Skip to content

שגיאות עם היגיון

אוגוסט 3, 2010

האוטובוס, המדרכה והמסיבות בגן מעניקים לנו הזדמנות להקשיב למגוון אנשים ולשמוע איך הם מדברים – מהסלנג ומבנה המשפט ועד האינטונציות. הפורומים, הטוקבקים והבלוגים משלימים את התמונה, ומגלים לנו איך מגוון אנשים מתנסחים בכתב ומאייתים כאשר אין להם עורך (וכן, גם ספרים ועיתונים הם לפעמים לצערנו מקור טוב למידע כזה). כך ידוע לכולנו, שרבים כותבים "מקרקר סביבה" ו"עיכלו לו את האוטו". מזעזע או משעשע? שאלה של טעם – אך מעניין להרהר, למה מופיעה דווקא שגיאה מסוימת ולא אחרת.

השיבוש "עיכלו את האוטו" אפשרי, כמובן, בשל ההגייה בת ימינו שאינה מבדילה בין כ"ף לקו"ף, והפכה את "עיכלו" ו"עיקלו" למילים הומופוניות, כלומר מילים המבוטאות באותה הצורה. אי-ההקפדה על מתן דגש קל או השמטתו במקומות המתאימים באותיות בג"ד-כפ"ת – וליתר דיוק, באותיות בי"ת, כ"ף ופ"א, שבהן אנו שומעים את ההבדל – אחראית ל"מקרקר סביבה": מי שרגיל לשמוע "מְכַּרְכֵּר", ולא "מְכַרְכֵּר", יתבלבל בקלות רבה יותר בין כרכור לקרקור, או בין מחזר נלהב לתרנגולת. אך מעיון בשיבושים האלה מתקבל הרושם, שאין אלה שגיאות כתיב סתם, אלא הן נובעות מקרבה מסוימת במשמעות המילים: כשם שמזון מעוכל נספג ונעלם, כך נעלמת גם המכונית המעוקלת, ולכן יש היגיון בבלבול בין השניים. גם אֵם המכרכרת סביב צאצא דומה, נודה על האמת, דמיון-מה לתרנגולת מקרקרת.

בדומה לכך, המפיקה המקסימה של המגזין G ביררה איתי אם "משכך כאבים" הוא אכן בשתי כ"ף, ונימוקה עמה – האם אין קשר בין "שיכוך" ל"שכחה"? ביקור קצר בגוגל גילה שהצירוף "משכח כאבים" אכן מופיע ברשת כ-1,500 פעם. כאן ברור, שהיעלמותה של החי"ת הגרונית מפי רוב הדוברים היא התנאי המקדים לבלבול.

יחד עם החי"ת הסתלקה כידוע גם העי"ן, ורבים אינם מבטאים גם את הה"א, ומכאן הווריאציה העברית המרנינה "ניסוי ותהייה" לביטוי "ניסוי וטעייה" (trial and error – זה כמובן אינו ביטוי עברי במקורו). בינתיים מדווחת ויקיפדיה שהופיעה אפילו הווריאציה "ניסוי ותעייה" – כלומר שתי גרסאות חדשות של הביטוי המקורי, שבלי ספק יש בהן היגיון והן מעניקות לו גוונים חדשים, ושתיהן נובעות כנראה מההגייה העברית בת ימינו שאינה מבדילה בין עי"ן, אל"ף וה"א, שלא לדבר על טי"ת ותי"ו. תופעה מגניבה זו זכתה באנגלית לשם החמוד eggcorn: ביטוי חדש ואידיוסינקרטי, שמקורו בהחלפה של מילה במילה או במילים בעלות צליל דומה היוצרות משמעות הגיונית.

המשמעות היא ככל הנראה האחראית היחידה לטעות המרהיבה והשכיחה מאוד "ממוצע משוכלל", שהרי כאן הכ"ף כלל אינה דגושה, לאורך כל הנטייה, ואף על פי כן אנשים גורסים "ממוצע משוכלל" במקום "משוקלל" – כלומר ממוצע שמביאים בו בחשבון את משקליהם השונים של הנתונים, למשל משקל כפול לקורס בהיקף של שתי יחידות מאשר לקורס בהיקף יחידה אחת. גם כאן יש היגיון בטעות: אכן, ממוצע משוקלל הוא משוכלל יותר מממוצע "סתם".

ולבסוף, שגיאה שמתחשק לי לאמץ: צורת הרבים של כת היא, כידוע לכל מילון ועורך לשוני, "כִּתּוֹת". כן כן, כמו כיתות בית ספר: כיתה – כִּתּוֹת, כת – גם כן כִּתּוֹת (או לחלופין כִּתים – חלופה שרובנו לא נבחר בה). רוב דוברי העברית פתרו את הבעיה לפי דרכם, ואומרים כַּתות, כך שהמילה כת זוכה בצורת רבים שונה מזו של "כיתה". העורך הלשוני הנתקל במילה תוהה כיצד ינהג: כתיב מלא על פי כללי האקדמיה לא יעזור, כי הוא עדיין "כתות". האם להוסיף ניקוד ולהמיט את ה"כִּתות" על הקוראים, או להישאר עם "כתות", בידיעה שהקוראים יקראו זאת "כַּתוֹת", כמקובל?

גם ב"טעות" זו יש היגיון, ואפילו פעמיים: ראשית, המילה "כת" מקבלת כך צורת רבים משלה. שנית, צורת ריבוי זו כבר קיימת: הדוברים מטים "כת" כאילו על משקל "קַתוֹת" (של רובים או של כלי עבודה). אפשר לומר שדוברי העברית בני ימינו הזיזו מילה ממשקל למשקל, כדי למנוע בלבול – וגם זו שגיאה (או "שגיאה") שיש בה היגיון רב.

מה אני עושה: עריכת תוכן ועריכה לשונית

18 תגובות
  1. הי שלומית,
    איזה הצטרפות מקרים חמודה!
    נכנסתי לבלוג שלך כי שני הבלוטים היפים קראו לי,
    גיליתי בלוג יפה ומעניין,
    וגיליתי גם הפתעה בפנים!
    אחד הספרים שאת מציגה ב"תסתכלו בקנקן"
    הוא עבודת עיצוב שלי מלפני המון שנים…
    אפנת הקבלה היתה אז ממש בחיתוליה, ואני עשיתי עיבוד ממוחשב לאימג' שמצאתי ואהבתי. המון ספרי קבלה זרמו מאז ואני כבר לא מעצבת, אבל נחמד לראות את זה כאן.
    תודה,
    מיכל.
    (ומעכשיו, כבר אכנס לכאן לראות מה כתבת…)

    • שלום מיכל,

      שימחת אותי עכשיו. זה אכן צירוף מקרים מרשים, בייחוד משום שזה גם אחד הספרים הממש-ראשונים שערכתי. בחרתי להציג אותו משום שהעטיפה יפה מאוד, ורואים זאת גם בתמונה המוקטנת…

      גם הבלוג שלך יפה ומסקרן – הוספתי למועדפים.

      תודה ולהקראות!

      שלומית.

  2. עפרה permalink

    עכשיו חזרנו מזוהי סדום, ובכתוביות שם היה "השליחוהו לצינוק!" השגוי-אך-הגיוני.

  3. אכן שגוי-אך-הגיוני-ומקסים (וברוכה הבאה!).

  4. שלום שלומית 🙂

    משעשע למדי לקרוא את הצירוף:
    "שרבים כותבים "מקרקר סביבה""
    אני תוהה מיהם אותם רבי המשתמשים…
    באשר לעיכול/עיקול,
    אצלי זו תמיד אותה התלבטות בין מעכלת למאכלת,
    מעניין שבאנגלית consuming משמשת את שתיהן.
    (תקני אותי אם שגיתי כמובן)

  5. שלום ויספר, consume – אכן מאכלת, אך לא בדיוק מעכלת, אבל קרוב לכך – אוכלת. ומעניין גם לראות, שאיכול ואכילה – שתיהן משמעויות של consume – נגזרות בעברית מאותו השורש 🙂

  6. יעל permalink

    ואחרי שוויתרנו על ההבדל בין ח' לכ', עדיין נשארנו עם כללים מצחיקים ולא אינטואיטיביים של בגד כפת.
    אחד מהם גרם לבתי להזמין אותי לפני כמה ימים לשחק בכדור (ולא בכּדור),
    ואז לתהות "אמא, כדור זה בח'?"

    אולי אנחנו באמת מדברות עברית קצת ארכאית בבית…

  7. סיון permalink

    ומה עם בכסות החשיכה / בחסות החשיכה?

    • כאן שני הביטויים נכונים (וגם יפים…). שאלה מעניינת, אם אחד מהם נגזר מהאחר במנגנון דומה למה שתיארנו כאן.

  8. וכיתתו כתותם, לעתים.

  9. ניסוי ותעייה, לפחות כאשר אקדמאים משתמשים במושג, הוא שיבוש מכוון, או, ליתר דיוק, וריאציה מכוונת על התרגום ה"נכון" של המושג. בכל זאת – הרבה יותר מעניין לחשוב על התהליך הזה כעת תעייה מאשר כעל טעייה.

    • מעשה שהיה – לפני שנים הייתי עורכת לשונית ב"כל העיר" בירושלים. אחד העורכים הלשוניים האחרים בצוות נתקל במונח "ניסוי ותהייה" בטקסט של כותב, הניח שזה משחק מכוון על הביטוי והשאיר אותו כך. למחרת תלו אצלנו מודעה "לא להשאיר 'ניסוי ותהייה', לתקן לניסוי וטעייה".

      בקיצור, ההבדל בין מי שמכיר את המונח המקורי ויוצר וריאציה מכוונת לבין מי שזה פשוט נראה לו הכי הגיוני הוא כמובן ההבדל בין "אחד שיודע" לאחד שלא יודע, אבל שניהם יוצרים מילה או צירוף חדשים ובעלי משמעות : )

      ו"ניסוי ותעייה" הוא אכן תהליך יותר מעניין מניסוי וטעייה, וכנראה גם תיאור יותר מדויק של עבודת החוקר.

      • אוריאל permalink

        גם אני רוצה לחלוק סיפור על טעות מכוונת – חבר כתב בהערת שוליים בתחילת מאמר "ותודה ל***** שעשה ימים כלילות", זה היה מכוון, גם כי אותו *****(השם שמור במערכת) נרדם הרבה בזמן שהם למדו וגם כי אותו חבר שלי(גם שמו שמור בערך באותו מקום) רצה לראות אם זה יעבור את העורכים של כתב העת שבו זה התפרסם.

        מעל חצי שנה אח"כ כשחבר שלי כבר שכח מזה ניגש אליו אדם מהיישוב שלו ואמר לו שהוא קרא את המאמר שלו ושיש לו טעות בהערת השוליים.

      • אוריאל, תודה על הסיפור המצוין. לחבר שלך יש ק****ס (האותיות שמורות במערכת), זה לא דבר של מה בכך להכניס שגיאה בכוונה (ועוד מצחיקה).

Trackbacks & Pingbacks

  1. בְּכַף! « סלט מחשבות
  2. עיכלו לך את האוטו? עד רבה ועד רבה, יד לוחצת יד! על אגקורנים עברים « דגש קל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: