Skip to content

זעטוט. בעי"ן

מאי 7, 2011

מה נשמע, ומה שלום הזעטוטים? כן, לאחרונה התברר לי, ממש במקרה, ש"זעטוט" הוא כתיב קביל לגמרי של המילה המוכרת  יותר כ"זאטוט" – שתי הצורות מקורן בלשון חכמים.

אמנם, נתקלתי לא מעט ב"זעטוט" גם קודם לכן, ראו כאן למשל, אך הנחתי שזו שגיאת כתיב וניחשתי שאחת הסיבות לשכיחותה היא מילת הסלנג המוצלחת והוותיקה "זוועטוט".

חילופי אל"ף ועי"ן (וצמדי אותיות אחרים המציינים עיצורים שהגייתם דומה) הם תופעה שכיחה בעברית – כך אנו מוצאים את הצמדים לפתע-פתאום, ארעי-עראי, איכול-עיכול, גמא-גמע ועוד. כיצד נוצרו הצמדים האלה, ומתי?

מקובל להניח שכל אות בלשון המקרא ציינה, בתקופת כתיבתו, עיצור נפרד. כלומר, 22 האותיות ציינו 22 עיצורים שונים. על הגיית העי"ן באופן שונה מהאל"ף מעידות תופעות לשוניות כגון ההבדל בין ניקוד המילים פֶּרַע ופֶּרֶא: העי"ן הגרונית בסוף המילה שינתה את הגיית התנועה שלפניה.

צמדי מילים הנבדלים באות אחת ואשר משמעותם דומה נדירים במקרא. כך אנו מוצאים במקרא שני פעלים מן השורש "גמא": "יגַמֶּא ארץ" (איוב ל"ט 24) ו"הגמיאיני נא מעט מים מכדך" המפורסם (בראשית כ"ד 17). "הגמיאיני נא מעט מים" היה נחשב היום כנראה לשגיאה, ועורך היה מתקן אותו מיד ל"הגמיעיני". אבל הווריאציה הזאת נוצרה רק מאוחר יותר, בלשון חכמים: "כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו"*. שני השורשים, "גמא" ו"גמע", משמשים במקביל מאז, וההפרדה במשמעותם אינה גמורה – בלשון חכמים למשל מופיע הביטוי "כדי גמיאה" (מספיק ללגימה) ו"גמאתי" במשמעות "שתיתי" מופיע גם אצל ביאליק, ברנר ועוד.

בדומה לכך, במקרא מופיע רק השורש "אכל". פרופ' שמעון שרביט, בספרו "לשון חכמים", מציין כי בכתבי יד קדומים מופיע הכתיב "עד שיתאכל המזון במעיו" (מסכת ברכות, ח', ז'), ואילו בגרסאות המודפסות כבר מופיע הכתיב "שיתעכל", והשורש "עכל" בבניינים הכבדים התקבל בלשון חכמים לציון פעולת עיכול המזון בתוך הגוף.

מדוע החלו להופיע צמדי השורשים האלה, ששימשו (ומשמשים) לציון שתי משמעויות קרובות? ראשית, משום שכבר אז התחילו "לזייף" בהגיית העיצורים הגרוניים, כנראה בהשפעת היוונית, ועל כך יש לנו עדויות מפורשות:

"אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהם עושים … עיינין אאין"**.

כלומר, בני חיפה ובית שאן וטבעון מבטאים עי"ן כאילו הייתה אל"ף – ולכן אסור להם לקרוא בקול רם בפני הקהל בעת התפילה. מרגע שרבים מדוברי השפה החלו לבטא את שני העיצורים באופן דומה, חלחלה התופעה גם אל הכתב, והחלו חילופים בין האותיות; וכפי שכבר כתבתי בפוסט קודם, כאשר יש שתי וריאציות של מילה מסוימת, דוברי השפה נוטים ליצור ביניהן הבחנה ולהשתמש בכל אחת מהן לציון משמעות אחרת.

מה אנחנו לומדים מכל זה? שהגיית עי"ן כאל"ף אינה תופעה מודרנית שהופיעה לראשונה במבטא ה"אשכנזי", אלא מקורה כבר בלשון חכמים, וכי היא הביאה כבר אז ליצירת צורות כתיב שונות של אותה המילה – כגון השורש גמא/גמע והמילה זאטוט/זעטוט.

ולסיום, התפתחות חדשה ונחמדה על רקע חילופי אל"ף/עי"ן: המילה "אדן" מקורה במקרא ("ואת אדני פתח אהל מועד", שמות ל"ח 30). המילה "אדנית", לעומת זאת, המציינת עציץ מוארך הנמצא על אדן החלון, שייכת לעברית החדשה – עד כדי כך, שאינה מופיעה אפילו במילון אבן שושן! כיום נעשה שכיח מאוד הכתיב השגוי, או החדש, "עדנית" (ראו למשל כאן). למה? כנראה משום שאל"ף ועי"ן מבוטאות היום לרוב כאותו העיצור (תופעה שכפי שראינו, יש לה שורשים עמוקים) וכן – כך הייתי משערת – משום שעציץ פרחים נקשר באופן טבעי דווקא לצירוף "גן עדן", המוכר מאוד לעין והנכתב כמובן בעי"ן, שהרי אדנית ירוקה בעיר הצפופה היא באמת גן-עדן קטן. גם "עדנית" היא, אפוא, שגיאה עם היגיון.

* תלמוד בבלי, מסכת סוטה, א', ד'.

** תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, ב', ט"ז.

5 תגובות
  1. פוסט מבריק, הבעיה היחידה היא שאני רואה את הוויכוחים שהוא יעורר בכל מיני בתים כשהורים ינסו לתקן את שגיאות הכתיב של ילדיהם.

  2. מעניין מאוד, תודה

  3. מרתק כתמיד שלומית,
    זוגות המילים האלה, שתמיד מופיעות אצלך, זה מעניין, לפעמים אני מכירה ולפעמים אפילו לא שמתי לב לקשר,
    וגם משמח, כי בדיוק המילה שהתחלת איתה, זעטוט, אני תמיד התעקשתי שעי"ן נראית לי יותר הגיונית ונכנעתי למקובל, אז עכשיו קיבלתי ממך לגיטימציה…
    …וכשיבואו בטענות אשלח אותם אליך.
    תודע.

    • מיכל,
      תודה! כשכתבתי את הפוסט שמתי לב בעצמי לראשונה, שמעסיקות אותי במיוחד שאלות של כתיב. כיף לראות שיש לי קוראת מעורבת כמוך.
      בעניין הזעטוט, ייתכן שהוא נראה לך הגיוני גם בגלל הדמיון בכתיב והקרבה במשמעות למילה "זעיר". אשמח לדון בכך עם כל מי שיבוא אלייך בתלונות.
      חגשמח : )

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: