Skip to content

על כבשים ומטוסים

אוקטובר 9, 2010

"שירות VIP כולל דייל המקבל את פני האורח על כבש המטוס". איך מבטאים את הכבש הזה? כמעט בלי יוצא מן הכלל, אנשים מבטאים כבשֹ, כאילו מדובר באחד מבני הצאן ולא ברמפה משופעת או במדרגות. לכבש המטוס אין כל קרבה לכבשֹה, אלא דווקא לכביש; שניהם נגזרים מהשורש "כבש", ומציינים דרך כבושה וסלולה. המילה כבשׁ מופיעה כבר בתנ"ך: "וְכֶבֶשׁ בַּזָהָב לַכִּסֵא" (דברי הימים ב ט 18).

בעברית המקראית התקיימה כנראה הבחנה בהגייה בין שֹי"ן לסמ"ך. הבחנה זו נעלמה בתקופת המשנה, ועם אבדן ההבחנה בהגייה, החלה מגמה של המרת שי"ן שמאלית בסמ"ך, שמנעה בדיוק טעויות מסוג "טעות הכבש" – של הגיית שי"ן ימנית כאילו הייתה שי"ן שמאלית או להפך. כך, המילה המקראית שַֹכִּין הפכה ל"סכין", "תָפַשֹ" הפכה ל"תָפַס", "שָֹרַט" הפכה ל"סָרַט" ו"פָרַשֹ" – רשת, כנף וגם לחם – הפכה ל"פָרַס". ההפרדה בין המקרא למשנה, כמובן, אינה תמיד הפרדה גמורה: "פרס" מחליף את "פרשֹ" פעמיים כבר במקרא – בספרים מאוחרים, ישעיהו וירמיהו.

גם "שדרות" למיניהן, מהעיר שדרות עד שדרות בן-גוריון, מבוטאות לעתים קרובות כאילו יש להן קשר ל"שידור", בעוד שהמילה שֹדרות קשורה למעשה למילה "סדר": שדרה היא שורה מסודרת של עצים, בניינים וכיוצא באלו. השורש "שֹדר" שווה במשמעותו לשורש "סדר" – אם כי במקרה זה, שני השורשים אינם מופיעים במקרא כפעלים. במקרא נמצא רק "סדרים" ו"שדרות", ובפעלים ברבדים מאוחרים יותר של העברית משמש רק "סדר" בכל הבניינים ובמגוון משמעויות – סידר, הסדיר, הסתדר.

המגמה להחליף את השֹי"ן הבעייתית בסמ"ך החד-משמעית, שמקורה כאמור בלשון חכמים ואפילו, כפי שראינו, במקרא עצמו, עדיין לא התממשה במלואה. למה? סיבה אחת היא השמרנות. רוני הפנר, באתרו הנפלא השפה העברית, מצביע כאן על תופעה – השי"ן השמאלית נטתה להתחלף בסמ"ך במילים המופיעות במקרא פעמים מעטות, כגון שֹכין ושֹיד (שהפכו ל"סכין" ול"סיד"); ולא להתחלף במילים שכיחות מאוד, כגון "עשֹה". כוח אחד הבולם את מגמת ההתחלפות הוא אם כן השמרנות, הצורה שבה אנו רגילים לראות מילה מסוימת.

סיבה שנייה היא הנטייה המקסימה של דוברי שפה לנצל את קיומן של שתי מילים קרובות במשמעותן ולצקת בהן משמעות שונה, וכך להעשיר את השפה ולהוסיף לה דקויות. כך קורה לעתים לצמדי מילים מרבדים שונים בשפה: "ילד" המקראית ו"תינוק" שמקורה בלשון חכמים מציינות בעברית המודרנית גילאים שונים; "טסט" האנגלית חדרה לעברית לצד "מבחן", ומשמשת לציון משמעויות ספציפיות, בעיקר מבחן נהיגה ומבחן תקינות לרכב; וכך גם שתי הווריאציות של שורשים מסוימים, שֹ/ס, רכשו להן במידה מסוימת משמעויות נפרדות בעברית של ימינו.

הצורה "לתפוש" שכיחה כיום פחות מהצורה "לתפוס", אך היא בהחלט עדיין בשימוש – וישנה נטייה מסוימת לייחד אותה למובן של קליטה והבנה, תפיסה שכלית. בדומה לכך, יש העדפה מסוימת להשתמש ב"פרס" לציון חיתוך ("לפרוס את העוגה") וב"פרשֹ" לציון מתיחה וגילול ("לפרוש את המפה"). נטייה זו אמנם קיימת בלי ספק, אך היא בהחלט לא נחלת כל הדוברים, או אפילו רובם (ראו למשל הדיון העצבני בתגובות כאן). האקדמיה ללשון העברית ניסתה לבטל את כפילות הצורות לפחות בשתי מילים אלו ולהכריע לטובת שימוש אחיד ב"תפיסה" וב"פריסה", אך חזרה בה; גם עורכים לשוניים של כתבי עת ועיתונים, שמתוקף תפקידם עליהם לשמור על כתיב אחיד, בוחרים לעתים אחת הצורות ודבקים בה. ואף על פי כן – נכון לרגע זה, השֹי"ן והסמ"ך מתחלפות ביניהן ומסיגות (או משיגות) זו את גבולה של האחרת, ותורמות לעושר (או לבלגן) המהנה של שפה טבעית.

16 תגובות
  1. מאיר עיניים ומגניב מאוד כרגיל

  2. אלישבע permalink

    הארת את עיניי! תודה

  3. מקסים. מחכה לפוסט הבא:)

  4. קרן permalink

    חייבת לציין שהשכלתי 🙂

  5. אוריאל permalink

    שלומית, נתקלתי השבוע בסיפור שמשון בשני מופיעם של השורש נסע שצריכים היו לכאורה להיות של השורש נשא, האם יכול להיות שעל השורשים הללו גם עבר תהליך דומה לפרישה(פריסה)/תפישה(תפיסה)/השגה(הסגה)?

    קשה לי להאמין שבשלב כזה מוקדם היה מתרחש כזה שינוי, מה גם שיש פה החלפה של שתי אותיות ושבין א' לבין ע' היה הבדל עוד בעבר הנראה לעין, אבל זה נראה כ"כ דורש שיהיה שם דווקא השורש נסע:

    שופטים, פרק ט"ז, פסוק ג': "וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶבְרוֹן."

    שם, שם, פסוק י"ד: "וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיִּסַּע אֶת הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת."

    תודה.

    • אוריאל, שאלה מעניינת ביותר! בדקתי בכמה מקורות, וככל הנראה אין קשר בין נס"ע לנש"א. גם אבן שושן במילונו וגם קדרי ב"מילון העברית המקראית" שלו מציינים את המשמעות של "עקר, הוציא ממקומו" (אבן שושן) ו"הזיז, גרם לדבר שיזוז ממקומו" (קדרי) כאחת המשמעויות של נס"ע בבניין קל (פָּעַל). שניהם מביאים את הדוגמה של שמשון והיתד וקדרי מביא דוגמה נוספת, מאוחרת יותר: "אֹהֶל בַּל-יִצְעָן בַּל-יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח" (ישעיהו ל"ג כ').
      אבן שושן גם מציין את המקבילות של שני השורשים (נס"ע ונש"א) באכדית, בארמית ובערבית, והן שונות אלו מאלו.
      גם בקונקורדנציה שלו, אבן שושן אינו מקשר בין שני השורשים.
      בקיצור, שני השורשים העבריים האלה הם כנראה נפרדים זה מזה, ונס"ע (או המשמעות הזאת שלו) לא נוצרו בעקבות החלפת אותיות בנש"א. תיארתי דוגמה דומה, של שני שורשים דומים במשמעותם ובצליליהם אך נפרדים במקורם – אחס"ן ואכס"ן – כאן
      https://shlomitouziel.wordpress.com/2011/12/22/%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/
      ואולם, בנוגע להערתך כי בין אל"ף ועי"ן היה הבדל בעבר הלא רחוק – עובדה מעניינת היא, שהגיית עי"ן כאל"ף אינה תופעה חדשה, וכבר קרתה בעבר ומתוארת במקורותינו. כתבתי על זה כאן
      https://shlomitouziel.wordpress.com/2011/05/07/%D7%96%D7%A2%D7%98%D7%95%D7%98-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F/
      שאלה נהדרת, תודה רבה!

  6. תודה. יש במקרא גם חילוף בין "חרס" ל"חרש" בשין שמאלית.

  7. הביטוי שהדי במרומים קשור למילה הערבית שהיד שנהם במרומים המילה שהיד משמעה עד ככה גם הביטו העברי זה לא סעדי במרומים אלא עדי במרומים
    באורח דומה המילה שרקיה (רוח מזרחית קרובה לביטוי ללא כחל ושרק המילה שרק(לא סרק)מופיעה בתנך בצורת סוסים לבנים ושרוקים כלומר אדמונים והמילה שרק הערבית כינוי למזרח באופן דומה מוצאה מהמילה אדמדם

    • מוטי, ברוך הבא ותודה על הדוגמאות מעברית ומערבית! מעניין מאוד – לא ידעתי על הקשר בין "שרקיה" ל"מזרח", ומעניין שבשתי המילים האלה הצליל בערבית הוא sh, ובמילה המקבילה בעברית – s. אגב, בספרות ימי הביניים קיים גם הפועל "שָֹהַד" או "שִֹהֵד" – העיד.

      • יש בתנך עוד דוגמאות מסוג זה שהערבית מפענחת למשל שיר-השירים פרק א "אף ערשך רעננה רבים טועים במונח ערשך מהמילה ערש אבל הערבית מציעה ערישה = סוכה אל עריש = סוכות ואז הפסוק מתבהר סוכה רעננה עם סכך טרי ורחני הסבר זה על הבעיה של ש שמאלית או ימנית כח גם הביטוי :"ללא כחל ושרק (ללא כחול ואודם על הלחי

  8. הערבית פוסעת בצמוד לעברית ןחומנת בתוכה פרושים שאבדו את תהומןת הנשיה
    ניסיאן בערבית= שיכחה ככה גם המילה לחם אותו הערבית שמרה במובן בשר גם בתנך מופיע הלחם כבשר כמה פעמים…צפניה א יז לחומם = בשרם גם פוטפר מנע מאישתו לחם (לשון נקיה לסקס)

Trackbacks & Pingbacks

  1. בְּכַף! « סלט מחשבות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: