Skip to content

בין המערכה הראשונה לשלישית

אוקטובר 2, 2011

בנסיבות מעציבות, לוויה משפחתית, התבוננתי במצבות והתרשמתי ממספר הציטוטים מתוך "אשת חיל" על קבריהן של נשים, ובפרט של הפסוק "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (משלי ל"א כ') – כלומר, שהמנוחה הייתה אשה טובה, אשה צדקנית. "צדקת", תיקנה אותי גיסתי, "צדקנית זה משהו אחר ולא כל-כך טוב". הרהרתי רגע והבנתי שאכן, משמעות המילה השתנתה במהלך התפתחות השפה: בעבר ציינה המילה "צדקן" אדם טוב, ישר וחסוד, והיום קיבלה המילה משמעות שלילית, ומציינת לרוב אדם מתחסד, המעמיד פנים של טוב וישר מכפי שהוא כדי לגרום תחושה רעה לזולתו.

השוואה בין מילונים מתקופות שונות מאשרת את ההתפתחות הזאת: אבן שושן (שראה אור ב-1968) מפרש "צדקן" כך: "צדיק, ישר, חסיד", ומביא מובאה מהתלמוד הבבלי: "יהיה גבר צדקן… וצדקן במצוות" (מסכת שבת, דף קנו). מילון ספיר (ראה אור ב-1997), לעומת זאת, מפרש: "צדיק; צדקני – שהוא כמנהג הצדיקים (בדרך כלל באירוניה)".

מעניין לציין, אגב, שהשינוי התרחש בלשונם של חלק מדוברי העברית, אך לא כולם: בקרב חרדים, המילה "צדקן" (או "צדקנית") משמשת עדיין במשמעותה המקורית, ראו למשל כאן.

"צדקן" נמצאת בחברה טובה: מילים וביטויים רבים שינו את משמעותם עם חלוף השנים, ופירושם כיום שונה מפירושם ברבדים קודמים של השפה העברית. הסיבה וההקשר של שינויים כאלה שונים ומגוונים. סוג אחד של שינוי כזה, שכבר עסקנו בו בפוסט קודם, מתרחש לעתים כאשר מילה שמקורה בתנ"ך קיימת בעברית בת ימינו לצד מילה שציינה אותה משמעות בלשון חכמים. כאשר צמד מילים כאלה קיימות בעברית המודרנית זו לצד זו, עשוי להתרחש בידול ביניהן, כך שכל אחת מהן מציינת משמעות שונה מעט. לדוגמה, המילה המקראית "בטן" והמילה "כרס", השכיחה בלשון חכמים, ציינו במקורן אותו חלק של הגוף, אך בעברית המודרנית "כרס" משמשת לציון בטן גדולה ובולטת.

במקרים אחרים, סיבת השינוי אינה כה ברורה. הביטוי "מימים ימימה", למשל, משמש כיום כמעט תמיד במשמעות "זה זמן רב מאוד" (למשל: "הדילמה הנשית מימים ימימה: איכותי ויקר, לעומת הרבה וזול"). בלשון המקרא, לעומת זאת, הייתה משמעותו "מדי שנה בשנה", למשל: "וּמְעִיל קָטֹן תַּעֲשֶׂה-לּוֹ אִמּוֹ, וְהַעַלְתָה לוֹ מִיָּמִים יָמִימָה בַּעֲלוֹתָהּ, אֶת-אִישָׁהּ, לִזְבֹּחַ אֶת-זֶבַח הַיָּמִים" (שמואל א' ב' י"ט).

על פי רוב, קשה לדעת מתי וכיצד התחולל השינוי במשמעותם של מילה או ביטוי; אך יש סוג מסוים של שינוי שאפשר לדעת בדיוק רב למדי מתי התרחש – כאשר מחדשי שפה בוחרים במילה ותיקה ומעניקים לה משמעות חדשה. בעברית, שהשימוש היומיומי בה התחדש בבת-אחת ולדובריה חסרו מילים במגוון תחומים, יש שנבחרה למטרה זו מילה מקראית נדירה, או אף יחידאית, במיוחד אם לא ברור מה ציינה מילה זו במקורה. שתי דוגמאות כאלה הן "אקדח" ו"חשמל".

המילה "אקדח" מופיעה במקרא פעם אחת ("וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח", ישעיהו נ"ד י"ב), והיא מציינת אבן חן, אולי אדומה. מחדש השפה אליעזר בן יהודה, בעיתונו "הצבי", הציע להשתמש במילה זו לציון כלי ירייה אישי (לאו דווקא אקדח להבדיל מרובה, על פי ההבחנה המקובלת בימינו), בנמקו שכלי נשק זה נקרא בשפות אירופיות רבות על שם האבן ששימשה בעבר להדלקת אש בקדיחה או בהכאה; ומאחר שאין יודעים איזו אבן נקראה בימי המקרא "אקדח", ניתן לבחור בשמה לציון האבן והנשק גם יחד. האבן, כמובן, נקראת כיום דווקא אבן צור, אך "אקדח" אכן התקבלה כשמו של כלי הירייה האישי הקטן יותר. בעברית, אם כן, האקדח היורה במערכה השלישית איננו האקדח שהופיע במערכה הראשונה.

המילה "חשמל", המופיעה בספר יחזקאל, קיבלה את משמעותה המודרנית בדרך דומה – ראו למשל כאן.

לעומת "אקדח" ו"חשמל", שקיבלו משמעות חדשה לחלוטין, מילים רבות מן המקורות משמשות כיום במשמעות המבוססת על משמעותן המקורית או נגזרת ממנה. המילה "אחוז", למשל, מופיעה במקרא פעמים ספורות במשמעות של "לקוח מתוך מספר גדול", למשל: "תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן-הַחֲמִשִּׁים" (במדבר ל"א ל'). על יסוד משמעות זו, משמשת המילה "אחוז" בעברית בת ימינו גם במשמעות של "מאית", %.

ואחרונה חביבה: גם המילה "עוגה" שינתה את משמעותה בין לשון המקרא ולשון ימינו, אך כאן ההבדל הוא קטן: במקרא, עוגה היא דבר מאפה עשוי מקמח, לאו דווקא מתוק ("וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת", בראשית י"ח ו'). כיום המילה הכללית יותר "מאפה", שאף היא מקורה במקרא, משמשת לציון מאכלי בצק אפויים, הן מתוקים והן שאינם מתוקים, ואילו המילה "עוגה" מציינת בפירוש מאפה מתוק בלבד.

שנה טובה!

11 תגובות
  1. אלישבע permalink

    שלום שלומית, משמעות עוגה היא משהו עגול. אולי פיתה. חוני המעגל עג סביבו מעגל. כיום עוגות יכולות להיות גם מלבניות ומרובעות ובעיקר מתוקות. ואז אולי, כמו שציינת, לא היו דווקא מתוקות אבל עגולות. אלישבע

  2. אלישבע,
    תודה על התוספת; ייתכן מאוד שיש קשר בין השתיים – אך שימי לב שעוגות אפויות יש כמובן בתנ"ך, ואילו עוגה במשמעות עיגול מופיעה בכתובים רק מאוחר יותר, במשנה.

  3. מעניין ביותר, שלומית.
    שנה טובה ומתוקה, עדיף עם עוגות 🙂

  4. נינה, תודה רבה, ושנה טובה ומבורכת!

  5. מעניין שאם כבר דנים בשורש צ.ד.ק. הרי שבמקרא נזכר סיפור נצחון אברהם על מלך סדום וכאן מתואר מלך שלם שמקובל לזהותה עם ירושלים: "ומלכיצדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון. ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ" וכו'.
    מלכיצדק נתפס על ידי חלק מהפרשנים ככהן לאלוהי ישראל שהרי הביטוי "אל עליון" ולא אליל תמוה בהקשר זה. מצד שני, יש הטוענים כי עבד את ראש הפנתיאון הכנעני, שוכנה בפשטות "אל". בכל מקרה, מלכיצדק הונצח לא מעט במסורת הנוצרית, אולי גם בזכות איזכורו בספר תהילים "נשבע ה' ולא ינחם, אתה כהן לעולם, על דברתי מלכיצדק". ודיון מעניין מאוד האם זהו אותו מלכיצדק או אולי בכלל יהושפט אפשר למצוא כאן http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm
    ולפני שנים רבות, כשעשיתי סמינר מעניין באשורולוגיה (פעם היה חוג כזה באונ' העברית) דנו במילה המקבילה "מישרים" שחדרה לעברית מאכדית ומי שמעוניין קצת לקרוא עליה ימצא זאת כאן http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5906
    ושלומית – שלא תדעי עוד צער. שנה טובה

  6. רונן, מעניין מאוד. תודה על המידע המעשיר, ועל האיחולים. גמר חתימה טובה!

  7. מעניין ומבריק, ואני חייב להודות שחשבתי שהמילה "אקדח" (במה שמסתבר כאטימולוגיה עממית) מקורה בקדח שיש בקנה…
    לומדים כל יום

  8. עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה…
    עוגות מרובעות זה הכי טוב,
    (כמו שיש מנירוסטה ופח מפלסטיק)
    גם אני, גם הפעם, למדתי הרבה.

  9. ל-א ומיכל – תודה תודה!

    ופוסט על שינוי משמעויות הוא הזדמנות מצוינת לרבע את המעגל.

  10. נעה permalink

    גיליתי את הרשימה במקרה (חיפשתי בכלל את הציטטה של צ'כוב בעניין האקדח 🙂 ) ונשביתי.
    תודה רבה. מענין ומחכים.
    אגב, לגבי מתיקותה או אי-מתיקותה של עוגה: באנגלית המילה cake לא מתייחסת רק לעוגות מתוקות אלא גם למאפים לא מתוקים. זה גם זלג למאכלים שהם לא בהכרח אפויים או מכילים הרבה קמח (כמו fish cake) , אבל כאן אני מתחילה לזלוג לכיוון בלשנות אנגלית….

  11. נעה – תודה רבה, כיף לשמוע!
    בעניין ה-cake, המילה מקיפה אפילו גושים מוצקים של חומרים שלא נועדו לאכילה, כמו חפיסות סבון (cakes of soap) וגושי קרח (cakes of ice). זה נחמד : )

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: