Skip to content

"זה היה עונג, קלייר"

יוני 6, 2011

"אני מודה לקימי על הארוחה ואומרת לילה טוב למר דטאמבל.

'זה היה עונג, קלייר,' הוא אומר. 'אבל את חייבת לקרוא לי ריצ'ארד'".

שימו לב למשפט השני: אם אבקש מכם לשחזר את המשפט המקורי באנגלית, סביר להניח שתצליחו לעשות זאת כמעט מילה במילה. למה? כי המשפט הזה כתוב במה שנקרא "תרגומית" – כאילו-עברית, שלמעשה היא תרגום מילולי מדי של שפת המקור, לרוב אנגלית.

המשפט המקורי כאן הוא כמובן:

“It was a pleasure, Clare,” he says. “But you must call me Richard”

המשפט לקוח מ"אשתו של הנוסע בזמן", רב-מכר וספר מצוין מאת אודרי ניפנגר, בתרגומו של אסף גברון (כנרת, זמורה-ביתן, 2005). התרגום היפה של גברון הוא כנראה אחת הסיבות להצלחת הספר גם בישראל: הוא גם חינני וגם, כמעט תמיד, נאמן ומדויק, אלא שפה ושם הוא גולש לצמידות מילולית מדי לטקסט המקורי. בחלק מהמקרים האלה, התוצאה היא שקשה להבין למה הכוונה; במקרים אחרים, הכוונה ברורה, אך הקורא עלול לחוש שהוא לא ממש קורא בעברית.

המבחן הטוב ביותר לעבריות של הטקסט הוא לחשוב מה היה נאמר – או נכתב – אילו הטקסט היה נכתב במקורו בעברית. כאן הדובר הוא ריצ'רד דטאמבל, איש מבוגר ומשכיל, והוא מתבטא במשלב רגיל – לא גבוה במיוחד, לא סלנגי ו"נמוך" במיוחד. מה הוא היה אומר לחברה של בנו, שאותה פגש הערב לראשונה, אילו היה מדבר עברית? פה אנחנו נתקלים במכשול הראשון: תרגום אינו "רק" החלפה של מילים ומבנים תחביריים בשפה אחת במילים ובמבנים תחביריים בשפה אחרת, אלא העברה משפה השייכת לתרבות מסוימת לשפה השייכת לתרבות אחרת. בתרבות שרוב דוברי העברית היום שייכים אליה, קלייר לא הייתה קוראת לאביו של החבר שלה "מר" או "אדון" מלכתחילה – "מר" איננה ממש בשימוש, ו"אדון", כמו "גברת", מופיעים לרוב בהקשרים רשמיים, בעיקר בכתב, או כשאיננו יודעים את שם האדם שאנחנו פונים אליו ("גברת, השארת את האורות של האוטו דולקים!") או בנימה נוזפת או אירונית ("גברת עוזיאל הצעירה, לאן נראה לך שאת הולכת?"). אילו ריצ'רד דטאמבל היה דובר עברית, הוא לא היה אומר את המשפט הזה מלכתחילה.

בכל זאת, מלאכתו המתסכלת-לעתים של המתרגם היא לתרגם. החלק הראשון של המשפט הוא קל יחסית: "קלייר, שמחתי להכיר אותך" או "היה לי נעים להכיר אותך". ולגבי החלק השני, תרגום מוצלח יותר בעיניי הוא "אבל תקראי לי ריצ'רד".

דוגמה אחרת מופיעה כמה שורות אחר-כך. קלייר שואלת את החבר שלה:

"'הייתי בסדר?'

'בסדר? היית מבריקה! הוא מת עלייך!'".

למה "מבריקה"? באנגלית כתוב: “You were brilliant”. אילו היינו צריכים לתרגם a brilliant scientist, התרגום המתבקש אכן היה "מדען מבריק". אבל כאן הנרי פשוט אומר לקלייר "היית מדהימה!" או "היית נהדרת!".

למה מתרגמים רבים נוטים לתרגומית? מתרגם קורא את הטקסט המקורי בתשומת לב רבה ושם לב לניואנסים שלו (לפחות, כך הוא אמור לעשות); והוא מכיר היטב את שפת המקור ואוהב אותה (כנ"ל). ההיכרות האינטימית הזאת עלולה לצבוע גם את התרגום בצבעי שפת המקור, למשל, משום שתרגום מילולי מדי של ביטוי ייראה למתרגם טבעי ונכון. גם ריבוי התרגומית בסביבתנו הכתובה גורם, בהיזון חוזר, לכך שביטויים תרגומיים ייראו לנו טבעיים, ומגדיל את שכיחותם בתרגומים חדשים וגם בטקסטים שנכתבו עברית במקור.

לא מיותר להזכיר גם את הפן הכספי – התשלום למתרגמים הוא לצערנו נמוך בדרך-כלל. מתרגמים שרוצים בכל זאת להתפרנס ממקצועם חייבים לעבוד במהירות, והחלקות תרגומיות מסוג זה הן גם תופעת לוואי של עבודה מהירה מדי.

כאן משתלב העורך, שאחד מתפקידיו הוא לזהות תרגומית ולהציע חלופה עברית. פה מעניין להצביע על שתי גישות שונות לעריכת תרגום: גישה אחת היא לקרוא תרגום מול מקור – גישה המגדילה את הסיכוי להבחין באי-דיוקים בתרגום. חסרונה של גישה זו הוא שהעורך שקוע גם הוא בטקסט המקורי, ועלול להיות מושפע ממנו – בקצב, במבנה המשפט ובביטויים. גישה שנייה היא לקרוא את התרגום בלבד, ולפנות למקור רק כדי לבדוק שאלות ספציפיות. פה היתרונות והחסרונות, כמובן, הפוכים.

נסיים בתרגיל נחמד בתרגום מאותו הספר. הנרי, המלווה את אשתו בלידתה, מדבר בלבו אל העוברית-התינוקת וקורא לה: “Come out, come out wherever you are”. זוהי כמובן הקריאה של ה"עומד" במחבואים כשהוא מסיים את הספירה ויוצא לחפש את המתחבאים. הקריאה המקבילה בעברית – "כל העומד מלפניי ומאחוריי" וכו' – לא מתאימה כאן משום שהיא אינה קריאה למישהו לצאת. תרגום מילולי ("צאי החוצה, צאי החוצה איפה שלא תהיי") גם אינו בחירה טובה בעיניי משום שרוב קוראי העברית לא מכירים את הקריאה הזאת ולא יזהו אותה כשייכת למשחק המחבואים, ויתרה מזו – מכיוון שהיא קצרה, פשוטה ולא מחורזת, לא תהיה להם דרך לדעת שלפניהם ציטוט או אלמנט הלקוח ממשחק ילדים. החלופה המתבקשת היא השיר לשבלול "ברלה, ברלה, צא החוצה", אך "ברלה", שמקורו ביידיש, אינו מתאים ביותר להנרי, ספרן משיקגו. אני הייתי מציעה את "צב צב צב, צא צא צא – לא רוצה ולא רוצה!" של דתיה בן-דור: גם מי שאינו מכיר את השיר, יבין מה הוא רואה.

***

את הפוסט הזה כתבתי בעקבות פגישה שלי עם תלמידי סדנת התרגום של בית הספר הדמוקרטי "קהילה", שבה שוחחנו על תרגום כטקסט עברי עצמאי ועל תפקיד העורך. תודה ליעל ארבל, מנחת הסדנה, שהזמינה אותי להיפגש עם תלמידיה הנבונים ואוהבי השפה; זה, באמת ובתמים, היה עונג.

קוראי הבלוג מוזמנים להצטרף לתלמידי הסדנה של יעל ולהציע חלופות עבריות יותר למשפטים המסומנים באותיות עבות, חלקם מתורגמים, חלקם סתם בתרגומית:

 * "הו, קלייר, אני מצטער, אני מצטער". במקור: “Oh, Clare, I’m sorry, I’m sorry” ("אשתו של הנוסע בזמן").

 * "'אני לא יודע איך להתחיל'.

'פשוט תירק את זה החוצה'." ("אשתו של הנוסע בזמן").

* "ארבעה חודשים בלבד לתוך ההתמחות, רבע שנייה אחרי שסיים את הסטאז', הוא נשאר בתורנות עם מחלקה ובה 40 חולים" (YNET, "ניצבים בטרגדיה של הרפואה הציבורית", פולינה פרלמן, 5.4.11).

 * "אובמה על עזיבתו של עמנואל: הוא תמיד היה שם בשבילי" (גלובס, כותרת הידיעה, 1.10.10).

22 תגובות
  1. צביקה א' permalink

    זה היה לי לעונג, שלומית 🙂
    ובאמת, נהניתי. תודה רבה.

  2. יעל permalink

    אחרי שהודיתי לך עשר פעמים אני כבר נבוכה לחזור על עצמי, אבל באמת היה ממש כיף היום וגם מעניין. ואשר להצעות – הפעם אתאפק ואשאיר את הבמה לצעירים לפני שאשתלט על הדיון… (מסמיקה)

  3. צביקה א' permalink

    א. סליחה, קלייר. סליחה.
    ב. אולי תתחיל מן ההתחלה. או: פשוט תן לזה לצאת.
    ג. עברו רק ארבעה חודשים מאז החל בהתמחות.
    ד. עמנואל עזר לי תמיד. או: עמד לצדי כשהצטרכתי.

  4. נעמה permalink

    1. אוי, קלייר, אני ממש מצטער.
    2. פשוט תגיד את זה כבר.
    3. ארבעה חודשים בלבד אחרי תחילת ההתמחות, …
    4."הוא תמיד היה שם בשבילי" כבר נכנס לעברית הדבורה. זה אמנם לא נחשב מאוד יפה, אבל כן מקובל, בדיוק כמו "זה מרגיש נפלא (לשמור על הגיזרה)", הלא-נפלא-בכלל.
    בכל אופן: הוא תמיד היה מוכן לעזור / להטות שכם / לתת כתף…

  5. כרגיל כבר, פוסט מבריק ומחכים.
    מצד שני תרגומית תמיד הייתה איתנו (פעם מארמית, פעם מיוונית, פעם מיידיש והיום בעיקר מאנגלית) ויש בה דווקא להעשיר את השפה, ככה שאני לא בטוח שאני ממש נגדה.

  6. צביקה – תודה רבה! כיף לשמוע!

    יעל, נהניתי מאוד מהמפגש ומהשיחה. בנוגע להשתלטות על הדיון, אולי ניתן עוד יום-יומיים למי שרוצה להעלות הצעות, ואז נצטרף בלי עכבות : )

    נעמה, "זה מרגיש נפלא" (או "זה מרגיש מוזר" וכו') אכן מעורר חלחלה בעיניי בדיוק כמו "הוא תמיד היה שם בשבילי"…

    נעמה, מתור וצביקה, תודה על ההצעות – בקרוב התייחסות מפורטת!

  7. פוסט יפה ומעניין, במיוחד האמירה על ההבדלים בין תרבויות שמקשים על התרגום.

    השפה שלנו, כמו כל שפה, מושפעת משפות אחרות שמשמשות אותנו, וכמו שאמר א', לעתים התרגמת הופכת לחלק מהשפה. למשל, אי פעם כנראה היה מוזר לומר או לכתוב בעברית "הבית שלי" או "הילד שלך", בעוד שהיום קצת מיושן וגבוה לכתוב או לומר "ביתי" ו"ילדך". זאת השפעה אירופאית (אני חושב) שכבר הפכה לחלק מהשפה בת זמננו.

    הנה ההצעות שלי:
    א. "קלייר, אני כל כך מצטער", או "סליחה, קלייר, סליחה"
    ב. פשוט תגיד את זה
    ג. רק ארבעה חודשים אחרי שהחל את ההתמחות
    ד. תמיד עמד לצדי

  8. לא' ואודי – אני מסכימה בהחלט, ששאילה משפות אחרות – ברמת אוצר המילים, וגם הביטויים, ואפילו התחביר – היא אחד הגורמים המעשירים שפה, ומכל מקום תהליך טבעי. למעשה אפילו הזכרתי זאת בשיחה שהפוסט הזה מבוסס עליה. אבל – כמו שאמרו היוונים (וסבתא שלי, שהייתה אשה חכמה מאוד) – הכל במידה. ברור שהמידה היא גם עניין של טעם.
    אפשר לנסות לחשוב מה יכולים להיות הקריטריונים לביטוי מתורגם "מוצלח" – בעיניי, ביטוי כזה יהיה ביטוי שאין לו מקבילה קודמת בעברית, כלומר, שלא תפס את מקומו של ביטוי ותיק יותר אלא איפשר לנו לבטא בקצרה ובאלגנטיות רעיון שקודם יכולנו לבטא רק בצורה ארוכה יותר, על ידי הסבר, תיאור.

  9. תענוג, שלומית. בדיוק בימים אלה תפסתי פתאום מין תחושת ורטיגו בתרגומיי, פתאום לא ברור לי כבעבר מה צלול ומה מזויף – והפוסט הזה הוא כאילו נתת בידי מצפן (התערבבו לי פה הדימויים, אבל הכוונה ברורה).

  10. יעל permalink

    עוד דוגמה יפה לביטוי מתורגם – גן ילדים, שבא עם העולים מגרמניה.
    הדימוי של גן שמגדלים ומטפחים בו ילדים יפה גם בעברית.

    ביטוי בתרגומית ששמעתי ביומיים האחרונים כמה פעמים עד שהבנתי שלא מדובר בבדיחה: תעשה לי טלפון כשתגיע.

  11. יעל, "גן ילדים" הוא אכן ביטוי מתורגם יפה, למעשה כל כך מוצלח שדוברי האנגלית אימצו אותו מהגרמנית כלשונו, kindergarten, אפילו בלי להחליף נניח את kinder הגרמני ל-children או את ה-t של garten ל-d המופיעה במילה זו באנגלית (garden).
    הנושא של אימוץ מבנים לשוניים משפות אחרות הוא רחב מאוד. הסוג הידוע ביותר שלו הוא אימוץ של מילים משפות זרות (דוגמה לא נדושה: אננס – שהגיעה מגרמנית, הידעתם?). סוגים אחרים הם אימוץ, או תרגום מילולי, של ביטויים (כמו "עושה לי שכל" שלשמחתנו עדיין לא ממש נקלט ואחרים שהזכרנו כאן), ולבסוף צורות תחביריות – ברור שהתחביר של העברית בת ימינו שונה משל העברית המקראית או של לשון חכמים, במידה רבה בהשפעת שפות אירופיות, תשאלו למשל את גלעד צוקרמן. לעניין הפוסט הזה, אפשר כנראה לדייק ולומר ש"תרגומית" מציינת שפה שאינה רק משתמשת במבנים לשוניים שאולים שכבר קיימים בשפה (מצלמת, כביכול, את השפה שדוברי עברית מסוימים בני ימינו משתמשים בה) אלא חורגת מכך ומעבירה לעברית מבנים לשוניים משפת המקור שאינם קיימים בה, וכך יוצרת טקסט שנראה מוזר, חורק או בלתי מובן (כמו "היית מבריקה"! בהקשר שהזכרתי בפוסט).
    "הוא היה שם בשבילו" הוא, כנראה, דוגמה לשלב ביניים – יש מי שרואה בו ביטוי מתורגם-מילולית ומעצבן לחלוטין, ויש (זו כנראה עובדה) מי שכבר משתמש בו בטבעיות.
    לארבע הדוגמאות לדיון ולחלופות שהוצעו להן כאן אתייחס מיד בתגובה נפרדת.

  12. אז מה היה לנו:
    "הו, קלייר, אני מצטער, אני מצטער": כל מי שהציע כאן חלופות ויתר על ה"הו", ובצדק. נעמה הציעה "אוי", שהוא באמת טבעי לגמרי לישראלי בן ימינו, אבל עם ניחוח יידיש כבד מדי לדמות אמריקאית אם אין לבחירה כזו הצדקה בטקסט המקורי. מבין שתי האפשרויות העיקריות שעלו כאן – "סליחה, קלייר, סליחה" (צביקה ואודי) ו"אני ממש מצטער" או "אני כל-כך מצטער" (נעמה ואודי) – "סליחה" נשמע לי טבעי יותר בעברית במשפט הזה.
    "פשוט תירק את זה החוצה": "פשוט תגיד" (מתור) , "פשוט תגיד את זה כבר" (נעמה), "פשוט תגיד את זה" (אודי) – הן בעיניי הצעות טובות מאוד, וה"כבר" של נעמה מעביר אולי הכי במדויק את הדחיפות של spit it out.
    "ארבעה חודשים בלבד לתוך ההתמחות": אני הייתי מציעה "ארבעה חודשים בלבד לאחר תחילת ההתמחות" – הצעה דומה לכל אלה שהועלו כאן.
    "הוא תמיד היה שם בשבילי": גם כאן כל ההצעות שעלו כאן טובות מאוד – עזר לי, עמד לצדי כשהצטרכתי, היה מוכן לעזור/ להטות שכם/ לתת כתף. בדוגמה הזאת, של כותרת ידיעה בעיתון, הייתי כנראה מעדיפה "אובמה על עזיבתו של עמנואל: הוא תמיד עמד לצדי".
    תודה לכל מי שתרם לדיון!

  13. RonenB permalink

    מעניין איך יצא בתרגומית let's throw a party ? אני מסתכל קדימה בעבור זה 🙂

  14. תודה שלומית,
    מעוררת מחשבות.
    וגם,
    אני שוב מבטיחה לעצמי לעשות פעם סדנת תרגום,
    זה מרתק אותי.

  15. דורית permalink

    לא ניכנס כאן לדיון הפילוסופי שכבר התקיים אינספור פעמים אבל לפעמים לפעמים יש חן בתרגומית, ופעמים רבות אני דווקא אוהבת להריח את הניחוח הזר בספר מתורגם ומבכרת אותו על פני הניסיון לתת תחושה שהספר נכתב במקור בעברית. זוכרת את התרגומים שקראנו בילדותנו, ואיך נסחפנו אתם למחוזות זרים, שונים ומרתקים? הרי חלק גדול מזה היה תוצאה של תרגומית שהייתה יכולה להיחשב היום לכמעט בוטה.
    תרגום, כמו כל אמנות, מצריך טעם טוב ובחירות מושכלות אבל גם אינטואיטיביות, דמיון מאוזן עם איפוק. מהכתיבה שלך כאן ברור לי שאני לא צריכה להגיד לך ואת כבר יודעת את כל זה, סתם, מתרגמים כנראה אוהבים לדבר על העבודה שלהם…

    • דורית – זה נראה לי המקום שאי-אפשר להמשיך ממנו בלי דוגמה… אשמח לדוגמה (או כמה) שימחישו את מה שאת מתכוונת אליו – כדי שנוכל להמשיך לדבר על העבודה שלנו…

  16. מדפיסה את הפוסט הזה ומדביקה לי על הקיר מול העיניים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: