איך טור נולד?

אחת מאבני היסוד של כל מגזין היא הטורים הקבועים. הטורים מהווים עוגן מרכזי במגזין – הן כתוכן איכותי וקבוע, שהעורך אינו צריך ליזום ולהמציא אותו בכל גיליון מחדש, והן כמוקד משיכה לקוראים. בעלי טורים בולטים צוברים להם קהל קוראים משלהם, העשוי אף לעבור איתם מאכסניה אחת לאחרת או להקפיץ (כפי שראינו לאחרונה) את תפוצת העיתון הנקרא ביותר בישראל כאשר מתפרסם טור מסקרן במיוחד.

בדוגמה צבעונית של קהל קוראים קבוע כזה נתקלתי כאשר ערכתי את כתב-העת למדע פופולרי "גליליאו". מריוס כהן המוכשר החל לפרסם במגזין טור שעסק בפרדוקסים מתמטיים, סמנטיים ולוגיים, וקנה לו קהל אוהדים מסור. באחד הגיליונות לא הופיע הטור, ואני קיבלתי מייל בוטה מקורא אלמוני, שהתלונן על כך שבזבז כסף על גיליון שהטור לא הופיע בו. זו הייתה בעיניי מחמאה כנה מאוד, והעברתי את המייל למריוס. מריוס, איש בעל מזג נדיר, שלח לקורא פרדוקס כפיצוי והביע את צערו על שלא כתב בחודש זה בשל מות אמו.

כיצד בא לעולם טור חדש? השנה התחלתי לערוך את המגזין החדש לביולוגיה וביוטכנולוגיה BioInform. אחד התכנים המשמחים במגזין הוא הטור "יזם על הבנץ'", פרי עטו של אורי יוגב.

את הטור יזם מו"ל BioInform, טל שפרונג. המגזין נועד לעסוק במדעי החיים הן מצדם המדעי והן מצדם העסקי, וטל רצה בטור שיתאר את סיפורה של יזמות שהצליחה: הרעיון, פיתוח המוצר, גיוס המשקיעים, השיווק ועוד. אורי יוגב הוא ממייסדי חברת אתרוג, סטארט-אפ ביוטכנולוגי שנקנה בהמשך הדרך על ידי החברה האמריקנית אינוויטרוג'ן – כיום ענקית הביוטכנולוגיה Life Technologies – ולפיכך, כותב מתאים מאוד לטור כזה.

אורי עצמו, כששוחחתי איתו בטלפון, הופתע מעט מהיוזמה, אך קיבל אותה ברוח ספורטיבית. שרטטנו יחד את קווי המתאר של הטור העתידי: בניגוד לטורים מקצועיים, המוקדשים לנושא מסוים ועוסקים בכל גיליון בסוגיה אחרת בתחום זה, הטור של אורי נועד לספר סיפור – את סיפורה של היזמות שלו. לפיכך היה ברור מראש, שלטור יהיה מבנה עלילתי, וכי סיפורה של אתרוג יצטרך להתחלק לפרקים מעניינים, שלכל אחד מהם התחלה, שיא וסוף מסקרן, כמו לפרקים בספר.

עריכת הטור אכן דומה דמיון משעשע לעריכה ספרותית. אורי התגלה ככותב בעל סגנון מרתק וציורי, שלא שכח לתאר את המעבדה, בחצר של בית פרטי, שבה נוסדה החברה, ואת נקישת האגוזים על הגג שהודיעה על בוא החורף. הצעתי לאורי לוותר על כמה מהדמויות שהופיעו בטור, כדי לא לבלבל את הקוראים ולאפשר להם להתוודע לנפשות הפועלות; הוספנו דיאלוגים, ובפרק השני, שבו קיבלו אורי ושותפו שתי הצעות מפתות לשיתוף פעולה עסקי, ביקשתי להוסיף פרטים שיחדדו את ההתלבטות וידגישו את ההבדלים בין החברות – האחת ענק בינלאומי והאחרת שהייתה, באותו זמן, עדיין חברה קטנה (אך אמביציוזית).

היה עלינו להחליט גם על קצב קידום העלילה: מכיוון שהמגזין הוא רבעון, יש להיזהר שמא סיפורה של אתרוג יתמשך עד שנת 2013. מצד שני, חבל לוותר לשם כך על סצנות מצחיקות, מותחות או אינפורמטיביות. והיה עלינו לקבוע היכן ייערך החיתוך בין הפרקים כך שנגיע, ככל האפשר, לסיום מותח.

כמו במגזין החדש כולו, גם כאן היה עלינו להחליט על מידת ההסבר של מינוח מדעי וטכני. ההחלטה הייתה קלה: המגזין פונה לקהל של חוקרים – ולכן אין צורך להסביר מהם PCR או אנזים רסטריקציה. לעומת זאת, נדרשו כמה חילופי מיילים כדי שאבין, כיצד ייתכן פיתוח של ג'ל "יבש": הג'ל יבש אמנם מבחוץ, אך כמובן לא מבפנים. הוספתי אפוא הסבר קצרצר (ונלהב) על אופן פעולת המוצר.

התלבטנו גם בבחירת השם לטור. מכיוון שהמגזין כולו עוסק במדעי החיים ובביוטק, שם בכיוון זה לא היה מייחד את הטור. הראש שלי הלך לפיכך בכיוון של עסקים וכסף, והצעתי את השמות "המירוץ למיליון", "הדרך אל האקזיט" ו"הדבר החם הבא" – שמות קליטים, לקוחים מעולם המדיה; בקיצור, ההצעות שלי מצאו חן בעיניי מאוד. אורי דחה אותן בחלחלה; הכיוון של כסף – והלוגו של צמח צעיר גדל על ערמת מטבעות, שהציעה המעצבת בהתאם לכך – לחלוטין לא היה לטעמו. אורי רצה להדגיש את המאבק ואת ההצלחה כנגד כל הסיכויים. הצעתי אפוא את "יוריקה", "אבטיפוס" ו"אין זו אגדה". עדיין לא; אורי מצדו הציע את "במעלה המדרגות היורדות" – שם שביטא היטב את המסר שביקש להעביר, אבל היה, לדעתי, ארוך מדי, לא מתגלגל על הלשון, וחשוב לא פחות – לא מבהיר במה בעצם מדובר. לבסוף הצעתי את "יזם על הבֶּנץ'" – שם מצלצל הפונה למביני דבר, היודעים ש"בנץ'" הוא שולחן העבודה עם מדפי החומרים, שעליו עובד החוקר במעבדה. בשעה טובה, בחרנו שם.

לאחר שהטור הראשון ראה אור, וזכה לתגובות טובות, המשכנו לטור השני – ונתקלנו בתגובה מפתיעה: קוראת שעיינה בטיוטות שאלה "למה כותבים שוב על אינוויטרוג'ן?". אכן, על העורך לזכור תמיד, שלצד הקורא הפדנט, הקורא הבקיא והקורא הנלהב, מגיע הגיליון גם לידיהם של הקורא המרפרף והקורא המחפף, וגם להם צריך להיות ברור לגמרי מה הם רואים. הוספנו אפוא חותמת מרשימה "סיפורה של חברה – פרק 2" בראש הטור, והגיליון יצא אל העולם הגדול.