Skip to content

לאחור גזור!

אוגוסט 16, 2011

הקריאו את שתי המילים האלה בקול רם: צדף, חרק. איך ביטאתם אותן? הצורות התקניות (ה"נכונות") של שתי המילים האלה הן חֶרֶק וצֶדֶף, אך רבים מבטאים אותן "חֲרָק" ו"צְדָף" – רבים עד כדי כך שבמילון ההווה מצוין בפירוש "לא: חָרָק" ו"לא: צְדָף", בהתאמה.

מנין הגיעו הצורות האלו? התהליך שבו נוצרו נקרא "גזירה לאחור" – יצירת מילה חדשה על ידי סילוק מוּסָפִיוֹת. דוגמאות למוספיות הן –ָה (מוספית הנקבה), – ִים (מוספית הרבים), -וֹן (מוספית המצטרפת לסוף מילה ויוצרת מילה חדשה, כגון קבוצת המילים עִתּוֹן, ירחון, שבועון וכיום גם כלכלון). בדוגמאות "חֲרָק" ו"צְדָף", הדוברים מסירים מצורת הרבים של המילה את מוספית הרבים – ִים, ומשתמשים בתוצאה כצורת יחיד. הצורה המתקבלת אינה צורת היחיד המקורית, אלא צורה שונה מעט.

בדומה לכך, דוברים רבים מבטאים את צורת היחיד של "מַשְׁאַבִּים" כך: "מַשְׁאַבּ" – צורה שאינה אפשרית כלל בעברית (הצורה התקנית היא, כמובן, מַשְׁאָב).

תהליך דומה מעט, אך בתקופה מוקדמת בהרבה, נתן לנו את המילה "אַשְׁפָּה". במקרא מופיעה המילה "אשפה" בצורתה זו במובן "תיק לחִצים", ואילו במובן "ערמת זבל" מופיעה המילה רק בצורה "אַשְׁפֹּת", שהיא כנראה צורת היחיד, וברבים – "אַשְׁפַּתּוֹת" ("הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע, חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת" – איכה ד' 5). אך כבר במשנה אנו מוצאים את המילה "אשפה" כצורת יחיד, כנראה בעקבות גזירה לאחור מהמילה "אַשְׁפֹּת": הדוברים זיהו בטעות את "אַשְׁפֹּת" כצורת נקבה רבים, בגלל הסיומת –ֹת, וגזרו ממנה לאחור צורת יחיד עם הסיומת –ָה. למשל: "מכר אשפה, מכר את זבלה" (סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, ה', ג').

דוגמה בעלת אופי שונה לגזירה לאחור מצורת הרבים היא גזירת צורת היחיד "פָּן" מצורת הרבים "פָּנִים". גם במקרה זה, צורת הרבים "פָּנִים" מקורה במקרא ("וילט פניו באדרתו", מלכים א' י"ט 13), ואילו צורת היחיד "פָּן" היא מאוחרת בהרבה, ומופיעה לראשונה בספרות ימי הביניים. בדוגמה זו, אם כן, הגזירה לאחור לא שינתה את צורת היחיד הקיימת, אלא סיפקה צורת יחיד למילה שככל הנראה לא הייתה לה צורת יחיד קודם לכן, ואשר כעת היה בה צורך בשפה. בתהליך דומה נוצרה גם המילה הטרייה "שוּל": במקורותינו מופיעה מילה זו פעמים רבות, אך רק בצורת הזוגי שלה, שוּלַיִם (למשל, "על שולי המעיל סביב", שמות כ"ח 34). מצורת הזוגי "שוּלַיִם" (בדומה לידיים, משקפיים) נגזרה אפוא המילה שוּל – למשל, "הרכב נסע על השול הימני של הדרך".

גזירה לאחור יכולה כאמור להתרחש גם על ידי הסרת מוספיות אחרות, מלבד מוספית הרבים. המילה "חתיך", למשל, נוצרה על ידי הסרת מוספית הנקבה מן המילה "חתיכה". אך בעברית, לפחות, גזירה לאחור מצורת הרבים מספקת שפע של צורות יחיד חדשות, או לא-תקניות – מן הסתם משום שהמעבר מצורת יחיד לצורת רבים אינו פשוט כפי שנדמה, וכרוך במקרים רבים בשינויים שקשה לצפות אותם. מדוע צורת הרבים של זַיִת, למשל, היא זֵיתִים, אך של בַּיִת – בתים? דובר שאינו מכיר היטב הן את צורת היחיד והן את צורת הרבים התקניות עשוי, אפוא, לסטות מהן בקלות יחסית, וכך ליצור וריאציה חדשה.

המילה "פומלה" היא דוגמה נחמדה במיוחד לגזירה לאחור. מילים לועזיות החודרות לעברית מציבות קושי בפני הדוברים, הנדרשים למצוא להן צורות יחיד, רבים וסמיכות נוחות לשימוש (בכך עסקנו כאן). אם נמשיך בפירות, "אננס", שהגיעה אלינו מן הגרמנית, התאזרחה בעברית בקלות רבה, וצורת הרבים שלה טבעית – אננסים. כך גם מֶלוֹן-מֶלוֹנִים. סיפורה של הפומלה, לעומת זאת, אינו כה פשוט: שמה באנגלית הוא pomelo (שמה הלטיני – Citrus maxima או C. grandis), והיא מופיעה כ"פומלו" במקורות עבריים רבים (ובהם ויקיפדיה ומילון ההווה, שבו היא מופיעה כשם עצם ממין זכר!). בלשון הדיבור, לעומת זאת, היא בהחלט "פומלה", ממין נקבה. מנין צורה זו? המילה הלועזית "פומלו" קיבלה בקלות את צורת הרבים העברית "פומלות", וגזירה לאחור סיפקה לנו את צורת הנקבה העברית-מאוד "פומלה". מעניין לציין ש"אבוקדו", בעל הסיומת הדומה, עובר חבלי קליטה קשים בהרבה: הוא נשאר "אבוקדו", עם צורת הרבים המאולתרת "אבוקדואים" [לאחר כתיבת הפוסט מצאתי שגם "אבוקדואים" מתאימה לצורת ריבוי הקיימת בעברית, אף אם נדירה: אחת מצורות הרבים האפשריות של "בְּלוֹ" (סוג של מס) היא "בְּלוֹאִים", ושל "אַקּוֹ" (עז בר) – "אַקּוֹאִים"].

לסיום, נחזור ל"מַשְׁאַבִּים" ול"מַשְׁאַבּ" הלא-תקני מתחילת הפוסט, ונציג חידה לקוראים: מהי צורת הרבים התקנית של "כלבלב"?

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

6 תגובות
  1. תודה רבה.
    הנה, גם היום למדתי (מכל מלמדיי…) משהו.
    נדמה לי שאין צורת רבים תקנית ל"כלבלב".

  2. ICNIC permalink

    כמו תמיד, מרתק ומחכים! לפני יומים נסענו מירושלים לתל אביב ונתקלנו באחד מהשלטים ב"שול". כשנתקלתי בו לראשונה, לפני שנים באזור צומת המוביל הייתי בטוחה שנמחקו אותיות מהשלט…. עם הזמן הבנתי שזו צורה חדשה ועכשיו קבלתי הסבר מלא ויפה. חן! םן!

  3. נכון,
    גם הפעם מרתק ומחכים.
    בדיוק השבוע אחת מחברותי לעבודה חזרה מהשיננית וסיפרה בשמחה שהיא לימדה אותה שחניכיים זה מילה זכרית שהיחיד שלה הוא חניך. אנחנו מיד נזעקנו לחפש ובשום מקום לא היו תימוכין לבשורה המרעישה הזו, חניכיים בכל מקום הם נקבה והפלא ופלא אין להן צורת יחיד. באמת.
    כנראה שהשיננית היא שיננית ולא לשונאית.

  4. תודה רבה, ICNIC ומיכל! צביקה, תשובה מפורטת בעניין הכלבלבים – בקרוב.

    בעניין החניכיים, מסתבר שזהותם הדקדוקית (בדקתי עכשיו) שנויה במחלוקת מסוימת: רב-מילים טוען שהם צורת נקבה זוגית, מילון ההווה מסכים איתו, ואילו אבן שושן ולוח השמות של ברקלי, הוותיקים יותר, גורסים זכר זוגי. המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון ציינה שהמילה "חניכיים" מקורה בלשון חז"ל, ואולם "מספרות זו אין ללמוד על המין הדקדוקי שלה", והחליטה, בהתאם ל"מגמה בציבור", שהמילה תהיה ממין נקבה ("אקדם" גיליון 19, עמ' 2):
    http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad19.pdf
    צורת יחיד אין לחניכיים, וזה די מוזר – הרי די ברור שיש שניים, עליון ותחתון. הקרוב ביותר הוא כמובן "חך" – אבל זו לא צורת היחיד החסרה של "חניכיים".
    מעניין באמת שהשיננית אינה לשונאית, הרי השיניים והלשון כה קרובות שמתבקש שהלימודים יכללו גם אותה.

  5. ובעניין השאלה שחתמה את הפוסט: מהי צורת הרבים התקנית של "כלבלב"?

    המילה "כלבלב" חדשה יחסית, ואבן שושן מתארך אותה לספרות החדשה. אין לנו, אפוא, מקורות ותיקים מאוד להסתמך עליהם בעניינה. והנה, אנו מוצאים שהמילונים השונים נחלקים ביניהם כיצד מנקדים "כלבלב" – וכפועל יוצא, מהי צורת הרבים של מילה זו ואיך מנקדים אותה.

    דווקא אבן שושן הוותיק ולוח השמות של ד"ר שאול ברקלי (ועמם מילון ספיר) גורסים "כְּלַבְלָב" ובהתאם – "כְּלַבְלָבִים", כשהבי"ת השנייה, כמו הראשונה, רפה. כך רובנו (אם לא כולנו) מבטאים את המילה. מילון ההווה ורב-מילים, לעומת זאת, מיישרים קו עם החלטת האקדמיה ללשון העברית, שלפיה "כלבלב" מנוקדת בשני פתחים, ובהתאם לכך הפתח השני מתקיים בנטייה ובאות שאחריו בא דגש, כלומר: כְּלַבְלַבִּים!

    http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/1/Pages/Ch1D025.aspx

Trackbacks & Pingbacks

  1. אוי משגרי הפצמ"ר | דגש קל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: