה סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ לַיהוָה, לֹא יֵאָצֵר וְלֹא יֵחָסֵן" (ישעיהו כ"ג י"ח). מן השורש הזה, "חסן", נגזר שם העצם "החסנה" או "אחסנה", ומן המילה "אחסנה" נגזר שורש מרובע (כלומר, שורש שיש בו ארבע אותיות) הכולל גם אל"ף שמקורה בשם העצם: "אחסן". שורש חדש כזה, שנוצר משורש אחר על ידי הוספת אות שמקורה בשם עצם, נקרא שורש תִניָינִי (כלומר, בארמית: משני).

המילה "אכסניה", לעומת זאת, מופיעה לראשונה בעברית בלשון חכמים, ומקורה במילה היוונית xenia, שפירושה ידידות עם זרים או הכנסת אורחים; xenos ביוונית פירושו "זר", ומכאן גם המילה קסנופוביה (שנאת זרים) וגם שמו של הגז האציל קסנון, "הזר". האל"ף שבראשית המילה היא אל"ף פרוסתטית (נוספת, שהתווספה), כלומר האל"ף שדוברי עברית הוסיפו למילים שחדרו לשפתם משפות אחרות, משום שהתקשו לבטא שווא נח בראש מילה. כך קרה למילים רבות שעברו מן היוונית לעברית – ובהן גם אסכולה (ביוונית: schole), אצטדיון (ביוונית: stadion) ואפילו השם "אפלטון" (Platon).

חרף קרבת הכתיב והמשמעות ביניהן, אין אפוא קשר אטימולוגי בין "אחסון" ל"אכסון". "פלסטר" ו"פלסתר", לעומת זאת, קשורות קשר הדוק זו לזו, אף על פי שמשמעותן שונה מאוד. ה"אכסניה", בדומה ל"פלסטר", היא הפתעה שהחביאה היוונית בעברית – ושנחמד במיוחד לגלות אותה השבוע, בחנוכה.

תודה לקוראות הבלוג mooncatom ושמחה ולר-מיימון על הדוגמאות היפות שציינו, וששילבתי אותן בפוסט.

13 תגובות
  1. מאיר עיניים – שזה גם דבר חשוב בחג האורים

  2. תודה, שלומית. כמו תמיד, נהניתי ללמוד. אורה ושמחה בחג האורים.

  3. צביקה וא' – חן חן וחג שמח!

  4. אח שלומית,
    איזה שיעור מעולה, ניינייתי נורא!
    אמנות פלסטית?!
    תמיד תהיתי מאיפה זה בא,
    ובכן, הנה אני יודעת.
    תודה, תודה ליוונים על המילים,
    ותודה לך על השיעור.
    אנטיוכוס אנטי טטנוס!

  5. שלום מיכל, אכן – גם פלסטיק ואמנות פלסטית, ותודה לך על המחמאה. חגשמח!

  6. מרתק כרגיל. שארית חג שמח!

  7. חבצלת permalink

    גם הטיח, הוא ה-plaster" קשור, שהרי מטייחים מה שאין רוצים לראות.
    וחוץ מזה מעניין מאוד, תודה.

  8. שלום חבצלת, ברוכה הבאה! plaster באנגלית הוא כמובן מאותו המקור. המילה העברית "טיח", וכן הפועל "לטוח", שמקורם במקרא, אינם קשורים כמובן אטימולוגית ל-plassein היוונית. מעניין לציין, שהפועל באנגלית to plaster אינו משמש כדי לציין חיפוי והסתרה של עבירה, כמו "טיוח" בעברית – במשמעות זו משמש באנגלית הפועל to whitewash, שגם הוא לקוח מתחום הבניין ובעל משמעות של כיסוי והסתרה.

  9. מתןן permalink

    איזה כיף לגלות בלוג חדש וטוב 🙂

  10. Menahem Gurman permalink

    המלה "אכסניה" בצורתה הנוכחית היא, כנראה, מיוונית. שרש המלה הוא מ"כנס" שפירושו לאסוף או להכניס. בעברית סדר האותיות משתנה מסבות שונות. במקום "אכנסיה" הקשה להיגוי, נוצרה המלה "אכסניה" הקלה להיגוי וכן בגלל קרבתה ליוונית.

    • מנחם, תודה על תגובתך וברוך הבא! אכן, "אכסניה" מקורה ביוונית; לא ידוע לי על קשר לשורש העברי כנ"ס. מן השורש כנ"ס נגזרת לעומת זאת המילה "כנסייה", שכיום משמשת רק לציון בתי תפילה של נוצרים, אך בעבר שימשה לציון התכנסויות מסוגים שונים ("ממתין הקב"ה עד שתתפלל כנסיה אחרונה שבישראל ומקבל תפלתם ביחד" – אליה רבה סימן קלב-קלג).
      האל"ף שב"אכסניה" היא כאמור אל"ף פרוסתטית, האל"ף המתווספת בתחילת מילים לועזיות שנכנסו לעברית והמתחילות בשווא, ובעבר היו קשות להגייה לדוברי העברית. מכאן "אפלטון" (א+Platon), "אצטדיון" (א+stadion) ועוד. אל"ף זו אינה חלק ממשקל עברי, כלומר, הדוברים לא היו צריכים להתמודד עם הצורה "אכנסיה"; לעומת זאת, קיים כמובן המשקל העברי "הַקְטָלָה", שהשורש כנ"ס אכן מופיע בו – הכנסה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: